קנאביס רפואי: ישראל כמעצמה עולמית שלא מצליחה לסלול את הדרך ללגליזציה

בשיתוף מערכת זירת הבריאות

בישראל וברחבי העולם סוגיית הלגליזציה של צמח הקנאביס נמצאת חזק על סדר היום הציבורי. במדינות שונות בעולם כבר אט אט משתנה החקיקה והקנאביס מקבל מעמד של צמח מותר לשימוש. ומה קורה אצלנו? עד כמה אנו באמת קרובים לרפורמה?

ניר שחר, יו"ר עמותת "לוחמים לחיים" צילום: לירן עוזרי

מדינה מובילה במחקר ובפיתוח

ישראל נחשבת למובילה בכל הקשור למחקר, פיתוח ושימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, כמו גם לאבן שואבת של משקיעים ויזמים מהעולם בתחום זה. מחקר שערכה חברת IVC Research ופורסם באחרונה מגלה כי ישראל גייסה בארבע השנים האחרונות כ־76 מיליון דולר למיזמי הייטק בתחום זה והיא מעסיקה למעלה מ־900 עובדים וקרוב ל־70 חברות פועלות בתחום מחקר וייזום של קנאביס רפואי.

בין התאריכים 20-19 במרץ תארח תל אביב את כנס CannaTech 2018 – שיאגד כ־900 משתתפים מכ־30 מדינות ובהם חוקרים, רופאים, יזמי סטארט-אפ ומדענים מתחום הקנאביס הרפואי. כזכור, ביוני 2016 עודכן בישראל החוק הנוגע לשימוש בקנאביס למטרות רפואיות ולמחקר, והוא מתייחס למספר היבטים של השימוש הרפואי בצמח כגון רישיונות, גידול, מוצרים, פיקוח, מחקר, הכשרת רופאים ועוד.

קנאביס רפואי, הלומי קרב ופוסט טראומה

קנאביס רפואי ניתן באמצעות מרשם רפואי בהמלצת רופא מומחה ולאחר קבלת אישור מטעם משרד הבריאות. אחת האוכלוסיות המסתייעות בקנאביס רפואי היא נפגעי הלם קרב ופוסט טראומה. "חיילים נפגעי הלם קרב ופוסט טראומה המטופלים בקנאביס רפואי מתפקדים טוב יותר ומגיבים טוב יותר לטיפול מאשר אלו המשתמשים בתרופות כימיות", מרחיב ניר שחר, יו"ר עמותת לוחמים לחיים המסייעת לחיילים נפגעי הלם קרב ופוסט טראומה במיצוי זכויותיהם המשפטיות והרפואיות. "אחד ההישגים הוא שמשרד הבריאות מכיר בהתוויית טיפול קנאביס רפואי לנפגעי הלם קרב ופוסט טראומה, אולם עדיין הנושא של קבלת אישורים לטיפול הוא ארוך ומייגע".

יחד עם זאת, מציין שחר כי הוא חש שינוי בתפיסת החברה לגבי טיפול בקנאביס רפואי: "להערכתי, יש יותר פתיחות מצד החברה הישראלית שמסתכלת על הקנאביס בעיניים יותר לגיטימיות. זה עוזר לנפגעי הקרב להיקלט טוב יותר בחברה. אני חושב שהעולם כולו מבין יותר את התועלות הברורות של הקנאביס וגם ישראל לא תוכל להתעלם מזה ותפנה לכיוונים של לגליזציה כמו שקורה במדינות אחרות".

ח"כ תמר זנדברג צילום: אוהד צויגנברג

לגליזציה – כן או לא?

הולנד היתה המדינה ראשונה שבה נפתחו עוד במילניום הקודם קופי שופס לקהל הרחב. בארצות הברית היתה קולורדו הסנונית הראשונה לאשר לגליזציה כשאליה הצטרפו גם מדינות וושינגטון, אורגון ואלסקה, שהתירו שימוש בקנאביס.

על אף הפיתוח והקדמה בזירה המחקרית והרפואית, לאזרח הישראלי הממוצע אין גישה חוקית לקנאביס. אחת מהתומכות הבולטות בלגליזציה של קנאביס בישראל היא ח"כ תמר זנדברג (מרצ), המשמשת יו"ר ועדת הכנסת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול. "לפי מחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים משנת 2013 כ־275 אלף ישראלים בוגרים משתמשים בקנאביס", מציינת ח"כ זנדברג, "בישראל, כמו בעולם, קנאביס הוא חלק מאורח חיים נורמטיבי של אנשים בוגרים ומתפקדים בחברה. אורח החיים הזה מונה כמעט 10% מהציבור הישראלי וייתכן שאף יותר. זה בלתי נתפס שבישראל אנשים אלו יוגדרו כעבריינים על פעילות שאינה פוגעת באף אחד".

לפי דו"ח על מעצרי קנאביס שהפיקה המשטרה באוגוסט האחרון לבקשת מגזין "קנאביס", יותר ישראלים נעצרו ב־2017 בגין עבירות קנאביס מאשר בכל שנה אחרת בעבר. בשנה החולפת גם נרשם שיא במספר המעצרים בגין עבירות קנאביס המערבות גידול, החזקה שלא לצריכה עצמית וסחר. לפי מחקרים והערכות שונות, המדינה עשויה להכניס ממיסוי שוק קנאביס כחמישה מיליארד שקלים בשנה לפחות, ולחסוך בהוצאות על אכיפה ושיטור.

"המחקר של מכון ירושלים לחקר שווקים מציג כי הממשלה מוציאה כיום כ־690 מיליון שקלים בשנה על מנת לאכוף את איסור השימוש בקנאביס, זאת למרות שבפועל, עבירות הסמים שבהן נפתחו תיקים פליליים הן עבירות שימוש ואחזקה ורק מיעוטן (כ־16%), הן עבירות סחר", אומרת ח"כ זנדברג, "בוועדת הסמים חשפה המשטרה כי כ־70% מתיקי הקנאביס הם בגין שימוש עצמי. אין היגיון ותכלית בהמשך המצב הקיים שבו זמן וממון רבים מושקעים ברדיפת צרכני קנאביס ובהעמדתם לדין. בוועדת הסמים דיווחו משרדי הממשלה כי המדינה תהנה מרווח עצום כתוצאה מייצוא של קנאביס רפואי, זאת במקביל ליצירת מקומות עבודה בתחום החקלאות ופיתוח ענף חקלאות מניב. האוצר מעריך כי רק מהייצוא ייכנס לקופת המדינה סכום של כמיליארד שקלים בשנה".

בחודש ינואר 2017 הודיע השר לביטחון פנים גלעד ארדן (ליכוד) על מדיניות אי הפללה באחריות, במסגרתה הציג שינוי בכל הקשור במדיניות האכיפה נגד משתמשי קנאביס. על פי המדיניות בשני השלבים הראשונים קנסות יינתנו למשתמשים אך לא יתבצע רישום פלילי. בפעם השלישית תישקל שלילת רישיונות נהיגה או נשק, כאשר מהפעם הרביעית ההמלצה היא להעמיד לדין.

"לאחר מאבק אזרחי ופרלמנטרי ארוך, תגיע למליאה הצעת החוק לאי הפללה באחריות שמקדם השר ארדן", מגיבה ח"כ זנדברג, "הצעת חוק רחוקה מלהיות מושלמת, לא מדובר באי הפללה מלאה ובטח שלא לגליזציה – אבל זה צעד גדול בדרך. אנחנו לא נאפשר הסדרי קריצה שנותנים כוח בידי רשויות האכיפה להפליל את מי שהן רוצות. אני רואה את הנקודה שבה התחלנו ואת החקיקה שתגיע ואני מבינה כמה התקדמנו ואיזה הישג ענק זה. אנחנו נצביע בעד החוק הזה ומשם נתקדם קדימה עד ללגליזציה מלאה".