פושט רגל? לא בטוח שתצטרך למכור את הבית
הליך פשיטת רגל הוא הליך של גילוי מרצון. מהי עמדת בית המשפט במקרים כאלו ומהי עמדת המחוקק?
10:0812.02.18
אחד מהלבטים הגדולים בקרב חייבים שהסתבכו כלכלית, הוא האם עליהם לפנות להליך של פשיטת רגל, וזאת בשל החשש המובנה לאבד את בית המגורים.
הליך פשיטת רגל הוא הליך של גילוי מרצון. כפועל יוצא, מוטלים על החייב חובות בסיסיות שמטרתן דיווח, פיקוח ושקיפות מוגברת. במסגרת ההליך, מכנסים את נכסי החייב ועומדים על שומתם, בוחנים עתודות כלכליות, בודקים את הוצאות והכנסות משק הבית המשותף, למול פוטנציאל ההשתכרות של החייב, וכן מתחקים אחר הנסיבות שהובילו לפרוץ המשבר הכלכלי.
מטבע הדברים, הרכוש המשמעותי ביותר שצובר אדם בחיו הוא בית מגוריו. נכס זה מהווה כלי עיקרי לפירעון החוב, מכאן שהחייב נמצא בסיכון לאבדו לטובת נושיו. על אף האמור, נשאלת השאלה האם מכירת בית המגורים מתבצעת כדבר שבשגרה בכל הליך? התשובה, כפי שיפורט במאמר זה, משתנה ותלויה בנסיבות.
סעיף 33 לחוק הגנת הדייר מעניק זכות של דיירות מוגנת למי שהחזיק בנכס בבעלותו, במקרה בו פקעה זכותו של בעל הנכס, בין היתר מחמת מכירתו בהוצל"פ או חלוקת הנכס (יש לציין כי הסעיף חל רק על זכות בעלות או חכירה לדורות הרשומה בטאבו).
סעיף 40א(ב) לחוקהמקרקעין שולל את תחולת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר במקרים בהם החליט בית המשפט על פירוק שיתוף בדירת מגורים בה שותפים בני זוג. זאת, בכפוף להסדרת דיור חלוף לבן הזוג השני ולילדי בני הזוג.
המשמעות - אם הוראות סעיף 40א(ב) לחוק המקרקעין אינן חלות, על הדירה להימכר כתפוסה כך שבן הזוג ימשיך להתגורר בה כל ימי חיו כדייר מוגן, מכוח סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. כלומר, בעל הנכס הנמכר יהפוך לדייר של הבעלים החדש שירכוש אותו. אם סעיף 40א(ב) חל, אזי על הדירה להימכר כפנויה בכפוף להסדרת מקום מגורים חלופי לחייב ולמשפחתו, מכוח סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל.
עו"ד משה שגב בהלכת כובשי נקבע כי סעיף 40א(ב) לא יחול על מקרה של פירוק שיתוף בדירת מגורים של בני זוג לצורך פירעון חוב, כאשר יוזם פירוק השיתוף הוא כונס נכסים. הלכת כובשי מושלת בכיפה מיום 10.10.10 ומשמשת הגנה לחייבים בהליך פשיטת רגל, למרות שעסקה בחוב הנאכף בלשכת הוצל"פ.
ככלל, בעת בחינת בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין המוגשת על-ידי צד שלישי (בעל תפקיד), יערוך בית המשפט איזון בין הזכויות והאינטרסים של השותפים ושל החייב, שאינו יכול לעמוד בתשלום חובו, לבין הזכויות והאינטרסים של הנושים. עוד יביא בית המשפט בחשבון גם את העובדה שפירוק השיתוף נעשה שלא בעצה אחת עם הבעלים המשותפים של הנכס, וככל הנראה, בניגוד לרצונם, את הנזק שייגרם לשותפים האחרים, שאינם בעלי זיקה ישירה לחוב שבגינו מתבקש הפירוק, ואת שאלת הימצאותן של חלופות לפירוק השיתוף לשם גביית החוב.
כמו כן, בית המשפט יבחן פרמטרים חשובים נוספים, כגון: גובה החוב, שווי דירת המגורים שאותה מבוקש לממש (לאחר מיסים והוצאות הליך), האם רובצת על הדירה משכנתא, האם הדירה הולמת את אורח החיים הצנוע המבוקש מהחייב בהליך זה, מספר הנושים ומעמדם המשפטי, הסכום שיקבל כל נושה לאחר המימוש ועוד.
לשם המחשה – דירת מגורים יקרה מאוד ומרווחת, הממוקמת בצפון תל אביב, אינה עונה לגדר צרכים הכרחיים. היות ומצופה מהחייב לשמור על אורח חיים צנוע במהלך ההליך, מחייה זו אינה עולה בקנה אחד עם תכליותיו. במצב דברים זה, יש לבחון את גובה החוב ומהו ערך הנכס כתפוס לאחר סילוק המשכנתא, הוצאות מיסים וכינוס. ככל והתמורה שתיוותר בידי הנושים גבוהה יותר, בית המשפט יטה להורות על פירוק שיתוף ומכירת הדירה. בהתאמה, ככל והתמורה שתתקבל תהיה מועטה, לא תצמח כל תועלת במימוש.
זהים הם פני הדברים כאשר החייב מתגורר בדירת מגורים זולה וקטנה, והתמורה שתיוותר בידי הנושים לאחר הוצאות כינוס, מיסים וסילוק המשכנתא תהיה מצומצמת.
כך או אחרת, תינתן לחייב זכות ראשונים לפדות את חלקו היחסי בנכס (50%) ולהינצל ממימוש.
על אף האמור לעיל, ביום 05.09.17 ניתן פסק דין חדש המעקר מתוכן את הלכת כובשי בהענקת פרשנות יצירתית לקביעותיה. כב' השופט עודד מאור הטעים בפסק דין חליוא כי במקרה שבו החייב פונה מיוזמתו להליך פשיטת רגל, להבדיל מהליך אשר נכפה עליו, דירת מגוריו תימכר כפנויה במחיר השוק ולא כתפוסה במחיר הנמוך בכ-60%. לשון אחרת – פסק דין חליוא מהווה גלולת המתקה לנושים שקופחו בהלכת כובשי, בעודו מאיין את ההגנה על דירת המגורים של החייב.
לאחר שהשופט מאור קבע כי הלכת כובשי לא חלה במקרים בהם החייב פונה מיוזמתו להליך פשיטת רגל, הרי שחוק הגנת הדייר לא חל ואין מניעה למכור את הדירה כפנויה (לאחר בחינת סידור חלוף כמובן).
גם במקרה זה, יש לשקלל את גובה החוב המצרפי, מספר הנושים, מעמדם המשפטי וכן היתרה שתישאר לאחר סילוק המשכנתא, הוצאות מיסים, הוצאות כינוס ודיור חלוף. באיזון המתבקש, יבחן בית המשפט את הכדאיות הכלכלית הטמונה במימוש. כמו כן, במקרה זה החייב רשאי לפדות את חלקו היחסי בנכס כנגד החוב.
חרף העובדה כי פסק דין חליוא אינו מהווה הלכה מחייבת, צפויה השפעה רוחבית מאחר והרוב המכריע של הליכי פשיטת רגל נפתחים לבקשת החייב. בתוך כך, לא מן הנמנע כי שופטים נוספים יצדדו בגישתו של השופט מאור, הרואה בפניית החייב להליך פשיטת רגל כעתירתו לפירוק השיתוף הזוגי בנכסיו.
עו"ד משה שגב עוסק בהליכי פשיטת רגל והסדרי חוב.
