מנכ"לית במעצר ולחצים מבחוץ: איך מנהלים ומוכרים את בזק
בצל המעצרים והחקירות, בזק מתמודדת עם שורה של אתגרים: קרן אליוט דורשת ניקיון יסודי בדירקטוריון, חוק הריכוזיות מחייב את צמצום הפירמידה העסקית, yes מאבדת לקוחות והימים הטובים שבהם משרד התקשורת שירת את האינטרסים של החברה נגמרו
06:4922.02.18
ההתפתחויות הדרמטיות שאירעו השבוע בחקירת בזק, המכונה תיק 4000, מעמידות את החברה בפני תקופה מאתגרת. מצד אחד, אנשי מפתח בהנהלת ודירקטוריון החברה נעדרים ממנה לטובת חקירות ומעצרים. מצד שני, החברה עומדת למכירה, לאור הקושי של שאול אלוביץ' להחזיר את החוב שנטל.
קראו עוד בכלכליסט:
- ההסכם עם פילבר: יעיד כי נתניהו ניסה לתמרן אותו על מנת לקדם את האינטרסים של בזק ואלוביץ'
- כך סייע פילבר לבזק בתוך משרד התקשורת
- משפחת אלוביץ' מכרה מיליון מניות בזק בתמורה ל-5.2 מיליון שקל
הממשל התאגידי
אחת הבעיות החמורות ביותר בבזק כעת היא הממשל התאגידי ואופן קבלת ההחלטות בצמרת החברה, כפי שהשתרשו בתקופת אלוביץ'. חשיבותה של בעיה זו כפולה ומכופלת לאור חקירת המשטרה והמעצרים של בכירי החברה, שמעמידים במבחן את דירקטוריון החברה, שכל מהלך שלו ייבחן מעתה בזכוכית מגדלת.
הנושא הראשון שעליו הדירקטוריון יצטרך לתת את הדעת נוגע לנושאי המשרה והדירקטורים שנמצאים בחקירות ועשויים לעמוד בפני כתבי אישום. פרט למנכל"ית סטלה הנדלר ומנהל הפיתוח העסקי עמיקם שורר שנמצאים כעת במעצר, גם מזכירת בזק לינור יוכלמן, מנכ"ל yes רון אילון וסמנכ"ל הכספים של yes מיקי ניימן חשודים.
דוד גרנות, המכהן מאז יולי האחרון כמ"מ יו"ר הדירקטוריון במקום אלוביץ', נמצא בחופשה בחו"ל וצפוי לחזור רק מחר. גורמים בבזק מספרים כי גרנות משקיע מאמצים רבים בניסיון להחזיר את החברה לשגרה. אלא שלדבריהם, הוא עדיין לא מעורה מספיק בעסקי החברה.
בשבוע האחרון גרנות מנהל את בזק בשלט רחוק יחד עם הסמנכ"לים השונים. מנכ"ל אין, וגם לא משנה למנכ"ל - משום שהחברה לא טרחה למנות כזה. עם זאת, לטענת בכיר בחברה מבחינה תפעולית "העסק דופק כמו שעון". בחברה מעריכים שברגע שגרנות ישוב הוא ידרוש לכנס את הדירקטוריון ולקבל החלטות.
לדברי בכיר בקבוצה, "הנדלר ואילון היו יכולים להסתכל על עצמם במראה ולהתפטר או לכל הפחות להשעות את עצמם, אבל הם לא מקבלים החלטות כאלה לבד, אלא עם עורכי הדין הפליליים שלהם, שמסבירים להם שאקט כזה עשוי להתפרש כהודאה באשמה".
מימין שאול אלוביץ' ורון אילון, מנכ"ל yes צילום: טל שחר, אוראל כהן
קרן אליוט והמוסדיים
שאלת הממשל התאגידי מקבלת משנה תוקף בעקבות מעורבותם של גופים חיצוניים, הדורשים מהנהלת בזק לבצע שינויים מהותיים. מי שמובילה את הדרישות הללו היא קרן ההשקעות אליוט, שרכשה בחודש שעבר 4.8% מבזק והחלה להציב דרישות, ובהן התפטרותם המיידית של דירקטורים שנמצאים תחת חקירה. גם חלק מהגופים המוסדיים בישראל שמחזיקים במניות בזק הציבו דרישות דומות.
קרן אליוט והמוסדיים דורשים מהחברה להגדיל את מספר הדירקטורים החיצוניים בה, שעומד כיום על שלושה: זאב וורמברנד, טלי סימון ומרדכי קרת. בדירקטוריון יושבים עוד שלושה דירקטורים בלתי תלויים: גרנות, נציג העובדים רמי נומקין ויהושע (ג'וש) רוזנצויג. מבין השלושה, היחיד שמועמד להחלפה הוא רוזנצויג, שתמך בעסקאות בעלי העניין שעמדו במרכז החקירה של רשות ני"ע. בנוסף אליו צפויים להתחלף הדירקטורים מטעם בי־קום, בני משפחת אלוביץ' שאול, בנו אור ואשתו של אור, אורנה.
"אני בטוח שאף אחד לא יתבזה", אמר בכיר בקבוצה. "אנטרופי ואליוט צודקים, צריך דירקטוריון חדש. בי־קום תהיה חייבת להביא שמות ראויים שיהיו מקובלים על כולם ולא תלך נגד המוסדיים".
הפירמידה העסקית
בנוסף, ישנם אתגרים לא פשוטים בכל הנוגע לפירמידה העסקית של יורוקום, שבאמצעותה היא מחזיקה בשליטה בבזק. מדובר בחברות אינטרנט זהב, שמחזיקה בבי־קום, שבעצמה מחזיקה בבזק. אינטרנט זהב ובי־קום, שתיהן חברות ציבוריות, אינן קשורות לפרשות בזק. ונושאי המשרה הבכירים בחברות לא נחקרו ואף לא נתבקשו למסור עדות.
מנהל קרן אליוט, פול סינגר "מצבה של אינטרנט זהב טוב מאוד. עם 196 מיליון שקל בקופה ו־15% מבי־קום שמעבר להיתר השליטה, לחברה נכסים כספיים לשירות כל החוב שלה עד סוף שנת 2020, גם אם לא ינבע לה עוד מקור אחר עד אז", אמר מנכ"ל החברה דורון תורג'מן בשיחה עם "כלכליסט".
אולם לחברה - ולפירמידה כולה - יש עוד בעיה: חוק הריכוזיות, שדורש להגביל את מספר השכבות בפירמידות עסקיות לשתיים בלבד עד לסוף 2019. "יש לנו עוד זמן רב כדי לעמוד בדרישות החוק. נמתין בסבלנות לסיום הסדר החוב ביורוקום ולהתפתחויות בבזק וכולי אמונה שכבר בחודשים הקרובים תשתפר משמעותי גמישותנו הפיננסית ותקטן משמעותית אי הוודאות", אמר תורג'מן בהקשר זה.
yes מדממת
בעיה נוספת של קבוצת בזק היא החברה־הבת yes, שמאבדת לקוחות לטובת המתחרות החדשות בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית. החברה הודיעה בחודש שעבר כי היא מורידה מחירים, בניסיון להתמודד עם הנטישה. את הרבעון השלישי של 2017 סיימה החברה עם 597 אלף מנויים, אולם בשוק ההון מספרים שאת ינואר היא סיימה עם 578 אלף מנויים.
החברה לא פרסמה נתון רשמי ולכן מדובר בהערכות בלבד, אולם לקראת סוף מרץ קבוצת בזק תפרסם דו"חות הכספיים שנתיים שיחשפו את הנתונים המדויקים.
הורדת המחירים היא מהלך אסטרטגי, שמצביע על שינוי כיוון משמעותי בחברה. גורמים ב־yes מספרים שהנהלת החברה תמכה במהלך, אולם בדירקטוריון התעוררו התנגדויות. קשה להעריך אם מהלך כזה היה מתקבל אם אלוביץ' עדיין היה האיש החזק בחברה.
אתגרי הרגולציה
אחד העצורים המשמעותיים ביותר בתיק 4000 הוא מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר, שחתם בלילה שבין יום שלישי לרביעי על הסכם עד מדינה.
מאז מונה לתפקיד, מיד לאחר הבחירות של 2015, פילבר החל לשנות את מדיניות המשרד באופן שמיטיב עם בזק. האבק עוד לא שקע בתיק 4000 ולא ברור מי ימלא באופן רשמי את מקומו של פילבר, אולם סביר להניח שבזק לא תקבל את אותו יחס מועדף שאליו התרגלה.
אחד המהלכים המשמעותיים של פילבר לטובת בזק היה עצירת רפורמת השוק הסיטונאי, שהיתה אמורה לפתוח את שוק הטלפוניה הקווית לתחרות. בזק מוכרזת כמונופול בתחום זה, ולפי מנכ"ל משרד התקשורת הקודם אבי ברגר, בכל יום שבו התחרות בתחום לא נפתחת בזק מרוויחה 3 מיליון שקל.
כמו כן, במהלך כהונתו פילבר פעל לביטול ההפרדה המבנית בבזק. הפרדה זו מונעת מהחברה לאחד היבטים תפעוליים ולחסוך כך בעלויות. כמו כן, ביטול ההפרדה יאפשר לחברה לקזז הפסדים צבורים של yes מול רווחים של בזק עצמה. במונחי מס, קיזוז זה שווה יותר ממיליארד שקל.
