נתניהו הבהיר לראשי תעשיית ההייטק כי הישועה לא תגיע ממנו
לאחר שבחודש שעבר פנו ראשי חברות הייטק לממשלה בבקשה לנקוט צעדים למזעור הפגיעה בתעשייה, נועד היום ראש הממשלה עם ראשיהן והבהיר כי אינו מאמין בהתערבות בשוק המט''ח: "במהלך 50 השנה האחרונות ניסו לשלוט בשער המטבע. אני לא מאמין בזה"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אינו מאמין כי התערבות ממשלתית בשוק המט''ח תשפיע על שער החליפין של השקל אל מול הדולר, זה המסר המרכזי שהעביר אמש לקבוצת ראשי תעשיית ההייטק הישראלית שנועדו עימו. כפי שפורסם ב"כלכליסט", בחודש שעבר, עם צניחת הדולר לרמה של 3.39 שקלים נזעקו חברות ענק ישראליות, לרבות וויקס, איירון סורס וטאבולה והחליטו לפנות למשרד האוצר ולבנק ישראל במטרה לבקש כי ינקטו צעדים למזעור הפגיעה בתעשייה שמעסיקה מאות אלפי ישראלים.
- היקף רכישות המט"ח בינואר - הגבוה ביותר מזה שנתיים וחצי
- חברת החשמל השלימה גיוס חוב בחו"ל בהיקף של כמיליארד דולר
- עליבאבא השקיעה 15-20 מיליון דולר ב-SQream הישראלית
"לגבי חולשת הדולר, אני מוכן לשמוע אתכם. אתם מכירים את הנטייה הטבעית שלי. לא סתם הסרתי את כל ההגבלות במסחר במט''ח. הנחת היסוד שלי היא שהיו ניסיונות במהלך 50 שנה לשלוט בשער המטבע. היה אפילו שר אוצר שהתפטר בגלל זה. אני לא מאמין בזה. צריכים לפתוח את הכל! אני מבין את הבעיה. אבל אנו לא טראמפ ואנו לא סין - אנו מדינה קטנה", הסביר נתניהו והוסיף: "תגידו לי אתם אם יש לכם פתרונות - אנו נשמח לשמוע".
אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי נוצרה מחלוקת קשה בקרב חברי בנק ישראל המחליטים על גובה הריבית במשק, סביב כוונה של המדיניות המוניטארית. חבר אחד מציע להתחיל בקרוב את תהליך העלאת הריבית על מנת "לקרר" את שוק הנכסים, לגמול את הכלכלה מהריבית האפסית ולהשאיר את יעד האינפלציה בצד. מנגד, חבר אחר הציע לנקוט בצעדים דרמטים לרבות הרחבה כמותית (רכישת אג''ח ממשלתית) ועד הפחתת ריבית לטריטוריה השלילית. לכוון המדיניות השפעה מרחיקת לכת על כיוון שער הדולר.
נכון לעכשיו בנק ישראל לא ימהר להעלות ריבית כאשר הפד נמצא בעיצומו של התהליך ובהובלת היו"ר החדש ג'רום פאוול התהליך צפוי רק להאיץ. בכך, פערי הריביות לטובת ארה''ב רק יילכו ויגדלו. לאלו ששכחו כבר ממחצית שנת 2017 תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים נמוכה מזו של ארה"ב. המשמעות המעשית, כדאי לרכוש אג''ח אמריקאית כדי לקבל תשואה גבוהה יותר.
המציאות החדשה מיטיבה עם הדולר ואתמול ראינו את ההשתקפות הזו בשוק המט''ח: השקל צנח מול הדולר ביותר מ-1% ומול היורו ביותר מ-0.5%. ככל שהפערים ילכו ויגדלו, כך גם השקל ילך וייחלש, דבר שתומך בחיזוק הדולר ובכך יטיב עם היצואנים – הן של סחורות והן של שירותים (הייטק), המהווים קטר מרכזי של המשק הריאלי. מנגד, תהליך של העלאת הריבית וצמצום פערי הריבית ייטיב עם השקל.
האם השקל יסיים את שנת 2018 ברמה שיתחיל את שנת 2017 (סביב 3.8 שקלים לדולר)? עוד חזון למועד. במהלך שנת 2017 הדולר התרסק ביותר מ-10% אל מול השקל, דבר שגרם להפסדים כבדים בכלכלה הישראלית ולמחאת היצואנים. עדיין, הצמיחה החזקה בישראל והעודף בחשבון השוטף (כניסה מאסיבית של מט''ח) עדיין תומכת בשקל חזק.