בג"ץ לנציגי הממשלה: המאגר הביומטרי, למה אנחנו צריכים אותו?
ביהמ"ש הציב למתנגדי המאגר ונציגיו שורת שאלות קשות במסגרת דיון ממושך שנערך היום; בין היתר, נשאלו הצדדים בדבר נחיצות המאגר במתכונתו הנוכחית והאיום שהוא מציב לפרטיות הציבור. ואולם, הדיון הסתיים ללא החלטה
דיון בבג"ץ בעתירה נגד המאגר הביומטרי הסתיים ללא החלטה, אך בסיום הדיון בן השעה וחצי אמרו מתנגדי המאגר שהם חשים מעודדים. "אורך הדיון מעיד על כך שבית המשפט היה נכון לשמוע טענות מסובכות בכל הנוגע לפרקטיקה וטכנולוגיה של מאגרי מידע", אמר עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות. "בית המשפט היה קשוב לנושא הגנת הפרטיות והתחבט בשאלת וולונטריות המאגר לאורך כל הדרך. אנו מאמינים כי הרצינות שבית המשפט הפגין תעמוד אף בהמשך ההליך".
- עתירה לבג"ץ: רשות המאגר הביומטרי מסתירה את דו"ח תקופת המבחן
- לידיעת ממשלת ישראל: המאגר הביומטרי של הודו מסתמן ככישלון
- המאגר הביומטרי שובר את האיזון שבין האזרח והמדינה
במהלך הדיון ביקשה המדינה להציג חומר חסוי במעמד צד אחד. בתום הדיון הקצו השופטים שלושים יום שבמהלכם צריכה המדינה להגיש תמצית של החומר החסוי שהיא טוענת שברשותה. על בסיס התמצית הזו צריכים העותרים לעדכן האם הם מסכימים שהחומר יוצג במעמד צד אחד לשופטי ההרכב. אם יוצג החומר, ככל הנראה יתקיים דיון נוסף. אם לא יוצג החומר יקבעו השופטים את המשך ההליך.
עמדת רישום למאגר הביומטרי צילום: עמית שעל
הדיון בעתירה, שהגיש קלינגר עם עוה"ד גלית לובצקי ויונתן ברוורמן, נערך בפני השופטים ניל הנדל, יצחק עמית ויוסף אלרון. בפתחו ציין קלינגר ששנה עברה מאז שהמאגר הפך להיות חובה: "אנחנו רוצים להבהיר מה לא קרה בה. נתונים, כתבי אישום של זייפנים שמנסים להוציא תיעוד במרמה לא היו. מנגד, בשבוע שעבר ראינו שלמרות שאין תקנות משטרת ישראל שכחה שהמאגר לא בתוקף וביקשה צו שיעביר נתונים. בית המשפט נתן את הצו".
קלינגר ציין את הסיכונים הביטחוניים של דליפת המאגר. "גורמי הביטחון עצמם לא צעקו", אמר השופט עמית. קלינגר השיב: "כן צעקו, עובדי השב"כ לא הורשו להוציא תעודות ביומטריות. יש קבוצות שמוצאות מהמאגר הזה". לגבי הפגיעה האפשרית בפרטיות אמר קלינגר: "מאגרי מידע טבעם שהם הולכים ומתרחבים. רוצים להוסיף טביעות קול למאגר המשטרתי. כבר היום, הפגיעה שמאפשרת לאתר אדם מרחוק, אפילו אם זה רק לזהות שישראלי או המשטרה שמבקשת רשימת משתתפים בהפגנה, זו פגיעה בפרטיות".
השופט עמית הסכים שיש פגיעה בפרטיות, אך תהה במה שונה הדבר ממאגרים אחרים כמו מאגר טביעות אצבע של חיילים או מאגר מבקשי הוויזה לארה"ב. קלינגר ציין שמאגרים אחרים הם וולנטריים, ושמאגר החיילים מוחשב רק לאחרונה ויש לו הגבלות גישה חמורות יותר מהמאגר הביומטרי. הנדל ביקש להסביר למה צריך לסגור את המאגר לגמרי. קלינגר השיב: "לו היתה בעיה שרק המאגר הביומטרי פותר אולי היה נכון לשקול את החלופה הזו. יש קבוצות שיש להן סיכון מסוים. עולים חדשים, אנשים שמאבדים תעודות זהות בקביעות. אבל מכאן ועד להכנסת כל האזרחים למאגר?"
עו"ד יהונתן קלינגר צילום: גיא אסיאג
עמית הקשה: "אתם אומרים שאתם חוששים משימוש לרעה. אבל מה רע בזה שיפענחו פשעים באמצעות מצלמות". "שימוש לרעה הוא לא היפותטי, שימושים לרעה הם אמיתיים. בשירות המדינה אחת העבירות הפופולריות ביותר הן שליפת מאגרים שלא כדין", השיב קלינגר. "כמות האנשים שמצוים במאגר, להבדיל ממאגרים קטנים, ההיקף שכולל את כולם מייצר חזקה שהמאגר הזה אמין, נכון, מדויק וכוללני. אם אדם יילך ברחוב הוא ידע שיש הסתברות גבוהה שיוכלו לזהות אותו".
השופט הנדל ביקש להבין מה ההבדל בין מצלמות מהירות למאגר הביומטרי. "המצלמות האלו מופעלות לצורך טיפול בעבירה ספציפית, לא מצלמות פנים אלא לוחיות רישוי ולא מופעלות בכל זמן", אמר קלינגר. בתשובה לשאלה מהשופט עמית לגבי בעיית ההרכשה הכפולה, השיב קלינגר שמהנתונים שהביאה המדינה אי אפשר להבין האם יש בעיה: "בשנה שמאז קם המאגר לא ראינו אנשים שבאים ומנסים להתחזות בזהות כפולה".
נציג המדינה, עו"ד אודי איתן, דחה את טענת קלינגר לתרחישים אפשריים במקרה של דליפת מידע או שימוש לרעה בו "מדובר בתרחישים תיאורטיים לחלוטין. אין דוגמה אחת בעולם לקיומם", אמר. הנדל השיב: "התיאוריה של היום היא המציאות של מחר. למה שנזלזל?".
הנדל ביקש מהמדינה להסביר למה צריכים את המאגר. "אין מחלוקת שהיה צריך לעבור מהעולם הישן לעולם החדש", השיב איתן. "התיעוד החכם נותן מענה לחלק מהבעיה, כי לא ניתן לזייף אותו. אבל אם מסתכלים על מה עתיד לבוא, רמאים ינסו להתחזות לאדם אחר". לדבריו, רק המאגר הוא התשובה לבעיה הזו וההחלטה על הקמתו התקבלה בתוך הליך ארוך שנים שכלל התייעצות עם מומחים רבים ובהם גם מתנגדי המאגר. "נעשתה עבודה מאוד נרחבת עם מומחים, כולל מומחי ביטחון".
איתן הזכיר גם את החלופות שנבדקו, כמו חלופת התשאול המורחב שהציעו התנגדים. זו, לדבריו, סיימה במקום האחרון שכן לא יכולה להוות מענה מספק. "יכול אדם להגיע ללשכה אחרי שלמד את כל השאלות שצריך להשיב עליהן, אמר. כן הוזכרה חלופת ההקבצים שהוצעה על ידי עדי שמיר: "אם היינו משתמשים בה, היינו צריכים להסביר איך פתאום מדינת ישראל משתמשת בפעם הראשונה במערך שטרם נוסה".
השופט עמית הקשה: "האם החשש של הרכשה כפולה שווה את כל הסיכונים של המאגר? כשמדובר במחבלים יש לשירותי ביון בעולם כבר מידע עליהם. כשמדובר בסתם נוכלים, האם זה שווה את זה?" איתן השיב שבלי מאגר יחזו מצב הקודם של תעודות זהות רגילות של אלפי מקרי התחזות ומקרי מרמה של מיליוני שקלים.
בנוגע להוראת השעה, שמאפשרת לצרף למאגר טביעות אצבע לתקופה של חמש שנים, טענה נציגת הכנסת, עו"ד אביטל סומפולינסקי, שההגבלה של תוקף התעודה לאזרחים שמסרבים למסור טביעות אצבע למאגר היא פגיעה קטנה יחסית. "ההליכים בכנסת לא מצדיקים את התערבות בית המשפט", הוסיפה. "החשיבות של הסוגיה לא מצדיקה רוב מיוחד. היה דיון ער בכנסת, וזה היה דיון משמעותי. בסופו של דבר יש כאן הכרעה של מדיניות והכרעות מדיניות שמקומן בכנסת".
בתשובה לקושיה מצד השופט עמית בנוגע לפגיעה בפרטיות אמרה סומפולינסקי שהפגיעה, לטעמה, שולית. "כשאנחנו מסירים מהשולחן את הסוגיה של טביעות האצבע, שלגביה אני שמה סימן שאלה, אני לא חושבת שהפגיעה היא פגיעה גדולה".
