דו"ח חמור של החשכ"ל: לא נמצא ביסוס לזכאות לחלק מרכיבי פנסיות משרתי הקבע
עוד טוענים בחשב הכללי, שצה"ל ממשיך במדיניות אי השקיפות של פנסיות הקבע ואינו מעביר נתונים בדבר תשלומי פנסיה שוטפים וכן לגבי "הגדלות הרמטכ"ל", לפנסיות של פורשים חדשים
טיוטת דו"ח ביקורת של החשב הכללי באוצר על שכר משרתי הקבע מגלה ממצאים חמורים ביותר. בין היתר התגלתה "מגבלה מהותית בביקורת בכשליש מ-22 מרכיבי הבדיקה". כמו כן "לא נמצאו אסמכתאות המבססות זכאות לרכיבי שכר ונמצאו פערים בחישוב רכיבי השכר ותהליכי העבודה". הדברים נחשפו במצגת של סגן החשב הכללי יוסי איצקוביץ' לוועדת תקציב הביטחון של צה"ל.
קראו עוד בכלכליסט:
- בעקבות הביקורת: אייזנקוט מקטין את "מענקי הרמטכ"ל" של הפורשים מצבא קבע
- הסכם יעלון-כחלון לא היה מעולם שקוף
- בניגוד להסכמים: ליברמן דורש תוספת של 4 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
עוד טוענים בחשב הכללי, שצה"ל ממשיך במדיניות אי השקיפות של פנסיות הקבע ואינו מעביר נתונים בדבר תשלומי פנסיה שוטפים וכן לגבי "הגדלות הרמטכ"ל", לפנסיות של פורשים חדשים. הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות מעבר לצבירת הוותק הסדירה של אנשי הקבע שמגיעות לעיתים עד 20% מהשכר.
כן הם מאשימים את צה"ל במתן פנסיות גישור לפורשים חדשים ללא אישור כנדרש. פנסיות הגישור ניתנו לפורשים שעברו לפנסיה צוברת וצה"ל ממן להם גמלה עד גיל 67. לטענת האוצר, כל הבעיות האלו מהוות הפרת הסכם השקיפות והבקרה בין משרד הביטחון לאוצר כחלק מהסכם כחלון יעלון שהסדיר את תקציב הביטחון לחמש שנים.
תא"ל אריאל קונל-לזרוביץ', היועצת הכספית לרמטכ"ל, אמרה בישיבה ביחס לדבריו של איצקוביץ כי "ההצגה לא משקפת את רמת השקיפות". היא האשימה את האוצר בחיפוש כותרות כדי להפעיל לחץ על צה"ל. "המיינסטרים לא מייצר כותרות". עוד הוסיפה כי "כל הנתונים מועברים לגבי כל משרת קבע למשרד האוצר וניתן לבצע את כל הניתוחים הנדרשים". בכיר בצה"ל אמר ש"אנחנו עומדים בכל מרכיבי ההסכם ובכל דרישות החוק. קיבלנו רק הערה אחת לגבי דמי ההבראה והראנו שנהגנו נכון על פי הנחיות האוצר".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ אבי דיכטר, אמר ש"המסמך של החשכ"להואבעיני כתב אישום. יש שורות מאוד קשות לקריאה". עוד אמר ש"אנחנו לא יכולים לחיות במציאות של בעיות שורשיות" ביחסי העבודה בין צה"ל לאוצר.
רוני חזקיהו, החשב הכללי באוצר צילום: אוראל כהן
"האוצר לא נותן לעובדות לבלבל אותו"
זה לא היה הנושא היחיד במחלוקת בין האוצר לנציגי משרד הביטחון וצה"ל בישיבת ועדת תקציב הביטחון. משה בכר מאגף הממונה על השכר באוצר מסר לוועדה שהגדלות הרמטכ"ל לפנסיות מהוות בין 1 ל-1.2 מיליארד שקל ומהוות בין 14% ל-17% מתקציב גמלאות של 7.2 מיליארד שקל. כאמור, הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שמקבלים פורשי קבע מעבר לאחוזי הגמלה שמצברו. הן הגיעו לעיתים עד 20% ונמתחה עליהן ביקורת נוקבת. יצוין שהגדלות הרמטכ"ל ניתנו מעבר לתוספת של 6% שניתנה לכל איש קבע שהתגייס לסדיר עד 1997.
קונל-לזרוביץ'האשימה בתגובה ש"האוצר לא נותן לעובדות לבלבל אותו. אין לנו מושג מאיפה הוא הגיע לניתוח הזה. הגדלות הרמטכ"ל הן מקסימום 20 מיליון שקל בשנה". קנול-לזרוביץ' אמרה שמודל הקבע החדש שמוריד מאוד את גיל הפרישה של אנשי קבע ומקטין את צבירת הוותק מקטין בפועל את תוספות הרמטכ"ל לפורשים הנוכחיים לרמה של 10%. ח"כ עופר שלח מיש עתיד אמר בתגובהש"כל צד משחק במספרים".
תקציב הגמלאות של צה"ל יעמוד ב-2018 ו-2019 על 7.9 מיליארד שקל. זהו גידול של 200 מיליון שקל לעומת 2017 (7.7 מיליארד) ושל 1.8 מיליארד שקל לעומת 2013 (6.1 מיליארד שקל). בחמש השנים אחרונים עלה תקציב הגמלאות ב-30%. כך עולה מנתונים שמסרה קנול-לזרוביץ' לוועדה.נציגי צה"ל הסבירו את הגידול בעיקר בהסכמים תקציביים שונים שהביאו לעליה בכמות הגמלאים.
הקצבה הממוצעת לקצינים הפורשים באותה שנה ירדה בין 2015 ל-2017 באלפיים שקל שהם 10%, מ-20 אלף שקל (שהיוו 64% ממשכורת ממוצעת של פורש באותה שנה) ל-18 אלף שקל. צה"ל התחייב במסגרת הסכם כחלון-יעלון להוריד עד 2025 את הקצבה הממוצעת לקצין פורש ל-12 אלף שקל לקצין, שהם 48% מהמשכורת. במערכת הכלכלית מטילים ספק רב ביכולתו של צה"ל לעמוד בהתחייבות. אבל קנול-לזרוביץ' אמרה ש"אנחנו מחייבים לממש את התחייבות"
