כשטכנולוגיה פוגשת אהבה

מה קורה כאשר האהבה מחפשת סטוץ' עם הטכנולוגיה והמדע? כאשר האהבה יוצאת ממשכנה המסורתי – האמנות - ונפגשת לדייט עם הייטקיסטים ומדענים שמבקשים לעשות עליה סיבוב. על המפגש הזה אמר פעם וודי אלן: "אשתי ואני היינו מאושרים הרבה שנים ואז נפגשנו."  

תוצאות המפגש נידונו אתמול במתחם האירועים החדש של LABS בעזריאלי שרונה בתל אביב, בכנס של "כלכליסט", ראשון בסדרת מפגשים "כשהטכנולוגיה פוגשת את....". הילדים שנולדו מהסטוץ', בהכללה, הם כסף ונתונים. כשהטכנולוגיה פוגשת אהבה, נולד בדרך כלל כסף. המדענים מעוניינים בעיקר להעמיד נתונים.

למשל, 1 ל-562 הוא הסיכוי למצוא את החבילה המלאה בבן הזוג – גם יפה, גם חכם, גם עשיר, גם מצחיק, גם מאהב הורס.

ד"ר ליאת יקיר הציגה גם את הסיכוי למצוא אהבת אמת בכ-1,000%, בתקווה שאני זוכר את מספר האפסים אחרי הנקודה. התוצאה היא בגידות וגירושים תכופים. "המוח שלנו לא מחווט לייצר אהבה לכל החיים", אמרה, והציגה את שמונה הגיבורים היחידים בטבע המוגדרים כ"מונוגמים גנטיים", כאלה שלא נמאס להם אף פעם מאותה נקבה והם לא יחליפו אותה גם אחרי מותה. אל תחפשו את עצמכם ברשימה הזו. מדובר בסוגי אוגרים ונברנים. מצד שני כדאי לכם לחפש פתרונות למצוקה. הו, ובשביל זה תסייע לנו הטכנולוגיה.

אבל, לפני הטכנולוגיה, מציעה אור-לי בר-לב, פעילה חברתית, פתרון אחר, הפוליאמוריה (ריבוי אהבה) – קשר רומנטי משמעותי עם יותר מפרטנר אחד. לבר-לב עצמה שני בני זוג. התובנה שהכתה בה אחרי 13 שנות נישואים היא – "כל חיי אני אמורה להיות רק עם גבר אחד?!" הפוליאמוריה מבוססת על הסכמה בין השותפים שאם יחפצו גם להתמסד עדיף שיפנו לרשם השותפויות ולא לרשמי הנישואים.

לעזרת הבודדים, הסינגלים (וגם הנשואים), נרתמים המדע והטכנולוגיה. לא עוד להצליב מבטים בבר או במסיבה, אלא להתרכז במסך ובאפליקציה, באתרי ההיכרויות, בטינדר, באשלי מדיסון שסוללים את הדרך המהירה לאהבת האמת או לסטוץ הבא.

"חתונה ממבט ראשון"

בדרך לאירוע, שמעתי ברדיו על אלגוריתם שפותח בגן החיות הלאומי בוושינגטון המסייע בהתאמת גורילות. דווח על זוג ששודך בידי האלגוריתם, האהבה ניצתה במבט ראשון והסקס בשני.

המקבילה הישראלת לאלגוריתם כזה פותחה ב"גן החיות" של קשת שפיתחה את הריאליטי "חתונה ממבט ראשון". מסתבר שלא מעט סטרטא-פים מנסים להתאים לנו בני זוג. באמצעות מפות אסטרונומיות ואסטרולוגיות, גנטיקה, כתבי יד, ההיסטוריה המשפחתית, הפעילות האינטרנטית. במעבדות של ד"ר נעם סובל במכון ויצמן עומלים על התאמות באמצעות חוש הריח.

סובל הטיל ספק ביומרתו של המפכ"ל רוני אלשיך לגלות שקרנים באמצעות חוש הריח. ד"ר נמרוד קוזלובסקי נסמך על מחקרים כדי לגלות את השקרים באתרי ההיכרויות. "הם מעוניינים שתישאר כמה שיותר", סיפר, "אז אם האתר יודע שאתה בדרך למציאת קשר שיוציא אותך מהאתר הוא ימהר להציע לך הזדמנויות מפתות

כדי שתישאר. שידוך מהיר זה הפסד לאתר.

"ויש אתרים שהמודל הכלכלי שלהם מבוסס על סטוצ'ים. אשלי מדיסון סיפרו לנו שבאתר הבגידות שלהם יש חצי גברים וחצי נשים. הם שיקרו בגדול. בפועל היו רק 5% נשים כש-95% מתוכן לא היו כלל פעילות. אז למה גברים שילמו? כי מדיסון שמו מולם רובוט שמדמה אישה וזרם עם הסטיות שלהם. ושוב התברר שגבר חרמן לא מסוגל לחשוב. גם כשהוא משוחח בעצם עם שאול משירות לקוחות", אמר קוזלובסקי.

אז כדי לא ליפול בפחים שהטכנולוגיה טומנת לנו, תבוא טכנולוגיה אחרת ותושיע אותנו. אורי אדוני סיפר על פיתוח חדש: שילוב של אוזניים ומשקפיים שמאפשר לנו לשבת בדייט ולזהות אם בת הזוג מתעניינת בכלל במה שאנחנו מדברים. המדע מספר שאישון העין מסגיר את רמת העניין והטכנולוגיה תזהה אותה עבורנו. "ראית אתמול את הגולים של רונלדו... אההה, לא מעניין, אז מה דעתך על המלצות המשטרה נגד ביבי? גם לא מעניין, טוב, אולי נדבר על כנס נחמד שהייתי בו, מה קורה כשהטכנולוגיה פוגשת את האהבה....".