דו"ח טכנולוגי
מלחמה חדשה בעמק הסיליקון: לאיזו חברה יש כוח אדם מגוון יותר?
ענקיות ההייטק גילו שחשוב לבנות צוותים מהרכב אתני עשיר - והפכו את העניין לתחרות, נחשפו הטריקים שעזרו לפייסבוק להשיק גרסה לקטינים, ארה"ב חוששת מפריצה רוסית גם לבחירות הבאות וכריית מטבעות וירטואליים מפריעה למדענים לחפש חיים בחלל
התחום הופך לתחרותי
בעמק הסיליקון שמעו, בחוסר נוחות, על גיוון בכוח האדם לפני ארבע שנים בערך, כשמישהו שם לב שכל הנהלת החברות נראית דומה: גברים לבנים מאותם בתי ספר. פתאום, הטענה של עמק הסיליקון ל"מריטוקרטיה" נראתה מפוקפקת: העובדים לא נראו כמו הרחוב האמריקאי השגרתי אלא כמו שכונת יוקרה עם אבטחה פרטית. חברות החלו לשכור מומחים לגיוון כ"א, להציב יעדי גיוון, לנסות לשבור את אווירת האחוות של הקולג'ים. בדרך, גם הגיע הטמבל ההוא מגוגל שפוטר, שמחה על עצם הרעיון שישכרו נשים לעשות את העבודה שלו.
עכשיו הגענו לשלב חדש. IBM הגישה בתחילת השבוע תביעה נגד לינדזי ריי מקנטייר, לשעבר אחראית הגיוון של IBM שנשכרה לאחרונה על ידי מיקרוסופט ומבצעת שם תפקיד דומה. ל-IBM יש את הטענה הפרוצדורלית הקלסאית: בעבירתה למיקרוסופט, מקנטייר הפרה חוזה אי התחרות לשנה, עליו חתמה עם IBM. בנוהל.
לינדזי ריי מקינטייר צילום: Microsoft
אבל יש לחברה טענה אחרת, מעניינת יותר: היא חוששת שמקנטייר תעביר למיקרוסופט את מה שלמדה ב-IBM על גיוון כ"א, ושמיקרוסופט תוכל לנצל את המידע הזה. כלומר, היא מתייחסת לפרקטיקות הגיוון שלה כאילו הן סוד מסחרי.
ופה יש פריצת דרך. פתאום גיוון כ"א הוא לא משהו שעושים כדי שעיתונאי הטכנולוגיה לא יצלבו אותך; פה יש הבנה שגיוון הוא אמצעי לשיפור העסק, שאם אתה מביא אנשים מחוץ לבועה אתה מקבל רעיונות ומידע מחוץ לבועה, שזה חשוב, שזה בעצם משהו שיש להגן עליו כמו על טכנולוגיה שפיתחת. נעדכן.
קח כסף, ועזור לי להשיג ילדים
בסוף השנה שעברה השיקה פייסבוק את Messenger Kids, ככל הנראה במוצר הכי בעייתי שלה: הוא מאפשר לילדים מגיל שש להתחיל להשתמש ברשת החברתית, מה שיקדים ויאיץ את ההתמכרות שלהם אליה. שורה של ארגוני בריאות ילדים, זכויות גולשים וסתם גולשים מודאגים הסתערו על החברה, אך פייסבוק חמקה ביניהם והמוצר זמין בשוק. למעשה, אמש צצה גרסת אנדרואיד שלו.
איך הצליחה החברה? הודיעה בקול גדול שהיא התייעצה עם שורת מומחים, שהסבירו לה איך אפשר להכניס ילד בן 6 לרשת החברתית בלי שזה יפגע בו. אותם מומחים הופתעו, משום שפייסבוק לא אמרה להם כלום. למומחית אחת הם פנו רק יומיים לפני ההשקה, כך שאלמנט הכסת"ח היה ברור. ואולם, היו ארגונים שונים אליהם פייסבוק דווקא פנתה, ארגונים שפירגנו למיזם שלה.
אפליקציית מסנג'ר קידס צילום: TechCrunch
תחקיר של Wired מגלה למה: הרשת החברתית תרמה סכומים גדולים לכל הארגונים שהביעו תמיכה באפליקציית המסנג'ר לילדים. יתר על כן, חלק מהתרומות הגיעו בפתאומיות ב-2017, כשפייסבוק כבר עבדה במרץ על המוצר, ידעה שהיא הולכת לחטוף אש, והיתה צריכה שכפ"ץ ארגוני שנראה טוב. על המעמד המוסרי של הארגונים הללו ידברו אנשים אחרים, אבל על פייסבוק צריך לומר משהו: סקר שפורסם לאחרונה הראה שלפייסבוק יש תדמית שלילית בקרב אמריקאים, ושהיא שניה רק למרלבורו ברשימת החברות שנתפסות כגורמות נזק.
במקרה הזה, עשתה פייסבוק את התרגיל הידוע לשמצה הקלאסי של מרלבורו: שכרה מומחים מטעם כדי שיאמרו שהמוצר שלה לא גורם נזק, למרות שיש מחקרים שמוכיחים אחרת. מרלבורו, ייאמר לזכותה, לא עשתה את זה כדי לדחוף את המוצר שלה לילדים; פייסבוק דווקא כן. למקרה שמישהו חושב לרגע שמארק צוקרברג שינה את עורו או שהוא באמת מתחרט על משהו.
מי סופר את הקולות?
בטרם עלה סטאלין לגדולה, היתה לו שיטה: הוא היה לוקח על עצמו את התפקידים המייגעים ביותר במפלגה, כל הניירת שאף אחד לא רצה לעשות. תוך זמן קצר הוא ידע הכל על כולם וכולם היו חייבים לו. כל הדמויות הכריזמטיות שרצו עם דגלים מתנופפים ממקום למקום בזמן שהוא רבץ על הכרטסת גילו לתדהמתם שהם מפסידים בבחירות. היה לו משפט אירוני אחד בנושא: "זה לא משנה כמה קולות נספרים, משנה מי סופר את הקולות".
כיום אנחנו יודעים שהרוסים הצליחו לפרוץ לרשימת המצביעים של חלק ממדינות ארה"ב במהלך בחירות 2016. בחירות 2018 מתקרבות והולכות, הדמוקרטים אמורים לנצח בהן, אבל הם חוששים שהרוסים יתערבו בבחירות גם הפעם. הבית הלבן, שנהנה מההתערבות הזו, לא עושה כלום - ועכשיו הדמוקרטים דורשים להקציב מיליארד דולר כדי לאבטח את מערכות הבחירה.
מכרז הצבעה במילווקי, בחירות 2016 צילום: איי אף פי
המטרה של החוק החדש היא להציב מכונות שמאפשרות הצבעה באמצעות פתקי נייר. בארה"ב זה די מסובך: אתה מצביע לא רק עבור חבר הקונגרס או הסנאטור, אלא בו זמנית על שורה של בעלי תפקיד אחרים, עד רמת תופס הכלבים המחוזי. ואף על פי כן, זה לא בלתי אפשרי לתת למצביע סיכום מדויק של ההצבעה שהוא ביצע, ולוודא שהיא נרשמת היטב.
בבחירות האחרונות, כ-20% מהבוחרים האמריקאים הצביעו במדינות שבהן אין הצבעה בנייר, רובן במעוז הרפובליקני של דרום ארצות הברית. אף שהחוק שמציעים הדמוקרטים מטפל גם בבעיות התקפת סייבר, הוא לא נוגע בפיל שבחדר – התקפות תעמולה באמצעות חשבונות מזויפים שמטרתם ליצור פחד, חוסר ודאות וספק.
מספר הרפובליקנים שתומך בחוק להגנה על המשטר הרפובליקני בארה"ב: אפס, נכון לרגע זה.
קצרצרים
1. לא סוד הוא שתעשיית המטבעות הווירטואליים לא מועילה לאנושות; רק לפני כמה ימים נודע שהוצאות החשמל על כריית קריפטו באיסלנד צפויות לעלות השנה על השימוש בחשמל בבתים. והנה מגיעה טענה מעניינת נגד המטבעות הללו, הפעם מהסקטור המדעי: מדענים שעוסקים בחיפוש חיים בחלל מתקשים להשיג רכיבים למחשבים והמערכות שלהם. למה? כי כורי מטבעות קריפטו קנו את הכל. המדענים זקוקים לשבבים גרפיים חזקים, להפעלת רכיבי עיבוד, חיישנים ומכשור אחר שנועד להזניק קדימה את המין האנושי, אולי אפילו אל תוך קהילה בין-גלקטית. אבל כמה ליצנים רוצים להרוויח כמה גרושים ממטבע שאינו קיים ולא אכפת להם מהאנושות.
חיים בחלל? למי אכפת, אני רוצה ביטקוין
2. המטבעות הללו, כידוע, מגיעים בתכיפות גבוהה ביותר לידי פושעים. אבל מה יוצא להם מזה? האקר ערמומי כלשהו פרץ בסוף השבוע לאלפי אתרים בבריטניה וארה"ב באמצעות פלאגין גישה, והדביק לכל המחשבים הללו נוזקת כריית מטבעות וירטואליים. הוא הצליח לכרות רק 0.1 מונרו, מה שהכניס לכיסו 24 דולר. אז אם זה מעודד פשע ואפילו פושעים לא מצליחים לעשות מזה כסף, מה הטעם במטבעות הללו?
3. ביל גייטס, לא בדיוק אויב של תעשיית ההייטק, הזהיר את התעשיה שבצורה שבה היא פועלת, היא מזמינה עליה רגולציה ממשלתית חזקה יותר. לדבריו, הן צריכות להזהר מהמצב שבו הן "חושבות שהדעה שלהן חשובה יותר מדעתה של הממשלה, או מיכולתה של הממשלה לפעול במספר תחומי מפתח". מסר עמום למדי, אבל גייטס נתן דוגמאות: הפיכתן של פעולות פיננסיות לאנונימיות ובלתי נראות, ואת התפיסה ש"אפילו התקשורת של רוצח המונים צריכה לא להיות זמינה לממשלה". הוא הזהיר עוד מהמצב שבו טכנולוגיה תאפשר לקבוצה קטנה של אנשים לגרום נזק עצום.
4. ידיעות מעיראק, או ממה שנשאר ממנה, מדווחות על תופעה של רעב ל"מספרים מכובדים" למכשירי סלולר: מספרים שמעידים על כך שלבעל המכשיר יש די השפעה כדי לקבל מספר מרשים. ההגדרה ל"מספר מכובד" נזילה, אבל מדובר בין השאר ברצף של ספרות - אם אתה מאמין שהמספר שמונה הוא מספר מזל, אז תחפש מספר סלולר עם 888. אנשים מוכנים לשלם אלפי דולרים עבור "מספרים מכובדים" במיוחד; מספרי הטלפון של נורי אל מליקי, ראש הממשלה האסוני הקודם שם, מעורכים בשווי של 10,000 כל אחד. עלייתה הזמנית של דאע"ש שיבשה את השוק הזה, אבל מאז חיסולה הוא מתאושש ומתחיל לפרוח שוב.
