הכירו את השופטת והבכיר ברשות ני"ע שהעבירו מסרונים בפרשת בזק

שני גיבורי פרשת המסרונים - השופטת רונית פוזננסקי כץ ועו"ד שחם שביט – הם לא שמות מוכרים בקרב הציבור, אולם מי שעוקב אחר פרשת בזק בשנה האחרונה נתקל לא אחת בשמותיהם. 

פוזננסקי כץ (47) היא שופטת חדשה יחסית אשר מונתה לתפקידה כשופטת בית משפט השלום בתל אביב ביוני 2014, ומתמחה בעיקר בדיונים של הארכות מעצר. בפרשת בזק, שהתנהלה בקיץ שעבר, שימשה תפקיד מרכזי בדיונים על ההגבלות שהוטלו על בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' ונושאי משרה בכירים בקבוצה בהם מנכ"לית בזק סטלה הנדלר, מנהל הפיתוח העסקי עמיקם שורר ומזכירת החברה לינור יוכלמן. לפני כן עבדה כ-12 שנים בפרקליטות מחוז מרכז כשבתפקידה האחרון שימשה כממונה וכיו"ר ועדת הפטור.

השופטת רונית פוזננסקי כץ צילום: אתר בתי המשפט

אחת הפרשות המזוהות עמה היא ניהול התיק נגד הנער שרצח את אורגיל מואטי. עו"ד שייצג את הנער, מוטי ארטו, טען כי פוזננסקי כץ העלימה ראיות ולא העבירה את כל המסמכים הרלוונטיים לסנגוריה על מנת שיוכלו להיערך בהתאם.

בחודשים האחרונים דנה גם בתנאי שחרורם של המעורבים בפרשת שר הרווח חיים כץ, שנחקרה אף היא ברשות לני"ע. פרשות נוספות בהן הייתה מעורבת עוסקות, כאמור, בהארכות מעצר. בשנים האחרונות האריכה את מעצרם של ערן דוד ושירי סובול שהורשעו ברצח ובשידול לרצח אחותה של שירי, הילי. בנוסף האריכה את מעצרו של אלון קסטיאל שלבסוף הודה והורשע בשורה של עבירות מין, והורתה על צו הרחקה נגד שפי פז, פעילת תושבי דרום תל אביב נגד המסתננים מאפריקה, לאחר שזו הפגינה מול ביתה של מרים נאור.

פוזננסקי כץ סיימה תואר ראשון במשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה והתמחתה בבית המשפט המחוזי תל אביב אצל השופטת סבינה רוטלוי. בעברה עבדה כ-12 שנים בפרקליטות מחוז מרכז והייתה עו"ד פלילית, כאשר בתפקידה האחרון לפני מינויה לשופטת הייתה ממונה ויו"ר ועדת פטור.

גורמים בפרקליטות הופתעו לשמוע אתמול ששמה נקשר ב"פרשת המסרונים" וטוענים כי מדובר באדם זהיר ואחראי. עורך דין פלילי סיפר כי היא נחשבת לשופטת מאוזנת, והחלטותיה ניתנות לאחר שיקול דעת ללא נטייה בעד גורמי האכיפה.

"תקופה לא פשוטה למערכת המשפט ובטח שלא לשופטת פוזננסקי כץ", אמר עו"ד אורי קינן, מ"מ ראש לשכת עורכי הדין ויו"ר הפורום הפלילי הארצי. "אני לא רוצה להתייחס לתוכן הדברים עד לתום הבדיקה של נציב התלונות על השופטים. ברמה האישית אוכל לומר שמדובר בשופטת רצינית, חכמה, אחראית וחרוצה".

ייתכן כי הצד השני בפרשה, עו"ד שחם שביט, כלל לא היה מגיעללשכתה של פוזננסקי כץ אם הכל היה מתנהל כפי שתכנן. ביום חמישי האחרון דנה הוועדה למינוי שופטים במועמדותו של עו"ד שחם שביט לתפקיד רשם בבתי משפט שלום מחוז מרכז. אם הוא היה נבחר לכהונת רשם, סביר להניח שהיה יוצא באופן מיידי לחופשה וכמובן שהוא לא היה משתתף בדיון על הארכות המעצר בתיק 4000.

אלא ששחם שביט לא נבחר מאחר שלא הצליח לגייס את תמיכת שרת המשפטים או לשכת עורכי הדין. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי הוא ניסה בשנה האחרונה מספר פעמים להתמנות לשיפוט, ללא הצלחה. מועמדותו הוצגה גם לוועדות לבחירת שופטים שכונסו בפברואר וביוני 2017, גם אז לכהונת רשם אך לבית המשפט השלום בתל אביב ולא למחוז מרכז. מועמדותו היתה לתפקיד רשם מאחר שהיתה התנגדות לכך שיתמנה כשופט. ההתנגדות היתה על רקע חוות דעת שאין לשחם שביט אופי ואישיות המתאימים לשיפוט.

עו"ד ערן שחם שביט. לו היה מתמנה לרשם לא היה מגיע ללשכתה של פוזננסקי כץ צילום: אוראל כהן

שחם שביט מונה ליועמ"ש של מחלקת חקירות ומודיעין ברשות ני"ע בשנת 2011. שחם שביט, בן 45, בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. בטרם מונה ליועמ"ש שימש כפרקליט במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). עוד קדם לכן עבר במפלג תביעות פליליות במחוז תל אביב.

עו"ד רונן רוזנבלום צילום: אוראל כהן

בתפקידו במחלקת ניירות ערך בפרקליטות טיפל בין השאר בפרשת מנופים פיננסים בה הורשע ג'קי בן זקן, רשת חפציבה, בתיקים של עודד דסאו, עמי גורבץ ועוד. בתפקידו כיועמ"ש טיפל, בין השאר, בפרשת הרצת המניות באי.די.בי במסגרתה הועמד לדין והורשע נוחי דנקנר. במשך מספר שנים שימש גם כחבר ואב בית דין בבית הדין המשמעתי של לשכת עוה"ד במחוז תל אביב.

עו"ד ירון ליפשס, שכיהן בעבר בתפקיד של שחם שביט כיועמ"ש של רשות ניירות ערך ובשנים האחרונות עבר לעבוד כסנגור מהצד השני, במשרד כספי ושות', אמר ל"כלכליסט": "אני מכיר את ערן שנים רבות, עוד מתקופת עבודתי ברשות, אז היינו עמיתים לעבודה, וגם בשנים האחרונות בהן אנחנו נמצאים משני צידי המתרס. אני יכול לומר בצורה ברורה וחד משמעית שעודד הוא אדם הגון, ישר וערכי. אני מניח שחבריי הסניגורים לא יאהבו את דבריי, אבל דווקא לנו כסניגורים חשוב לזכור שחובה עלינו לדון כל אדם לכף זכות, וגם דברים שנראים חמורים במבט ראשון, מתבררים בסופו של דבר כטעויות בשיקול דעת, שנעשו בתום לב".

עו"ד רונן רוזנבלום המכיר את הנפשות הפועלות, אומר שהמקרה המדובר אינו מייצג ולא ראוי להטיל פגם על המערכת המשפטית כולה בשל כך. יחד עם זאת, כך לדבריו, קיימת בעייתיות מובנית בדיוני מעצרים. לדבריו, שופטים מוכשרים ואנושיים ככל שיהיו, לא מצליחים לספק לחשוד את מלוא זכויותיו בשל אילוצי עומס ואילוצים נוספים. "הקושי", מוסיף רוזנבלום, "טמון בחקיקה ואחר כך ביישום בבתי המשפט. דרושה רוויזיה חקיקתית שתאפשר לשופטים לנהל את הדיונים, כאשר זכויות החשודים מקבלות משקל בכורה לפני כל אילוץ אחר".