מ.ס אשדוד - פס ייצור כדורגלנים

התמונה בכניסה לחדר השינה של האקדמיה של מ.ס אשדוד היא של ניר ביטון, במדי סלטיק, רודף אחר השחקן הטוב בתבל, ליאו מסי. זו התמונה שכל שחקן מבין 11 עד 15 שחקנים שישנים וחיים באקדמיה, רואה כשהוא יוצא לאימון או לבית ספר וכשהוא חוזר מאימון או לימודים לחדר השינה שלו.

ביטון הוא אחד ממספר רב של שחקנים שגדלו באשדוד, או נרכשו על ידי אשדוד בגיל צעיר, והגיעו רחוק בכדורגל הישראלי והאירופי לאחר שנמכרו בסכומים שאיפשרו את קיום קבוצת ילדותם בליגת העל.

האקדמיה, שנמצאת במרכז מסחרי בלב אשדוד לצד חדר כושר מהגדולים בעיר, מופעלת על ידי NA Sport ותקציבה נע בין 1.5 מיליון שקל ל־2 מיליון שקל בשנה. הוא מצטרף לתקציב של כ־2 מיליון שקל של מחלקת הנוער של המועדון – מה שהופך את מ.ס. אשדוד לאחת מהקבוצות שמשקיעות הכי הרבה בנוער שלה. ההשקעה הזו מניבה שחקנים וגם כסף שמסייע לצמצם הפסדים.

יש לציין, האקדמיה מופעלת על ידי NA Sport ועובדת בשיתוף עם עמותת מ.ס אשדוד.

"באקדמיה מספקים לשחקנים כאן את כל מה ששחקן צריך כדי להתמקד בכדורגל" אומרת מנהלת האקדמיה, ריקי פינטו. "אבל הם גם מקבלים כל מה שהם צריכים כדי להמשיך במסלול הלימודים באופן רגיל". מלבד שימוש בחדר כושר הצמוד, השחקנים מקבלים שיעורי פילאטיס, ספינינג וגם משתמשים במגרשי הכדורגל שעל גג המרכז המסחרי, הצמודים לאקדמיה.

ניר ביטון (משמאל) רודף אחרי ליאון מסי צילום: איי אף פי

מתעוררים ב־5:45

ילדי האקדמיה חיים כמקצוענים. קמים מדי בוקר ב־5:45 ומתחילים אותו באימון בוקר בחדר כושר. בשעה 7:30 הם כבר אחרי מקלחת וארוחת בוקר – בדרך לבית ספר בהסעות שמסדרים להם. ארוחות צהריים ומנות צהריים לפני האימונים ב־16:00 מותאמים לכל ילד בנפרד על ידי תזונאית (באקדמיה מעסיקים תזונאית כמו גם אם בית, אנשי חינוך, איש ניתוח וידאו, מאמן מנטלי, מנהל טכני, מנהל מקצועי, מאמני כדורגל, מאמני פיתוח יכולת, פיזיולוג, תזונאית, מאמן קואורדינציה ועוד). אחרי האימונים (18:30 בדרך כלל) ילדי האקדמיה מקבלים ארוחת ערב ואחריה מתיישבים לשיעורי חיזוק ותגבור ללימודים. מדי יום, לשחקנים יש שעה חופשית אחת – בין 21:00 לכיבוי אורות ב־22:00. כל התוכנית של האקדמיה ללא תשלום נוסף מצד השחקנים או הוריהם.

האקדמיה של מ.ס אשדוד. “אנחנו מספקים לשחקנים כאן את כל מה ששחקן צריך כדי להתמקד בכדורגל” צילום: מ.ס אשדוד

במחלקת הנוער של מ.ס אשדוד, במרחק קטן מהאקדמיה, גם כן תלויות תמונות של ביטון ושחקנים אחרים שגדלו וטופחו באשדוד – באקדמיה ובמחלקת הנוער – ועברו לקבוצות גדולות בישראל או קבוצות בחו"ל. בין השאר יש תמונות של שחקנים שנמכרו אופיר מרציאנו (להיברניאן), ניב זריהן ומיכאל אוחנה (להפועל באר שבע) ואור אינברום (לגנט).

במחלקת הנוער יש 220 שחקנים בין הגילאים 9 עד 19 ומסוניפים לה עוד 450 ילדים בבתי הספר לכדורגל ברחבי העיר (ילדים בין הגילאים 5 עד 15). המצטיינים מוצאים את עצמם באקדמיה לצד שחקנים מרחבי ישראל ואפילו מחו"ל.

"המערכת בנויה על יצירת הסביבה הנכונה לכל אינדיבידואל ללמוד ולהתפתח יחד עם העובדה שיש לנו הפריבילגיה של מתקנים נהדרים באקדמיה", אומרת פינטו. באשדוד מציינים שהיעד המרכזי הוא "קידומם החינוכי של השחקנים/תלמידים", אך אותה אקדמיה ומחלקת נוער מסייעת גם לקיום קבוצה הישגית בליגת העל.

האקדמיה תורמת למועדון ספורט אשדוד לפעול במודל עסקי הגיוני ולהוכיח שניתן להפעיל קבוצת כדורגל באיזון תקציבי כולל וברווחיות ראויה על תוצרי האקדמיה. ההשקעה בשחקנים הצעירים ומכירת זכויותיהם לקבוצות “העל” בארץ ובעולם מניבות הכנסות שמאפשרות המשך הפעלה בכדאיות כלכלית וכעת איפשרה גם למועדון ספורט אשדוד להשקיע כסף בחלון ההעברות האחרון ולחזק את הקבוצה הבוגרת בשחקנים איכותיים שיעזרו לה במאבקי התחתית.

אנשי מ.ס אשדוד העבירו מסמכים ודוחות שמראים את החשיבות של קיום המודל הנוכחי לקיומה של הקבוצה האשדודית.

25 מיליון שקל משחקנים

בעונת 2010/11, העונה הראשונה של האקדמיה, מחזור הפעילות של המועדון עמד על 16.15 מיליון שקל ועלות הפעילות עמדה על 15.88 מיליון שקל. הגרעון אחרי מימון עמד על 182,718 שקל אך הרווחים ממימוש זכויות שחקנים עמד על 672,762, שאיפשרו הכנסות נטו בעונה של 490,044 שקל.

בעונה אחרי, מחזור הפעילות ירד ל־12.4 מיליון שקל אך עלות הפעילות עלתה ל־16.03 מיליון שקל. הגרעון נטו אחרי מימון בסוף העונה עמד על 4.01 מיליון שקל. אך אשדוד הכניסה סכום של 5.1 מיליון שקל ממכירת שחקנים וסיימה את העונה עם הכנסות נטו של 1.128 מיליון שקל. עלויות ההחזקה של הקבוצה עלו בשלוש עונות שאחרי והובילו, גם, להפסדים שכוסו על ידי ג'קי בן זקן.

בעונת 2012/13, הקבוצה רשמה הפסד נטו אחרי מימון של 6.62 מיליון שקל, שרווחי הון ממוש זכויות שחקנים (4.95 מיליון שקל) כיסו חלקית. בעונה שאחרי גם כן נרשם הפסד נטו של 7.9 מיליון שקל, שכוסה, חלקית, על ידי רווחי הון של 4.65 מיליון שקל ממכירת זכויות שחקנים. הקבוצה עדיין הפסידה 3.26 מיליון שקל – אך היתה מפסידה הרבה יותר ללא מכירת שחקנים. בעונת 2014/15, ההכנסות מרווחים של מימוש זכויות שחקנים, עמדו על 100 אלף שקל – מה שהוביל ל"הכנסות נטו" של מינוס 5.5 מיליון שקל (ג'קי בן זקן העביר לקבוצה סכום של 3.25 מיליון שקל באותה עונה).

עונת 2015/16 היתה בסימן הכנסות של 3.025 ממכירת שחקנים שצימצו את ההפסד ל־3.6 מיליון שקל. ובעונה שעברה, 2016/17, הקבוצה היתה יכולה לרשום הכנסות נטו של 1.806 מיליון שקל – זאת למרות גרעון מפעילות של 4.9 מיליון שקל. הקבוצה רשמה רווח הון של 6.7 מיליון שקל ממימוש זכויות שחקנים וכך הצליחה לסיים את העונה ברווח. בסך הכל, מאז 2010 הקבוצה רשמה רווחים של כ־25 מיליון שקל ממכירת שחקנים.

תקבולי התשלומים ממכירת הזכויות מופקדים בחשבון העמותה והרווחים ממכירת הזכויות בשחקנים נרשמים בסעיף רווח הון בדו"ח הפעילות, כולל מכירות רוג'רס קולה, אפא אמברוז וניר ביטון, שבכתבה ב”כלכליסט” (27.9.2017) נכתב על ידנו בטעות, כאילו הכספים לא עברו במלואם לעמותה. מבדיקה שנערכה על ידנו בשנית אל מול אנשי מ.ס. אשדוד הוברר לנו כי הכספים עברו במלואם לעמותה.

סך שטרי ההון באמצעות ג'קי בן זקן וחברות קשורות עומד, נכון לסוף מאי 2017, על 16.25 מיליון שקל. אמנם האקדמיה עדיין לא מכסה את כל ההפסדים של מ.ס אשדוד אך בזכות "תוצרי" האקדמיה, הקבוצה שומרת על הראש מעל המים. מצליחה לשמור על מעמדה בליגת העל ולתחזק עצמה כיצרנית של שחקנים מקצוענים.