ביקורת על מזרחי טפחות: אישר משכנתה בלי לבדוק את מצב הדירות

בעל שתי דירות ברמלה משכן אותן פעמיים: פעם אחת לאדם פרטי שהלווה לו כסף ופעם שנייה לבנק מזרחי-טפחות. לאחר שהתברר למלווה הפרטי כי הבנק עומד למכור את הדירות כדי לכסות את החובות כלפיו, הוא פנה לבית המשפט. השופט ארז יקואל מבית המשפט המחוזי בלוד קבע לאחרונה שהמשכנתה לטובת האיש גוברת משום שהבנק לא ערך בירור מעמיק לגבי מצב הזכויות בדירות לפני אישור העסקה.

ב-2015 חייב שיעבד לטובת איש פרטי שהלווה לו כסף את הזכויות העתידיות שלו בשתי דירות שעמד לרכוש ברמלה, לצורך הבטחת חוב של 360 אלף שקל. כחצי שנה לאחר מכן שוב משכן החייב את הזכויות הללו – הפעם לטובת הבנק.

חלף הזמן והחייב לא כיסה את חובותיו – לא למלווה הפרטי ולא לבנק. בסוף 2016 גילה המלווה הפרטי שהבנק פתח תיק הוצאה לפועל לצורך מכירת הדירות של החייב. משכך הוא מיהר לבית המשפט והגיש בקשה להכיר בכך שזכויותיו גוברות על זכויות הבנק.

המבקש טען כי לו הבנק היה מבצע בדיקת עומק הוא היה מגלה שרשומים לטובתו משכונות על הדירות. אלא שהבנק טען כי דווקא התנהלותו של המבקש – שחיכה יותר משנה עד שרשם הערת אזהרה על המשכנתה בטאבו – היא שגרמה ל"תאונה המשפטית".

צילום: עמית שעל

הבנק טען כי ברגע שהוא ראה שבטאבו הזכויות נקיות – הוא יצא ידי חובה. מכל מקום, גם אם היה עושה בדיקה של רישומי המשכונות הוא לא היה "עולה" על הבעיה משום שהמבקש הזין פרטי חלקות שגויים.

ככה מתנהל נושה מקצועי?

אבל השופט יקואל דחה טענות אלה ופסק כי התנהלות הבנק במקרה הזה לקתה בחוסר תום לב משמעותי יותר מזה של המבקש. השופט ציין כי היה מחדל מסוים בכך שהמבקש טעה בפרטי החלקות, וכי הוא הפר את חובת תום הלב כשלא רשם הערת אזהרה בטאבו במשך זמן רב, אף שעקרונית היה יכול לעשות זאת.

עם זאת, השופט ציין כי "עצמת ההפרה" שלו לא גבוהה לנוכח ההסכם בינו לבין החייב שאפשר לו לרשום את ההערה רק אחרי השלמת רכישת הדירות על ידי החייב – עניין שנמצא תחת עמימות עד היום.

לעומת זאת, השופט התרשם כי הבנק לא נהג כ"נושה מקצועי" שחלות עליו "חובות מוגברות של בירור, התחקות, שמירה ומימוש נכסי חייבים ובידו הכלים והמיומנות הנדרשים לשם כך".

השופט ציין כי מאחר שלקח זמן עד שזכויות החייב בדירות נרשמו בטאבו (כ-3 שנים), הבנק היה צריך לחשוד שקיימת אפשרות שיעשה בהן עסקאות שלא יופיעו במרשם – ולכן היה עליו "לערוך בדיקה מעמיקה ונרחבת מזו הכוללת עיון בפנקס המקרקעין בלבד".

השופט הדגיש עוד כי לו הבנק היה מרחיב את הבדיקה שלו גם לפנקס המשכונות הוא יכול היה ללמוד על קיומם של המשכונות למרות הטעות במספרי החלקות, שהרי מיקומן של הדירות נכתב במדויק.

משכך נקבע, כי זכויותיו של המבקש בדירות גוברות על אלו של הבנק. המשמעות היא כי לאחר שהן יימכרו הכסף ישמש קודם כל להחזרת החוב למבקש ורק מה שיישאר יעבור לבנק.

הבנק חויב בהוצאות משפט של 12,000 שקל.

לפסק הדין 

• ב"כ המבקש: עו"ד נוריאל אור

• ב"כ הבנק: עו"ד אבי אברמוביץ

עו"ד מרגלית הרפז עוסקת בדיני מקרקעין

** הכותבת לא ייצגה בתיק

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"