על חוק והטרדות מיניות

לאור זכייתו של קמפיין ה-"Me_too#" בפרס קמפיין השנה, הולכת וגוברת המודעות בנושא ההטרדות המיניות. רבים ורבות שואלים את עצמם, האם הם הטרידו? או שמא הוטרדו? ומי יכול/ה לעזור בכל התהליך הפולשני הזה? ביקשנו מעו"ד רלי אבישר רווה, המתמחה בפלילים להסביר: "החוק מאוד ברור ואף מגן על זכויותיו של הפרט, הן בסביבתו המקצועית והן בפרטית/ציבורית. איש או אישה אשר חשים שהוטרדו מינית, צריכים לדווח על כך לרשויות ולא לנהל את השיח במדיה הדיגיטלית".

איך החוק מגן עלינו?

"החוק למניעת הטרדה מינית היווה חידוש בכך שהכיר בפן המילולי של הטרדה והגדיר כי גם הצעות והתייחסויות בעלות אופי מיני, הגורמות לפגיעה בצד השני, הינן בגדר עבירה על החוק. אך החוק המתקדם הביא עמו גם הרבה אי בהירות לגבי התנהגויות מסוימות בהן קשה להגדיר מראש מה יגרום לאדם כזה או אחר אי נעימות על רקע אמירות מיניות כאלו או אחרות. לכן, החוק מגדיר ציפייה מהצד הנפגע להביע את אי הסכמתו בהתייחס להתנהגות הפוגעת בו. עם זאת, כאשר מדובר ביחסים בהם מעורבים יחסי כוח כגון יחסי תלות או מרות, לא נדרש להוכיח העדר הסכמה ודבר זה היווה חידוש נוסף ומשמעותי של חוק זה. על אף שהחוק קיים מזה שני עשורים, לאור פרסומם של מקרים רבים, בשילוב הקמפיין העולמי "Me_Too", גבר הבירור לגבי החוק, בין אם הוא מעודכן מספיק והיקף יישומו.

החוק נותן מענה להטרדות שברוב המקרים מתרחשות ברמה הבין-אישית, ורלוונטי בעיקר לסביבה המקצועית והציבורית", חידדה עו"ד אבישר רווה.

"ההפללה לא תמגר את הזנות אלא רק תחמיר את מצבן של העוסקות בתחום. בסופו של דבר הנשים הן אלו שיאלצו לרדת למחתרת. הלקוחות, שיפחדו מהחוק, יפסיקו להגיע ולעומת זאת, אלה שלא יפחדו, ימשיכו להגיע ואלו יהיו לקוחות מסוכנים ואלימים יותר." הסבירה עו"ד אבישר רווה והוסיפה: "מחקרים בנושא מצאו כי הפללה אינה מורידה את אחוזי העוסקות בזנות או את היקף הסחר בנשים, אלא דווקא השקעה בשיקומן של הנשים העוסקות בזנות היא שתוביל לשינוי מהותי. מסקנה זו מצאה ביטויה גם בדו"ח רשמי של ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל", הפועל למען זכויות אדם, וקרא למדינות העולם לאמץ מדיניות של אי הפללה של זנות".

עו"ד רלי אבישר רווה צילום: אורלי רוזנבלט

ומה המצב ברחבי העולם?

״לפי נתוני האיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל, עולה כי בשנת 2014 הגיעו 40,000 פניות למרכז הסיוע כאשר ישנה עלייה של 3.5% בסך הפניות מהשנה שקדמה לה. רק 13% מהפניות שהגיעו למרכז, דווחו למשטרה. מכלל הפניות 12% דיווחו על הטרדה מינית בעבודה ו- 9% על הטרדה מינית שאינה בעבודה, דהיינו פניות על הטרדה מינית היוו חמישית מכלל הפניות בהתייחס לפגיעה מינית. על פי הנתונים, בשנת 2014 הגיעו לידי הפרקליטות 399 תיקים בגין חשד להטרדה מינית, אך הוגשו באותה השנה 21 כתבי אישום בלבד על פי החוק למניעת הטרדה מינית. בשנת 2013 הגיעו לפרקליטות 239 תיקים בעבירות לפי חוק הטרדה מינית והוגשו 40 כתבי אישום בלבד.

"יש בנתונים אלו כדי להעיד, כי מרבית התלונות בגין הטרדה מינית, אינן מבשילות לכדי כתב אישום וזאת לאחר שעוברות את המסננת המשפטית של הפרקליטות. יש בכך כדי להעיד כי מקרים לא מעטים אשר נחווים על ידי אנשים כהטרדה מינית, אינם מהווים הטרדה מינית על פי החוק.

בנוסף לנתונים בארץ, מחקר חדש, כלל עולמי, של מחלקת הנשים באו"ם, בחן את רמת ההטרדות המיניות ברחבי העולם והנתון העגום ביותר קובע כי 35 אחוז מכלל הנשים בעולם עברו תקיפה מינית או הטרדה מינית. במצרים ב-7 מחוזות במדינה 99% מהנשים חוו הטרדה מינית, בארה"ב 65%, גם באירופה מצבן של הנשים אינו טוב כשמתברר כי יש עלייה במציאות של פגיעות מיניות בנשים. דו"ח נוסף שבחן את המצב בבריטניה מצא כי 35 אחוז מהנשים חוו הטרדה מינית פיזית ברחוב ו- 64 אחוז מהנשים עברו הטרדה מינית מילולית ברחוב.״

אז מה בעצם קורה עם אותן תלונות?

בהתייחס לארץ, נתוני הפערים בין הדיווחים ואף בין התלונות בפועל לבין כתבי האישום שמוגשים בסופו של יום, גורמים לחלקנו להרים גבה ולשאול, האם התלונות מוצדקות או שמא יש כאלה שמנצלים את החוק ומוציאים שם רע ואף מקשים על אלה שכן הוטרדו? בשורה התחתונה, רצוי שלא נמהר לשפוט אף אחד מן הצדדים על ידי משפטים המתנהלים בתקשורת, ונאפשר לבתי המשפט להכריע את הדין, אם מדובר בהטרדה מינית, חיזור לגיטימי או בתלונת שווא. עם זאת, חשוב להדגיש כי כאשר מתברר שמדובר בתלונת שווא יש למצות את הדין עם האדם שהגיש את התלונה וזאת לנוכח ההשפעה השלילית הרחבה שיש לתופעה חמורה זו, שלצערנו טרם נאכפת על ידי גורמי אכיפת החוק. נקודה נוספת למחשבה היא העובדה, שבמקרים רבים ישנו קו דק מאוד בין חיזור לגיטימי לבין הטרדה מינית, דבר שיש בו כדי לפגוע בשיח לגיטימי בין נשים וגברים.

אין ספק, כי בסיכום הדברים מצטיירת תמונה עגומה וקשה בהתייחס לשיח הבסיסי הקיים בין גברים ונשים ואשר עבר ועובר תהליך של שינוי יסודי ומעמיק, ובצדק, עם זאת, ארוכה עוד הדרך עד להטמעה מושלמת של נורמות ההתנהגות והמוסר אשר יאפשרו מרחב מחיה חף מהטרדות מחד, אך שלא יעלים את החיזור בין המינים, מאידך.

סייעה בכתיבת הכתבה עו״ד פלילי רלי אבישר רווה