$
בארץ

האיש שמכר מסוקים לאנגולה נלחם על מקום בקונצנזוס

חיים טייב, שעשה את הונו מעסקים באפריקה, הרים השקה נוצצת, בהשתתפות בכירים מעולם המשפט והפוליטיקה, והתניע את מיזם “הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה”

משה גורלי 07:1113.02.18

“הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקרטיה” הושק השבוע בהפקה נוצצת בבנייני האומה בירושלים ובמלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. אם הקונגרס הציוני פעל להקמת המדינה, הקונגרס הישראלי מתיימר להשפיע על אורחותיה, ובעיקר ליישב את המתח המובנה בין יהדות לדמוקרטיה. עלות האירועים בירושלים ובתל אביב עמדה על כמיליון דולר, שאת רובם תרם חיים טייב, מי שעשה את הונו מעסקים באפריקה. על השאלה מדוע הוא משקיע כספים בפעילות הקונגרס הוא עונה: "למען הסיפוק".

 

עושה רושם שטייב, “סלף מייד מן” ממושב עולש שכתב את סיפור חייו בספר “הולך עם החלום”, נחוש להגיע ללב הקונצנזוס בישראל, וזה לא מהיום. כבר לפני שלוש שנים הוא השיק מיזם אחר שהיה ידוע בשם “שישי ישראלי”, עמותה שביקשה לקרב חילונים לקסמיו של ערב השבת המסורתי, מעין קדימון לקונגרס הישראלי.

 

טייב עומד בראש חברת מיטרלי, הפועלת באנגולה. מיטרלי התפצלה מחברה בשם אל־אר, שמכרה מסוקים לאנגולה לפני כשלושים שנה (היום היא מתרכזת רק בפרויקטים אזרחיים) והוקמה בידי שלושה טייסי חיל האוויר. טייב, שהיה מנהל בכיר בחברה, והטייס איתן סטיבה הקימו את מיטרלי. פרויקט הדגל שלה הוא הקמת כפרים המבוססים על חקלאות, בדומה למושבים הישראליים שקמו בשנים הראשונות למדינה.

 

תורם נוסף לקונגרס הישראלי הוא יוסף ז’רז’בסקי, שותף בכמה מעסקי טייב ובעל פעילות משלו בסין. ז'רז'בסקי הוא קרוב משפחה של יוסף ז'רז'בסקי אחר, פעיל ליכוד שמוכר לכל איש משפט בישראל בזכות בג"ץ ז'רז'בסקי, שעסק בהסכמים פוליטיים ובו התגוששו השופטים אהרן ברק ומנחם אלון על גבולות השפיטות.

 

חיים טייב, בהשקת הקונגרס. איש עסקים אלמוני יחסית מצליח לגייס למיזם פוליטיקטים בכירים וענקים מעולם המשפט חיים טייב, בהשקת הקונגרס. איש עסקים אלמוני יחסית מצליח לגייס למיזם פוליטיקטים בכירים וענקים מעולם המשפט צילום: ארז עוזיר

 

האקדמיה התגייסה למיזם

 

לטייב ולז'רז'בסקי אין עסקים בישראל, ונשאלת שאלה איך שני אנשי עסקים אלמוניים יחסית לציבור הרחב מצליחים לגייס להשקת מפעלם אישים כאהרן ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון, ואליקים רובינשטיין, לשעבר המשנה לנשיאת העליון, שמשמש כיו"ר הוועדה המייעצת של הקונגרס, ופוליטיקאים מובילים כשרת המשפטים איילת שקד, חברי הכנסת משה גפני, ציפי לבני, מרב מיכאלי, יעל גרמן ורבנים כמו יצחק גרוסמן וחיים אמסלם.

 

על החיבור של טייב לגלריה המרשימה הזו אחראים גורמים מהאקדמיה ומעולם יחסי הציבור: פרופ’ שחר ליפשיץ מאוניברסיטת בר־אילן, ראש המכון למשפט יהודי ודמוקרטי, שממגדל השן האקדמי מנסה לתפור פתרונות למתח היהודי־דמוקרטי — “ברית הזוגיות” למשל היא פטנט שלו. איש העסקים אפרים קריאל הכיר לו את טייב. כמו כן שני משרדי יח"צ חזקים, של האחים אייל ויובל ארד ושל שלמה פרץ, עובדים כבר שנתיים על השקת המיזם. "הקונגרס הישראלי" זה קופירייטינג של אייל ארד.

 

בוועדה המייעצת, שרובינשטיין עומד בראשה, מכהנים נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון רבקה כרמי, נשיא אוניברסיטת בר־אילן אריה צבן, עדינה בר שלום ושני ערבים מנאל טוטארי־ג’בארין ומוחמד וואתד. עם מייסדי הקונגרס נמנים גם פרופ’ אריאל בנדור, אתי לוצאטו, עופר דרורי וקריאל, ששידך בין ההון לאקדמיה.

 

"עסקיו של טייב הם רק בחו"ל, ועכשיו הוא רוצה לחזור ולהחזיר לחברה ולמדינה בישראל", אמר ליפשיץ. "הדבר היחיד שעניין אותי זה שהוא לא קשור בענייני נשק". לשאלה אם טייב לא מתכוון לקנות חברה גדולה בישראל, עמו בזק למשל, השיב ליפשיץ: "למיטב ידיעתי לא".

 

לבני נגד שקד

 

השופט רובינשטיין מכיר פחות את טייב, אך בקיא בנושא של הקונגרס. "אני מאמין שאין בעיה שאין לה פתרון בתוך העימות הזה בין יהדות ודמוקרטיה", אומר רובינשטיין. "הרעיונות האלה יכולים לבוא מתוך הידברות, בלי שאף צד יוותר על היקר לו".

 

הכנס בתל אביב נבנה במחשבה תחילה. הוא הציג את הקטבים של העימות היהודי־דמוקרטי שעליהם יש לגשר. אהרן ברק ומשה גפני נבחרו לייצג את העימות האידאולוגי, שתי שרות המשפטים בהווה ובעבר איילת שקד וציפי לבני ייצגו את העימות הפוליטי, שמגולם בין היתר בחוק הלאום. מרב מיכאלי, הרב חיים אמסלם ויהודה יפרח התווכחו על המונופול של הרבנות בבלימת ההצטרפות לעם היהודי.

 

ברק דיבר על הסינתזה בין יהדות לדמוקרטיה: "אם בעולמה של היהדות מצוי זרם פרטיקולרי וזרם אוניברסלי, ראוי לאמץ את האוניברסלי. כך עשה העליון כשאימץ את עקרון השוויון. הציונות נולדה כתגובה לאפליה ולגזענות. השוויון הוא עמוד התווך של קיומנו. בגלות הופלינו וכבודנו כאדם נרמס. עלינו לנהוג במיעוט הערבי כפי שרצינו שינהגו בנו בגולה". גפני הטיח בו: "אתם פוסקים כל הזמן נגד היהדות. בית המשפט משליט את כוחו הבלתי מוגבל. אנו רוצים מדינה יהודית, אבל לא כמו שרואים אותה בעליון".

 

שקד דיברה על הצורך בחוק הלאום: "חוק הלאום אמור לתת כלי חוקתי לשופטים לחזק את ההיבט היהודי הלאומי. בחוק ההסתננות למשל, בייהוד הגליל".

 

אבל מחוק הלאום נעדר ערך השוויון, מה שמסגיר כוונה מפורשת לתת ללאום היהודי עדיפות. "שוויון אזרחי יהיה לכולם", אמרה שקד, “אבל לא שוויון לאומי". לבני השיבה: "מדינת ישראל שאין בה שוויון אינה מדינת העם היהודי".

 

"אלה עמדות הקיצון, מסביר אייל ארד, שבעבר היה מנכ"ל “חוקה לישראל”, ומנסה הפעם דרך אחרת - להביא חוקה שתבוא מלמטה ולא תונחת מלמעלה. "המטרה היא ללבן את המחלוקות בדרך של גישור בסדרה של שולחנות עגולים שיתקיימו בכל רחבי הארץ. הכוונה היא להצמיח מלמטה, מהדיונים האלה, את ההסכמות שיתורגמו להסכמה לאומית, ואולי לחקיקה בכל נושאי המחלוקת המרכזיים של חיינו. גיוס, גיור, שבת, מעמד אישי. בסופו של דבר לא האיראנים ולא הפלסטינים הם האיום האמיתי עלינו, אלא השסעים הפנימיים האלה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x