ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

מונוגמיה או פוליאמוריה: לאן הולך עתיד האהבה?

ליאת יקיר, מומחית לגנטיקה מולקולרית, אמרה בכנס "כלכליסט": "הסיכוי למצוא את 'האחד' יותר נמוך מהסיכוי להפוך למיליונר" והסבירה כי העידן הדיגיטלי מזיק לנו בנושא האהבה כי הוא "מגביר חוסר אמון". אור-לי בר-לב, ממובילות השיח הפוליאמורי בישראל: "יש 8 מיליארד אנשים בעולם. למה להגביל אותי לאחד?"

קרן-אור גרינברג 09:4715.02.18

"הסיכוי למצוא את 'האחד' הוא 1 ל-562, יותר נמוך מהסיכוי להפוך למיליונר", כך אמרה ד"ר ליאת יקיר, מומחית לגנטיקה מולקולרית בכנס "כשטכנולוגיה פוגשת אהבה" של "כלכליסט" שנערך אתמול (ד') במתחם LABS בתל אביב.

  

יקיר התפרסמה לאחרונה כמומחית בתוכנית הדוקו-ריאלטי 'חתונה ממבט ראשון'. התוכנית שנעזרה בצוות מומחים מתחומים שונים שידכה בין חמישה זוגות. בסוף העונה התגלה כי רק זוג אחד נשאר יחד. "עבור התאמה זוגית מושלמת יש פרמטרים ביולוגים, פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים וגם גנטיים. כשמחברים את כל הפרמטרים האלו הסיכוי למצוא התאמה מושלמת הוא מאוד נמוך", הסבירה. "בתוכנית חיפשנו את המשותף כמו שראינו אצל יעל וחיים. הם לא נשארו יחד, אבל היא דווקא התחברה לתומר (משתתף אחר בתוכנית, קא"ג). גם שם הייתה התאמה יפה כי הם אנשים משכילים ודומים, בטח יותר מתומר ועדי שזה היה ניסוי כושל, שם הסתכלנו על הגנטיקה. גם אצל רלי ואלעד היה דימיון, אבל שם המשיכה הפיזית הייתה לקויה, למרות שבאישיות הם די דומים. הנושא של גנטיקה עדיין לא שם אבל אני יודעת שזה עוד יכול להגיע".

 

ליאת יקיר. "הרשת זו הדרך הגרועה ביותר לחפש אהבה" ליאת יקיר. "הרשת זו הדרך הגרועה ביותר לחפש אהבה" צילום: עמית שעל

 

 

יקיר חוקרת ומרצה בנושאי הבנת השורשים האבולוציוניים של ההתנהגות האנושית כבר שנים. במהלך הרצאתה דיברה על עתיד דפוסי האהבה מנקודת מבט ביולוגית. "כל בני האדם מחפשים אהבה וקשר רגשי לצורך הקמת משפחה או שלא וידוע שמי שחיים בזוגיות טובה חי חיים טובים יותר. החומרים מהם עשויה אהבה עושים לנו טוב".

 

לדברי יקיר, במסע החיפוש אחר האהבה עומדים מכשולים רבים יותר בימינו, כאשר המכשול הגדול ביותר הוא הטכנולוגיה. "החיפוש מתחיל דרך הרשת. עד 2040 כך תתחיל אחת מכל שלושה מערכות יחסים, אך זו הדרך הגרועה ביותר לחפש אהבה. זו התאמה שמבוססת על מרחק, על מראה חיצוני, וידוע שכולם משקרים בפרופילים אז יש פחות אמון. גם למי שמתחתן ומוצא את אהבת חייו כתוצאה מהרשת יש פי 3 יותר סיכוי להתגרש".

 

מה תמליצי לאנשים שמחפשים אהבה במרחב הדיגיטלי?

"אי אפשר לייצר אהבה במרחב הדיגיטלי. הטכנולוגיה לא שינתה את המוח עד כדי כך. המוח נדלק כשמסתכלים בעיניים וזה חלק חשוב במה שמפעיל אותנו. העולם הדיגיטלי כרגע מזיק לנו בנושא של אהבה כי הוא מגביר חוסר אמון. אומרים מה שאנשים רוצים לשמוע אחרת המהירות בה מדפדפים אותך הלאה גדלה. הדרך הכי טובה להיפגש זה דרך חברים, טיולים ודברים משותפים. אנו פחות מדברים עם אנשים שלא מכירים בגלל המובייל ויותר מבוישים להתחיל שיחה. יותר נוח לכתוב דרך האתר וזה גורם להצפה קוגניטיבית. מי שמתוסכל צריך לצאת מהמרחב הדיגיטלי שיכול להרחיק מהמטרה במקום להתקרב אליה".

 

לפי מה מנבאים התאמה?

"משיכה מינית אפשר לנבא דרך התאמה בגנים במערכת החיסונית והתאמה על פי הריח. במראה חיצוני נמשכים למראה מסוים בגלל דפוסים שטמועים בנו או זיכרונות. על ידי למידת מכונה וזיהוי תמונות אפשר לזהות דפוסים ומה מדליק אותנו ומה גורם לנו להרגיש בנוח עם אדם מסוים. זה קשור לגנטיקה שלנו. בסוף הפכים נמשכים אבל אנשים שדומים שורדים יחד כמשפחה, כי האהבה הגדולה היא לעצמי. אנו מחפשים מישהו שדומה לנו. בסוף נעזוב מי ששונה מאתנו, כי לא נסבול את השוני. אם נחבר את המידע הגנטי יחד עם הפרמטרים המוכרים על פי המדע, היכולת לייצר אלגוריתמים יותר חכמים, ככה נוכל להתאים ולתת למדע לחבר בין אנשים ולהקטין תסכול וייאוש. ולהגדיל הסתברות למצוא את האחד".

 

לדברי יקיר על השאלה האם בני אדם הם פוליגמיים או מונוגמיים יש דיון ומחלוקות. "האדם הוא יצור מבולבל בדפוסי האהבה שלו. בטבע יש רק 12 מינים בעולם החי מתוך 8 מיליון שמוצאים אהבת אמת ונשארים יחד. בטבע קיים פחות מאחוז של אהבת אמת. אלו הם מונוגמיים גנטיים, למשל, נברני הערבות נחקרו והזכר נכנס לדיכאון כשלוקחים את הנקבה. גם אם היא מתה הוא לא מחפש אחרת. מצאו שיש לו שוני ברצף הבקרה בגן שאחראי לקולטן על הורמון האהבה, וככה הוא נשאר עם אותה נקבה ולא נמאס לו אף פעם".

 

מה שעובד אצל נברני הערבות כנראה לא קיים ביתר היצורים החיים, בשל אפקט קולידג'. "תופעת הבגידות נפוצה בכל התרבויות, כי המשיכה לפרטנר יורדת ולאחר עולה", הסבירה יקיר. "זה נובע מהמוח בשל אפקט הרוויה המינית. המוח לא מוכן לייצר אהבה לכל החיים. גם אבולוציונית לא משתלם לשים את כל הביצים בסל אחד".

 

אז כשמישהו אומר לבחורה 'אני לא בנוי לזוגיות', הוא בעצם מתבסס על טיעון ביולוגי?

"כן. אמרו לי גברים שפעם חשבו ששמור להם מקום בגיהינום. עניתי להם שעכשיו שהם מכירים בזה ובוחרים בזה שלא יגרמו נזק לאחרים שכן רוצים בזוגיות".

 

"יש יותר מדרך אחת לנהל קשרים רומנטיים"

 

על השאלה מדוע מלכתחילה לחפש רק בן-זוג אחד, ניסתה לענות אור-לי בר-לב, עיתונאית עצמאית, פעילה חברתית וממובילות השיח הפוליאמורי בישראל. "יש 8 מיליארד אנשים למה להגביל אותי לאחד? ריבוי מערכות יחסים, זה אומר שמותר לאהוב ולהיות בקשר רומנטי ומשמעותי עם יותר מאדם אחד, בגלוי, בשקיפות, בהסכמה ולהנאת כל הצדדים. היום זה במיינסטרים, ובישראל השיח הפוליאמורי מפותח הגיע לפריים-טיים ויש ציבור שמתעניין".

 

אורי בר לב. "זה לא מתכון לכל אחד" אורי בר לב. "זה לא מתכון לכל אחד" צילום: עמית שעל

 

בר-לב הייתה נשואה במשך 13 שנים ואם ל-2 בנות. לאחר הגירושין הייתה לה התגלות. "ניסיתי לחזור לסצנה. הלכתי לבד לבר והתיישב לידי בחור חמוד. אחרי שזרמנו לדירתו חשבתי לעצמי 'אני לא מאמינה ש-13 שנים הייתי רק עם אדם אחד'. מאז למדתי שיש יותר מדרך אחת לנהל קשרים רומנטיים, וגיליתי שלאהוב יותר מאדם אחד – זה מהמם ולהיות נאהבת בו זמנית מגברים שהם יודעים ולא מתחרפנים מזה - זה ממש מהמם. אבל זה לא מתכון לכל אחד ולא פלסטר לתיקון מערכות יחסים".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x