קשרים כלכליים עם 140 גופים מצפון קוריאה ואיראן יהפכו לעבירה פלילית

קיום קשרים כלכליים עם אישים וארגונים מצפון קוריאה ואיראן שמועצת הביטחון הכריזה עליהם כמסייעים לייצור והפצה של נשק להשמדה המונית יהווה עבירה שעונשה עד 3 שנות מאסר. כך נקבע בהצעת חוק שאישרה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אתמול (ד'). ההצעה מאמצת אוטומטית 140 החלטות שבהן הטילה מועצת הביטחון של האו"ם סנקציות על גורמים בשתי המדינות וכן קובעת מנגנון לאימוץ החלטות עתידיות. הסיבה העיקרית להעברת החוק היא שמדובר בתנאי להצטרפות ישראל לארגון ה-FATF (Financial Action Task Force), הארגון המוביל והנחשב ביותר בתחום המאבק בהלבנת הון.

ישראל נמצאת היום במעמד של משקיפה בארגון ומבקשת להתקבל כחברה מלאה. אימוץ החלטות מועצת הביטחון הוא אחד התנאים.

נשיא איראן רוחני צילום: איי פי

הצעת החוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית מקימה מנגנון של אימוץ הכרזות מועצת הביטחון של האו"ם בנושאים אלה, כלומר בשלב זה 140 אנשים וארגונים מאיראן וצפון קוריאה. ההכרזות יאומצו אוטומטית לתקופה קצובה של עד ארבעה חודשים. בתקופה זו יוכל מי שמעוניין לערער על ההכרזה. בסיום התקופה יוסמך שר האוצר, בהתייעצות עם שר החוץ, לקבוע האם לאמץ את ההכרזה באופן קבוע.

עם פרסומו של החוק, ייכנסו למסלול זה ויאומצו זמנית כל 140 הכרזות מועצת הביטחון בנושא, אשר כבר בתוקף. הצעת החוק גם מאפשרת לשר האוצר לאמץ הכרזה של מדינת אחרת על גורם זר כלשהו כמסייע בהפצה ומיון של נשק להשמדה המונית. זאת, לאחר שהתייעץ עם שר החוץ ושר הביטחון.

לאחר ההכרזה, קובעת הצעת החוק, תופסק כל פעילות כלכלית קיימת עם גורם שהוכרז ותיאסר פעילות כלכלית עתידית. עבירה על אלה תוגדר כעבירה פלילית שדינה שלוש שנות מאסר או קנס של כ-900 אלף שקל לאדם וכ-1.8 מיליון שקל לתאגיד. הצעת החוק קובעת גם עבירה פלילית חדשה האוסרת סיוע בפיתוח, יצור, הפצה או מימון של נשק להשמדה המונית והעונש עליה יהיה עד 9 שנות מאסר.

כיוון שבישראל כבר קיימים חוקים האוסרים על פעילות כלכלית עם איראן, האיסור החדש הוא בעיקר על צפון קוריאה. עם זאת, באוצר אומרים שלא ידוע להם על גופים המקיימים היום יחסים כלכליים משמעותיים עם צפון קוריאה וצפויים להיפגע מהחוק החדש.

היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור עו"ד מאיה לדרמן הסבירה ש"אי עמידה בסטנדרטים של הארגון, בהם גם אימוץ החלטות מועצת הביטחון בנושא, משמעותה לא רק אי קבלה, אלא כניסה לרשימה שחורה של מדינות שלא משתפות פעולה במאבק בהלבנת הון ובמימון טרור. הימצאות ברשימה השחורה, מלבד הנזק התדמיתי, תיצור גם קשיים לגופים הפיננסיים בישראל לעבוד מול עמיתיהם במדינות בחו"ל אשר גם כפופות לסטנדרטים של הארגון".