המנכ"ל נחקר, סמנכ"לים חסרים ‑ והבלגן חוגג במשרד התקשורת

מי בעצם שולט היום במשרד התקשורת? הדבר הראשון שיש להבין הוא שהשר איוב קרא לא מבין בענייני תקשורת דבר וחצי דבר. הוא מתעניין רק בדואר, שם נדמה לו שיוכל להביא בשורה לציבור, ונגרר למשבר ערוץ 20 מסיבות פוליטיות. בשורה התחתונה, המעורבות שלו בחקיקה אפסית.

שר התקשורת איוב קרא צילום: אוהד צויגנברג

מאז שפילבר עזב

להוציא הדואר וערוץ 20, מי שמנהל את מדיניות המשרד מאז הורה בית המשפט להרחיק את המנכ”ל שלמה פילבר, הוא המשנה למנכ”ל מימון שמילה. שמילה נכנס למשרד שחסרו בו 5 סמנכ”לים בתפקידי מפתח. בינתיים חזרה היועצת המשפטית מחופשת לידה, משהבינה שפילבר לא ישוב; מונו 3 סמנכ”לים, סמנכ”ל נוסף הודיע על עזיבה; בקיצור ‑ הבלגן חוגג.

מאז שפילבר לא בסביבה, שמילה מוביל קו חצי־אגרסיבי נגד בזק. הקו הזה בא לידי ביטוי בפרויקט פריסת הסיבים האופטיים. שמילה קידם בהקשר הזה שני מהלכים שפוגעים בחברת התקשורת. ראשית, באוקטובר האחרון הוא אפשר לסלקום ולפרטנר להתקשר עם עובדי קבלן שאינם עובדי בזק כדי לקדם את פרישת הסיבים. שנית, הוא קידם את עיקרון ההדדיות, שמעניק ל־HOT גישה לקנים של בזק לצורך פריסת תשתיות, ולהיפך.

הרחבת הרשת האופטית היא האתגר העיקרי שעומד מול משרד התקשורת בשנה הקרובה. כיום הסיבים מגיעים לפחות מ־1% מתושבי ישראל, ובמשרד מבקשים להגיע לכיסוי של 90% עד 2020. המספר העצום הזה בהחלט בר־ביצוע, בהתחשב בכך שהתשתית של בזק כבר מכסה יותר מ־60%. הציבור אינו נהנה מהשתית הזאת משום שבזק דורשת לקבל, תמורת שימוש בתשתיות האלה, סוכרייה בדמות ביטול ההפרדה המבנית או התחייבות שהשוק הסיטונאי לא יחול על פריסת הסיבים לתקופה מסוימת.

ההפרדה המבנית בבזק (וגם ב־HOT) היא סוגיה נוספת שתעמוד השנה למבחן, וגם כאן שמילה ממלא תפקיד מפתח: הוא עומד בראש צוות שאמור לקדם את ביטול ההפרדה המבנית. כולם מסכימים שההפרדה אנכרוניסטית, אבל המשרד מתקשה לתפקד ולקבל החלטות. קושי דומה נוגע לרפורמה בשוק הטלפוניה הקווית, שם המתווה שהוביל המנכ"ל המושעה שלמה פילבר נוחל כישלון חרוץ.

עוד אתגר רגיש הוא הקצאה מחודשת של תדרי תקשורת סלולרית. העלייה בצריכת שירותי פס רחב מחייבת את חברות הסלולר להשקיע בדור הרביעי והחמישי, ועל המשרד לגבש מתכונת למכרז תדרים שיבטיח את השקעותיהן.

שובו של התאגיד

פרשת תאגיד השידור תשוב בקרוב לסדר היום עם פרסום החלטת שופטי בג”ץ בנושא. מי שהוביל את הקו נגד התאגיד הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות שני שליחים ‑ ח”כ דוד ביטן ופילבר שניהם ניסו לקדם חקיקה לביטול התאגיד, ואז להגבלת פעילותו במידה ניכרת. שניהם שקועים עכשיו בחקירות, והכדור עובר לאחרים.

מה שכנראה לא יקרה השנה הוא האיחוד המדובר בין מועצת הכבלים והלוויין למועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. לפי תוכנית העבודה ל־2017, רגולטור אחד בתחום השידורים כבר היה אמור להתחיל לפעול. אלא שפילבר מסמס את העניין, ושר התקשורת איוב קרא, שנכנס לתפקיד במאי, העדיף להשאיר את המצב על כנו. תוכנית העבודה של 2018 מציינת שבמשרד עובדים על תזכיר חוק בנושא, אלא שהתזכיר הזה נגרר שם כמעט שנתיים. מתי תגיע סוף־סוף האסדרה? כנראה בעשור הבא