בית המשפט העליון: רנואר לא העתיקה שמלה מהמעצב גדי אלימלך
בכך העליון הפך את פסק הדין שניתן בביהמ"ש המחוזי בת"א שחייב את הרשת לשלם 90 אלף שקל למעצב. בעקבות קביעת העליון צפוי אלימלך להשיב את הכסף שקיבל. "נסתפק ונאמר כי לא די בחיקוי של מוצר", כתבו שופטי העליון בפסק הדין
בית המשפט העליון קבע כי רשת האופנה "רנואר" לא העתיקה שמלה מהמעצב גדי אלימלך ובכך הפך את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב שחייב את הרשת לשלם למעצב כ-90 אלף שקל. בעקבות קביעת העליון צפוי אלימלך להשיב את הכסף שקיבל. "נסתפק ונאמר כי לא די בחיקוי של מוצר", כתבו שופטי העליון בפסק דינם כשמשמעות הדבר שאין זה מספיק כדי לקבוע הטעיה.
המאבק המשפטי בין רשת האופנה למעצב המוכר החל בדצמבר 2014, אז הגיש אלימלך, באמצעות עו"ד ניר קריטי, תביעה נגד רנואר לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בתביעה טען כי רנואר מוכרת עותקים מזויפים של שמלה ייחודית שהשיק שנה קודם לכן. אלימלך טען עוד כי הוא בעל המוניטין של הדגם שמוכר בציבור והלקוחות שרוכשים את השמלה מרנואר טועים לחשוב כי הם רוכשים שמלה שלו.
מנגד, טענה רנואר כי "כלל לא שמעה על אלימלך" או על המוניטין שלו וכי דגם השמלה המדובר קיים בסניפיה עוד בטרם אלימלך עיצב את הדגם שלו. לגרסתה, בשוק האופנה קיימים דגמים רבים הדומים לדגם נשוא התביעה וכי ישנם הבדלים רבים בין דגמי השמלות, מחיריהן, ערוצי שיווקן ועוד המסירים כל חשש לקיומה של הטעיה.
בדצמבר 2016 קיבל בית המשפט המחוזי בתל אביב את תביעתו של אלימלך וקבע כי הוא בעל מוניטין כמעצב שמלות ובפרט הדגם שעליו נסובה התביעה. לפי פסק הדין, קיים חשש להטעיה כך שמי שרוכשת את השמלה מרנואר עלולה לחשוב שהיא רוכשת שמלה של המעצב אלימלך. על פי פסק הדין של השופט גדעון גינת, חויבה רנואר לשלם למעצר פיצויים בגובה 55 אלף שקל ושכר טרחה של 35 אלף שקל.
רנואר ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון, באמצעות עוה"ד אלון פלס וגל אראל ממשרד פרגן פלס ושות'. במרכז הערעור טענה כי פסק הדין שגוי מיסודו, הן בניתוח העובדות שהוצגו בפניו והן בקביעה שהייתה עוולת גניבת העין.
בית המשפט העליון, בהרכב של 3 שופטים ניל הנדלן, יצחק עמית ויוסף אלרון, המליץ לאלימלך לקבל את הערעור של רנואר וכך ביטל את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי, כך שהקביעות שנקבעו בו לגבי השמלה בוטלו גם הן. "נסתפק ונאמר כי לא די בחיקוי של מוצר". בכך, מתבססים השופטים על פסק דין קודם שניתן ב-2006 בבית המשפט העליון ובו נקבע כי בין השאר, כדי להגדיר כי מוצר הועתק יש לבחון האם המעתיק מודע לכך שהוא "מעתיק מוצר פרי רעיונו של אחר". בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש העליון הוציאה רנואר לאלימלך דרישה לקבלת הכספים ששילמה.