עתירה לבג"ץ: רשות המאגר הביומטרי מסתירה את דו"ח תקופת המבחן
מתנגדי תוכנית המאגר טענו שהרשות לא מציגה מידע חיוני לקביעת נחיצותו ותפקודו של המאגר, בדמות דו"ח שהיא מחויבת לפרסם. בית המשפט: על הרשות לספק הסברים בתוך חודש ימים
עתירה חדשה לבג"ץ נגד הרשות לניהול המאגר הביומטרי: הרשות מסרבת לפרסם את הדו"ח האחרון והמסכם של תקופת המבחן. זאת, בטענה שציות להוראת החוק יהיה "דווקני ומיותר".
קראו עוד בכלכליסט:
- לידיעת ממשלת ישראל: המאגר הביומטרי של הודו מסתמן ככישלון
- עובדי רשות האוכלוסין יקבלו תוספת שכר עבור המאגר הביומטרי
- עתירה לבג"ץ: יש למחוק את המאגר הביומטרי באופן מיידי
מחר צפוי בג"ץ לקיים דיון ראשון בעתירה המרכזית שהגישו מתנגדי המאגר הביומטרי נגד ההחלטה להפוך את פעילות לקבועה ואת ההצטרפות אליו למחייבת בעבור כל אזרחי ישראל. העתירה הנוכחית, שהוגשה השבוע, עוסקת בהבט אחר אך משמעותי גם הוא של פעילות המאגר: הדו"חות התקופתיים שהרשות הביומטרית חויבה לפרסם מדי חצי שנה בתקופת הפיילוט.
אישר את התוכנית, גם ללא הדו"ח המסכם. שר הפנים דרעי צילום: דוברות הכנסת
לאורך ארבע שנות הפיילוט פרסמה הרשות הביומטרית שישה דו"חות תקופתיים, שכיסו את פעילותו מיוני 2013 ועד יולי 2016 אלו סיפקו נתונים מספריים על פעילות הפיילוט, כמו מספר האזרחים שהצטרפו למאגר הביומטרי, עדכונים על פעולות ובדיקות שונות שביצעה הרשות ומידע רלוונטי נוסף שנועד בין השאר לסייע למחוקקים בקבלת החלטות בנוגע למאגר ולאפשר ביקורת ציבורית על פעילותו.
ואולם, הפיילוט הסתיים רשמית רק בפברואר 2017, עם אישור החוק בקריאה שלישית. חרף זאת לא פרסמה הרשות הביומטרית דו"ח שמסכם את כלל תקופת הפיילוט, ובפרט ככל הנוגע לתקופה שבין יולי 2016 לפברואר 2017. באפריל שעבר פנה צבי דביר, פעיל בולט נגד המאגר הביומטרי, לוועדת הכנסת המיוחדת שפיקחה על פעילות המאגר בדרישה לפעול לפרסום הדו"ח. "החובה לפרסם את הדו"ח התקופתי לא בוטלה למפרע (עם אישור החוק, ע"כ)", כתב דביר. "ממידע שהגיע לידי עולה כי מערכת ההשוואה הביומטרית עדיין אינה עובדת כנדרש. ביטול חובת הדיווח הקל על הרשויות לעמעם עובדה קריטית זאת".
ברשות האוכלוסין טענו בתגובה שהדו"חות נועד לסייע לשר הפנים לקבל החלטה על עתיד המאגר, ומשזו נתקבלה אין עוד טעם להוסיף ולפרסמם. "משהוגש הדו"ח האחרון כאמור בקיץ 2016 והשר קיבל את החלטתו, הרי שהכנת דו"ח שביעי (שכל שהוא יכול היה להכיל נתונים מספריים נוספים עד סוף דצמבר 2016 וללא מסקנות או דיווחים בעלי משמעות כלשהי לעניין קבלת החלטה בעניין סיום תקופת המבחן) שעלותו לקופה הציבורית היא כ-200 אלף שקל, היתה בגדר קיום דווקני ומיותר של הוראת החוק", נמסר.
בעתירה שהגיש דביר הוא דוחה את עמדת הרשות. "הקביעה אם הדרישה היא דווקנית ומיותרת או אם לאו נתונה למחוקק, לא למשיבות", נטען. "המחוקק קבע כי על הרשויות לעדכן את המסד העובדתי כל חצי שנה, והן אינן רשאיות לפטור עצמן מהחובה. העותרים סבורים שלנתונים החסרים חשיבות גם בתום תקופת המבחן הרשמית וגם לאחר שהשר קיבל את החלטותיו.
"ראשית, שכן החוק כולל הוראת שעה (שהופכת את צירוף טביעות האצבע למאגר לחובה לתקופה של חמש שנים, ע"כ), שהיא דה-פקטו תקופת מבחן נוספת, ולנתונים החסרים השפעה מכרעת על תחולת ותכולת המאגר הביומטרי לעתיד; שנית, הגורמים המפקחים דרשו מהמשיבות לערוך השלמות לנתונים שהוצגו, והדו"ח השביעי היה אמור להכיל (לראשונה) את הנתונים החסרים; ולבסוף, הדיון הציבורי בשאלת נחיצותו ותכולתו של המאגר הביומטרי לא תם, והעותרים מעוניינים שיהיה בפניהם מסד נתונים מלא ככל הניתן לקראת דיונים עתידיים בנושא".
בעקבות הגשת העתירה הורה בית המשפט לרשות האוכלוסין ולרשות ההגירה להשיב בתוך חודש מדוע לא ימלאו את חובת הדיווח.
מרשות האוכלוסין נמסר בתגובה: "מדובר בעתירה קנטרנית שהוגשה בשיהוי ניכר ואנו נמסור תגובתנו המפורטת לבית המשפט בימים הקרובים". מהרשות לניהול המאגר הביומטרי נמסר: "התגובה תינתן בבית המשפט".
