צילום חשודים: כבוד האדם מול זכות הציבור לדעת

דיון המעצר הראשון בפרשת בזק החדשה, יום ראשון שעבר. ידוע על חמישה דיוני מעצרים בפני השופטת רונית פוזננסקי-כץ, ובערב מתברר שיהיו עוד שניים. הדיונים אמורים להתנהל ברצף והעצורים מועלים אחד אחד. המשמעות היא שניתן לצלם רק את הראשון, שאול אלוביץ' במקרה זה, שמוכנס לספסל המעצרים לפני כניסת השופטת באולם.

אבל התקשורת כמהה לצילומים נוספים. במיוחד ניר חפץ בהופעת בכורה במעמד המשפיל. והביקוש לתמונה בשיאו. התקשורת שולחת את נציג דוברות בתי המשפט למשא ומתן עם השופטת שתצא להפסקה לפני הדיון בעניינו של חפץ ותאפשר בכך את הצילום. ואכן, השופטת ממשיכה, אחרי שאול, עם איריס ואור אלוביץ' (שלא מצולמים), ואז יוצאת להפסקה. חפץ מוכנס לאולם והמאבטחים מאפשרים לצלמים להסתער פנימה. קצת דומה לשחרור האריות הרעבים בקולוסיאום הרומאי לאחר הכנסת הגלדיאטור. ההסדר הזה מתקיים בהמשך גם לגבי העצורים עתירי הרייטינג שלמה פילבר וסטלה הנדלר.

צריך להודות: זה די נורא לראות את ההתנפלות הזו. במיוחד כשמדובר בעצורים שמובאים לראשונה להארכת מעצר. אנשים נורמטיביים שכל עולמם חרב עליהם באחת. שמם הטוב ספג מכה אנושה, וגם חשבונות הבנק שלהם שנחשפו לחילוטים. מחישובי רווח והפסד קונצרניים הם עוברים לחשב את השנים שיבלו מעתה בבתי המשפט ואולי בכלא. ובנוסף, עליהם ועל משפחותיהם להתמודד גם עם הבושה הוויזואלית. עם התמונות שמעטרות את שערי העיתונים ופותחות את המהדורה המרכזית בשעה שמונה בטלוויזיה. זה כבר לא המנהל הבכיר והמהודר, אלא גבר שפוף, מושפל, טרוט עיניים, לא מגולח שיושב ובוהה, בדרך כלל ליד שוטר או שניים, על עדת הצלמים שמבזיקה לעברו, ועל הכתב שממטיר עליו שאלות שברור שלא ייענו בגלל האיסור לשוחח עם העצורים.

שאול אלוביץ' (מימין) וניר חפץ בבית המשפט צילום: יריב כץ

כבוד האדם מול זכות הציבור לדעת

שרת המשפטים איילת שקד, במליאת הכנסת, בתשובה לשאילתה דחופה של ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) אמרה היום : "אני חושבת שבשעה שנלקחת חירותו של אדם אסור שיילקח גם כבודו וזה מה שקורה. לעתים זכות הציבור לדעת נסוגה מפני כבוד האדם והיא איננה כוללת זכות למציצנות. צריך להפסיק עם זה. שוחחתי על כך עם הנשיאה חיות ובהחלט בכוונתנו לשנות את הנוהל".

כבוד האדם מול זכות הציבור לדעת. הדילמה המוכרת. אפשר לפתור אותה די בקלות. צילום בפול. צלם סטילס אחד וצלם טלוויזיה אחד יוכנסו לאולם, כמה קליקים ויעבירו את התמונות לשאר קולגות. בכך תיחסך גם הקטטה הפנימית בין הצלמים על זווית הצילום הנוחה שמתוספת למהומה הכללית שנותרת בשעטה ההמונית פנימה. אגב, ההסדר עם השופטת שתואר לעיל אינו פסול ביסודו, והשאלה היא האם צריך להשאיר אותו לשיקול דעת של כל שופט בנפרד, או שהנהלת בתי המשפט תחיל מדיניות אחידה לכל השופטים.

בכלל הרבה נוהלים ניצבים כעת על הפרק. צילום עצורים, הסדרת יחסי הרשויות החוקרות עם השופטים בעקבות דו"ח הנציב ריבלין, שהצביע על הליקויים המערכתיים, בנוסף לאישיים, בסיפור השופטת והחוקר. אם תרצו, עוד אחד מפלאי התקופה. סיפורי הריקבון מסביבת ראש הממשלה מתרבים ומתעבים ואילו הדרישה לתיקונים ולקחים מופנית למערכת המשפט. השרה שקד שממוקדת במשילות, נדרשת פחות לכבודה של המשילות שמבוזה בידי ראש הממשלה וסביבתו הקרובה (שרה, דודי אמסלם) ודואגת לכבודם של העצורים, שבמקרה הזה הגיעו גם כן מהסביבה הזו.