חוק "האח הגדול" החדש: השר לביטחון פנים יחליט אילו אמצעי זיהוי ביומטריים תאסוף המשטרה

ועדת חוק חוק ומשפט תדון מחר (ג') בהצעת "חוק האח הגדול" חדש, הפוגעת בצורה דרמטית בזכות לפרטיות. על פי החוק תוענק לשר לביטחון פנים סמכות לקבוע סוגי מידע ביומטרי חדשים שיילקחו מחשודים נאשמים, עצירים ואסירים. זאת נוסף על צילומים, טביעות אצבע ובחלק מהמקרים דגימות DNA, שמותר לקחת היום. הדבר יאפשר לשר לעשות זאת ללא אישור הכנסת וללא דיון ציבורי. כן מציע משרד המשפטים לאפשר למשטרה ולשב"ס לקחת מחשודים ועצורים דגימות קול, להקים מאגר מידע של דגימות קול ולהפריט את ניהול מאגר הזיהוי הביומטרי של המשטרה והשב"ס.

מדובר בהצעת חוק ממשלתית שאושרה בינואר 2017 במליאת הכנסת כמעט ללא ויכוח והמתינה מאז להכנה לקריאה שנייה ושלישית. ברקע הצעת החוק עתירה שהגישה הקליניקה לזכויות חשודים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן נגד שירות בתי הסוהר. זאת,בבקשה לאסור על שימוש במערכת הזיהוי הקולי בטלפון "שחף" שהפעיל השב"ס כדי לעקוב אחרי שיחות של אסירים. השופטים דרשו מהמדינה להסדיר את המערכת בחקיקה.

הצעת החוק עושה הרבה יותר מזה, יוצרת פגיעה חסרות תקדים בזכות לפרטיות וכן סכנות מרחיקות לכת לדליפת המידע ולשימוש בעייתי בו. ואלה עיקרי הצעת החוק:

הרחבת המאגרים הביומטריים של המשטרה ושל השב"ס

הוספת דגימת קול לראשונה לרשימת אמצעי הזיהוי שהמשטרה מוסמכת לאסוף מחשודים, נאשמים ומורשעים (לרבות אסירים), ושמירתם במאגרי המידע של המשטרה והשב"ס לצרכי חיפוש וזיהוי בהליכים פליליים.

עו"ד תמי סלע מהיעוץ המשפטי של ועדת חוקה כותבת במסמך שהופץ לחברי הועדה ש"למיטב ידיעתנו לא נערך תסקיר השפעה על פרטיות". לדבריה תסקיר כזה צריך לבדוק אם באמת יש צורך לקחת דגימות קול מאוכלוסיות נוספות מלבד אסירים, מה הנזקים שיגרמו מכך לפרטיות והאם באמת דגימות קול מביאות תועלת בזיהוי פלילי.

העברת הסמכות להוסיף סוגי אמצעי זיהוי ביומטריים לרשות המבצעת– ביטול החובה לאשר הוספת מידע ביומטרי ושמירתו באמצעות חקיקה ראשית בכנסת ומתן אפשרות לשר לביטחון פנים קבל את ההחלטה הדרמטית הזו. הנימוק: לאפשר הסתגלות מהירה להתפתחויות טכנולוגיות.

סלע כותבת, "הסמכות ליטול מאדם אמצעי זיהוי והסמכות לשמור את הנתונים במאגר מידע הן סמכויות כבדות משקל שיש להן השפעה רבה על הציבור וחשש לפגיעה בזכויות". היא קובעת ש"דווקא כאשר מדובר בטכנולוגיות חדשות לא תמיד מצויה בידי הרשויות התמונה המלאה לגבי הנזקים העלולים להיגרם, וחשוב לקיים דיון פתוח ולשמוע את כלל המומחים והדעות בתחום". היא מזהירה ש"לאחר שנקבעה הסמכות ומאגר המידע הוקם – קשה ולעתים אף בלתי אפשרי לחזור לאחור".

צילום: שאטרסטוק

הפרטה של ניהול מאגר המידע של המשטרה והשב"ס

המשטרה והשב"ס יוכלו להעביר את ניהול המאגרים הביומטריים שלהן, הכוללים מידע זיהוי רגיש ביותר, לידי חברת מחשב פרטית.

על כך כותבת בסלע: "מדובר על מאגרים הכוללים מידע אישי רגיש, מידע גנטי ונתוני זיהוי ביומטריים של אוכלוסייה רחבה ופגיעה במיוחד, כולל אנשים שנחקרו בחשד לביצוע עבירה אבל התיק נגדם נסגר ולא הוגש כתב אישום". היא מזכירה ש"במשטרה נפתחים כ-360 אלף תיקי חקירה בשנה. כתבי אישום מוגשים במיעוטם". לדבריה, "נדרשת הצדקה משכנעת להעברת האחריות לניהול מאגר מידע מעין זה לידי חברה פרטית המונעת מאינטרס רווחי ואינה כפופה לכללי האחריות למנגנוני פיקוח, בקרה ותלונות ולדין המשמעתי החלים על רשויות המדינה ועל עובדי ציבור".

יו"ר ועדת חוקה ח"כ ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי אומר על הצעת החוק ש"זה מאוד לא מוצא חן בעיני. לשמור דגימת קול של כל חשוד זה מעשה מטורף". לדבריו, "אנחנו בוכים על שהסכמנו ללכת למאגר ביומטרי, אז להוסיף עוד מאגר"? לגבי העברת האחריות לקביעת אמצעי זיהוי חדשים לשר לביטחון פנים אומר סלומיאנסקי שיפתור את הבעיה על ידי הוספת התנאי "באישור ועדת החוקה". אלא שפתרון זה יחייב אישור חד פעמי בהצבעה אחת בלבד ולא תהליך של אישור חוק בשלוש קריאות כנהוג היום.