אלשטיין פונה לסלינגר דרך הכיס של עובדי כלל ביטוח
אי.די.בי הודיעה שהגיעה להסכם עם עובדי כלל על מענק אם החברה תימכר. באמצעות ההסכם מנסה בעל השליטה ללחוץ על הממונה על הביטוח לדחות את מכירת 5% מכלל בעוד חודשיים, ולעורר שוב עימות בין העובדים להנהלה
- ישראכרט מסכמת את שנת 2017 עם רווח נקי של 252 מיליון שקל
- נעילה יציבה בבורסת ת"א; מניות הבנקים רשמו עליות חדות
- רגע לפני פרסום הדוחות: חברת מדי המים ארד פרסמה אזהרת רווח
ועד העובדים של כלל בראשות רוני רז, וההסתדרות שעומדת מאחוריו, לא מיהרו להגיע להסכם לגבי המענק. אחת הסיבות המרכזיות לכך היתה שלא נרשמה הסתערות של קונים על כלל ביטוח, למעט גופים סיניים שאותם נדמה היה שסלינגר פוסלת על הסף.
והנה אתמול פורסם במפתיע דיווח בורסאי, שלווה בהודעות נרגשות לעיתונות מצד ההסתדרות, על ההישג האדיר לכאורה של הוועד מול אי.די.בי על הסכם לגבי המענק, שעשוי להגיע ל־120 מיליון שקל. סכום זה שווה לשלוש משכורות בממוצע לעובד, במידה שאי.די.בי תמכור את מלוא אחזקותיה בכלל (39.8%) לרוכש אחר, או לחלופין תקבל היתר שליטה.
ל"כלכליסט" נודע כי אי.די.בי היתה להוטה לחתום על ההסכם, אף שבשלב זה אין קונה רלבנטי על הפרק, ואלשטיין לא פנה שוב לסלינגר בבקשה לשקול מחדש את מתן ההיתר. אם צוללים לפרטי הדיווח, ייתכן שניתן למצוא את התשובה: בעוד חודשיים נדרשת אי.די.בי למכור נתח נוסף של 5% מכלל בבורסה, בהתאם לדרישת סלינגר למכור את כלל בחלקים מדי רבעון עד שיימצא קונה. מנגד, לפי הדיווח ההסכם יתבטל אם אחזקות אי.די.בי יירדו מתחת ל־39.8%. האם אלשטיין משתמש ב־4,000 עובדי כלל ביטוח כמנוף לחץ על סלינגר, כדי שלא תהיה חתומה לכאורה על חיסול הזכות למענק?
עדות למה שעומד מאחורי ההסכם היה ניתן למצוא במכתב ששיגר הוועד לעובדים, שבו ציין כי הוא מקווה שסלינגר תשקול מתן ארכה למכירה הכפויה. אלא שאם מטרת אלשטיין היא אמנם הפעלת לחץ על סלינגר, הוא ממש לא בכיוון. הממונה הוכיחה בשנים האחרונות בהתנהלות מולו ומול אי.די.בי שהיא לא נכנעת בקלות. סלינגר החליטה שאלשטיין לא יקבל היתר שליטה בכלל, וספק אם תיסוג מההחלטה - גם על חשבון העובדים.
סיפור כלל יכול להיות דוגמה ראשונה של סלינגר להצלחת המודל של חברת ביטוח ללא גרעין שליטה, ואין סיכוי שתיתן לאיש עסקים אסרטיבי ככל שיהיה, ללהטט בה עם גימיקים זולים של דאגה לעובדים המסכנים. מדוע הוועד מוכן לחתום על הדיל הלא אטרקטיבי הזה? פשוט כי אין לו מה להפסיד. אם מתווה המכירה של סלינגר יימשך, העובדים לא יקבלו דבר. רתימתם ללחץ על סלינגר לדחות את המכירה היא גם הסיכוי היחיד של העובדים ליהנות מהמענק. "כלכליסט" מנתח את הדיווח התמוה של אי.די.בי.
"החברה, ההסתדרות וועד העובדים בכלל חתמו על הסכם שלפיו ישולם מענק לעובדי כלל"
אף שבהסכם נכתב כי "המענק ישולם על ידי אי.די.בי או על ידי כלל ביטוח", מתברר שכלל אינה צד להסכם מול הוועד. המנכ"ל איזי כהן לא היה מעורב בפרטי המשא ומתן. זאת אף שלפי ההסכם, באי.די.בי מצפים שמי שיישא בתשלום המענק במקרה של מכירה יהיה כלל, כשאז המענק עשוי להגיע ל־120 מיליון שקל.
בהודעה לעיתונות שפרסמה אתמול ההסתדרות, נכתב כי "במידה שמוסדות כלל ביטוח יסרבו לאשר את המענק, אי.די.בי תעניק רשת ביטחון למענק בהיקף של 40–80 מיליון שקל" (שווה ערך למשכורת עד שתי משכורות). המשפט הלעומתי הזה, שכולל את צמד המילים "יסרבו לאשר", בא להציג את אי.די.בי כמי שדוחפת לתשלום המענק, ואת כלל כמי שעשויה להציב לכך מכשול. אין זה סוד שאלשטיין וכהן לא מחבבים זה את זה.
באוקטובר האחרון שלח מנכ"ל אי.די.בי שולם לפידות מכתב, בין היתר גם לבכירים ברשות שוק ההון ולנאמן של מניות השליטה של כלל מטעם הרשות, משה טרי. במכתב הביע לפידות את התנגדותו להארכת כהונתו של כהן כמנכ"ל כלל ביטוח ולשכרו, שאסיפת בעלי המניות של כלל התבקשה לאשר. הוא נימק זאת בליקויים בניהול ובתוצאות לא מחמיאות.
שנה קודם לכן תקף אלשטיין את יו"ר כלל ביטוח דני נוה על חוסר יכולתו להשפיע על כלל ביטוח ועל כך שהדירקטוריון לא מאשר חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות. כעת, דרך ההסכם מול העובדים, מנסה אלשטיין להצטייר כמי שרוצה לפנק אותם לכאורה בניגוד להנהלת כלל, ובכך עשוי לייצר מתיחות מחודשת בין ההנהלה לעובדים.
"המענק ישולם אם יושלם ביצועו של הסכם למכירת השליטה בכלל, על ידי מכירת מלוא אחזקותיה בכלל כמקשה אחת"
תשלום המענק מותנה במכירת מלוא אחזקותיה של אי.די.בי בכלל, כאמור תוך התעלמות בוטה מכך שבעוד חודשיים אי.די.בי צריכה למכור 5% נוספים מחברת הביטוח בבורסה, באופן שיחסל את תוקף ההסכם.
הסבר אפשרי לכך הוא שאי.די.בי מסתירה מגעים אפשריים עם קונה פוטנציאלי לכלל ביטוח, שייחשפו בקרוב ועשויים לטרוף את הקלפים - ולשכנע את סלינגר לדחות את המכירה של הנתח הנוסף. לחלופין, באי.די.בי עשויים להשתמש בהסכם כדי לנסות לשכנע את הממונה על הביטוח לתת ארכה למכירה גם ללא קונה פוטנציאלי.
"המענק ישולם גם במקרה שבו יינתן לאלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי, על ידי הממונה על הביטוח היתר שליטה קבוע ביחס לכל אחזקותיה הנוכחיות של החברה בכלל"
אלשטיין ניסה לא פעם לשכנע את סלינגר להעניק לו היתר שליטה בכלל, אך היא עומדת בסירובה. כעת, כאמור, הוא מנסה להשתמש בעובדים כמנוף לחץ אפשרי נוסף על הממונה על הביטוח. בתגובה לפניית "כלכליסט" בנושא הפנה אלשטיין את השאלה לאי.די.בי, שהשיבה כי לא הוגשה בקשה חדשה מצד אלשטיין להיתר שליטה.
"גובה התשלום שבו תישא אי.די.בי בקשר עם תשלום המענק, לא יעלה על 80 מיליון שקל, וככל שסכום המענק ישולם על ידי כלל ביטוח, גובה התשלום לא יעלה על סכום של 120 מיליון שקל"
נוצר כאן מצב מוזר שבו ההסכם נעשה מעל הראש של כלל ביטוח, אך הציפייה היא שהמענק ישולם מכיסה, כשאי.די.בי תשמש רק כרית ביטחון. שוב, אי.די.בי מציגה עצמה כאביר על הסוס הלבן עבור העובדים: היא תעשה מאמץ לדאוג לכך שכלל תשלם את המענק המוגדל (אף שבפועל אין לה כל השפעה על ההחלטות של כלל ביטוח, שנשלטת בפועל על ידי הנאמן טרי), אך אם כלל תסרב - קבוצת אי.די.בי תיתן רשת ביטחון למענק. קשה שלא לזהות שוב את המסר מבין השורות, שבו אי.די.בי שמה את עצמה בצד של עובדי כלל - ובחזית מול הנהלת החברה.
"מובהר כי טרם התקבל אישור מדירקטוריון אי.די.בי להתקשרותה בהסכם, ונקבע בו כי ההסכם ייכנס לתוקף בכפוף לקבלת אישור דירקטוריון החברה בתוך שבעה ימים ממועד חתימתו"
למה היה דחוף לאי.די.בי לפרסם את ההסכם לפני שאושר בדירקטוריון? האם יש קשר לכך שנותרו לאי.די.בי חודשיים למכור עוד 5% מאחזקותיה? בשורה התחתונה, נראה שאי.די.בי מנסה כאמור ללחוץ על סלינגר לדחות את המכירה הכפויה, ובמקביל מנסה ליצור מתיחות מחודשת בין הנהלת כלל ביטוח לעובדי החברה.