סניף של רמי לוי נסגר והרשת תקבל החזר של מיליון שקל על היטל השבחה
תביעה של הרשת נגד הוועדה המקומית פרדס-חנה כרכור התקבלה לאחרונה. ביהמ"ש קיבל את טענתה שהיא זכאית להחזר מאחר שסגרה סופרמרקט באמצע תקופת השימוש החורג שאושרה לה
רשת רמי לוי קיבלה ב-2009 היתר לשימוש חורג על הפעלת סופרמרקט בפרדס-חנה כרכור. ההיתר ניתן ל-5 שנים והיא שילמה עבורו היטל השבחה של 2 מיליון שקל. באמצע התקופה החליטה הרשת להעביר את הסופרמרקט למבנה אחר אך דרישתה להשבת חצי מהסכום נדחתה. בחודש שעבר קיבל השופט אמיר סלאמה את תביעתה.
לפני כ-9 שנים נפתח סופרמרקט של רמי לוי באזור התעשייה הצפוני בפרדס חנה-כרכור. מאחר שייעודו התכנוני של המבנה היה ״תעשייה״ הרשת ביקשה וקיבלה היתר לשימוש חורג. ב-2010 קבעה הוועדה המקומית שעליה לשלם היטל השבחה בסך 2,250,000 שקל עבור השימוש והרשת שילמה את מלוא הסכום.
ביולי 2012 סגרה הרשת את הסופרמרקט והעבירה את פעילותו למבנה אחר. כמה ימים לאחר מכן היא פנתה לוועדה וביקשה החזר על מחצית מסכום ההיטל ששילמה, בטענה שכבר אינה זקוקה להיתר השימוש החורג. פניותיה לוועדה לא זכו למענה ולכן היא הגישה תביעה בבית משפט השלום בחדרה.
לטענת הרשת, היא לא מימשה את ההיתר עבור מחצית התקופה שאושרה לה ובנסיבות אלה על הנתבעת להשיב לה את כספים.
רמי לוי, בעל השליטה ברמי לוי שיווק השקמה צילום: נמרוד גליקמן
הנתבעת טענה מנגד כי הפסקת ניהול הסופרמרקט בנכס לא מבטלת אוטומטית את ההיתר לשימוש חורג והתובעת הייתה צריכה להגיש בקשה פורמלית.
לשיטתה, התובעת לא הפסיקה את השימוש החורג באמצע התקופה והמשיכה לעשות שימוש במבנה כמחסן. עוד לטענתה, התובעת הגישה בקשה לביטול השימוש החורג רק בתחילת 2015 ולכן היא זכאית להשבה רק מתאריך זה.
התובעת השיבה כי אין בסיס חוקי ל״דרישה הפורמלית״ לה טוענת הנתבעת ובכל מקרה, העיכוב בהגשת בקשה פורמלית נגרם כתוצאה מהתעלמות הנתבעת מפניותיה.
עקרון צדק חלוקתי
השופט אמיר סלאמה קיבל את התביעה. הוא כתב שהנתבעת לא הצליחה לסתור את טענת התובעת שהיא חדלה לעשות שימוש מסחרי או עסקי במבנה מיולי 2012.
השופט הבהיר כי לפי הפסיקה מאחורי החיוב בהיטל השבחה עומד עקרון צדק חלוקתי שלפיו מי שנהנה ומתעשר מפעולה של רשות תכנונית המביאה להשבחת הנכס שלו, צריך לחלוק התעשרות זו עם אחרים. יסוד ההתעשרות חל גם כשמדובר בהיתר לשימוש חורג שכן ההנחה היא שמתן ההיתר משביח את הקרקע.
הוא הוסיף כי במקרה זה, הנחת העבודה שהצדיקה תשלום היטל השבחה לתקופה של 5 שנים השתנתה ברגע שהתובעת הפסיקה לעשות שימוש חורג בנכס. לדבריו, בסופו של יום עשתה התובעת שימוש חורג רק בחצי מהתקופה וברור כי מנקודה זו נפסק יסוד ההתעשרות ואין הצדקה לתשלום ההיטל.
בנסיבות אלה קבע השופט שהתובעת זכאית להשבת החלק היחסי של היטל ההשבחה עבור חצי מהתקופה. בהקשר זה, השופט הדגיש שאין לדרישת הנתבעת להגשת ״בקשה פורמלית״ לביטול ההיתר בסיס בדין ודי היה בהודעת התובעת כי הפסיקה את השימוש החורג.
בסופו של דבר חויבה הוועדה להשיב לתובעת 1,096,159 שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ובניכוי 12,932 שקל שכבר הועברו לתובעת כהחזר.
הנתבעת חויבה בשכ״ט עו״ד בסך 45,000 שקל ובהוצאות האגרה של התובעת.
• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
