קצבאות הנכים: דרושה ועדת חקירה ממלכתית

העלאת התקציב הממשלתי לאוכלוסיית הנכים שאושרה בקריאה השנייה ושלישית אמורה להיזכר כיום חג. במקום, סאגת קצבאות הנכים שנמרחת על פני יותר משנה, היא אחת ההחמצות הגדולות ביותר שידעה המדינה, ועוד תגיע לוועדת חקירה ממלכתית. הניהול הכושל של האירוע, שהתבסס בעיקר על שיקולים פוליטיים צרים ופופוליסטיים, תוך ניצול ציני של אוכלוסיית הנכים, גרם להחמצת הזדמנות היסטורית לתקן את העיוותים והעוולות של מנגנון חלוקת התקציב לנכים. לכן, 4.3 מיליארד שקל ימשיכו להתחלק בצורה לקויה, לא יעילה ולא צודקת.

אל תגידו לא ידענו

מסמכי תקציב המדינה ל־2019 שהגיש אתמול משרד האוצר חושפים את האיוולת הגדולה ביותר ומראים עד כמה חלק גדול מהדיון היה עקר. המדינה נותנת הטבת מס לנכים מהעשירונים העליונים שעומדת על יותר ממיליארד שקל. כך, מאות נכים בעלי הכנסה חודשית ממוצעת של כ־47 אלף שקל יקבלו, פחות או יותר, את אותו הסכום ש־250 אלף נכים מהעשירונים התחתונים יקבלו. זאת באמצעות פטור עתיק יומין, מיותר וחסר הצדקה מתשלום מס הכנסה. נתונתי האוצר מדגישים שהפטור מחולל אי שוויון ברמות מבישות: רובו המוחלט מגיע לגברים מהחמישון העליון.

הפגנות הנכים (ארכיון. המדינה היתה יכולה לגבות מס בהיקף של 1.15 מיליארד שקל מהנכים העשירים ולחלק אותם בקרב מאות אלפי הנכים מהעשירונים התחתונים שאין להם מה לאכול צילום: אייל כהן

איך לא ידענו? איך נתון כה חשוב שהיה יכול למנוע חודשים ארוכים של מחאה מיותרת, חסימת כבישים, השפלות בעלי מוגבלויות לא יצא לאור? למעשה, הנתון דווקא היה ידוע. פרופ' ירון זליכה המליץ בצורה מפורשת לבטלו. אך ביטול פטור ממס היה עלול לגרוע בוחרים מנבחרי הציבור, ולכן העדיפו כנראה להתעלם.

המדינה היתה יכולה לגבות מס בהיקף 1.15 מיליארד שקל מהנכים העשירים ולחלק אותם בקרב מאות אלפי הנכים שאין להם כסף לאוכל. אבל כאשר מבטלים את הדרג המקצועי ונותנים לפוליטיקאים לנהל את העסק, נראה שאין סיכוי לצדק חלוקתי. ובכל זאת, יש הטוענים שניתנה תוספת חסרת תקדים לקצבאות הנכים. אך עשרות אלפי נכי נפש בכלל לא מוכרים כנכים, ואין לדעת כמה מבישה תהיה הקצבה לה יזכו. זאת, משום שעדכון מבחני קביעת הנכות של הביטוח הלאומי חוגגים 50 שנה ולא עודכנו מספר עשורים. מטבע הדברים, המבחנים מוטים לטובת נפגעי גוף וכמעט שלא לוקחים בחשבון את נכי הנפש, שנכותם היא בלתי נראית. הנכים הללו, שהם לא פחות נכים מאלו שמתניידים בכיסא גלגלים, יאלצו להמתין לסיבוב הבא. במקרה הטוב יקבלו, אבל קצת. במקרה הרע, ימשיכו לא לקבל כלום.

כולם מפסידים

מה לא נאמר כבר על הדיסריגארד ‑ אותו רף השכר שממנו מתחילה המדינה לקצץ בקצבה. בדו"ח שהגיש ארגון ה־OECD לממשלה באוקטובר האחרון, קבעו כלכלני הארגון באופן מובהק כי חייבים לשים במוקד את סוגיית התעסוקה, אחרת התוכנית עלולה להביא ל"ירידה בשיעורי התעסוקה והשתתפות בשוק העבודה בקרב נכים ובכך לפגוע באינטגרציה שלהם בחברה", כך לשון הדו"ח. אז גם העלאת הדיסריגאד התפספסה, והנכים, החברה והמשק ישלמו את המחיר. מבחינה ערכית, שילוב של נכים בשוק העבודה הוא הדרך היעילה והטובה ביותר לשילובם בחברה. מבחינה כלכלית, המשק הישראלי מאבד מדי שנה כ־5 מיליארד שקל כתוצאה מאי העסקת אנשים עם מוגבלויות.