פרשנות
עלייה בפשיעת שוטרים או נחישות מבורכת של מח"ש?
במערכת אכיפת החוק שוטרים נחשבים מושחתים יותר משופטים ומפרקליטים. האם זה אכן כך או שמח”ש היא גוף פעיל ונחוש יותר מנציבי התלונות למיניהם?
1. עבירות מין
הדוח השנתי של מח"ש, שפורסם אתמול, מתהדר במאבק חסר פשרות בפשעי השוטרים. את הפשעים האלה ניתן לסווג לשלוש קטגוריות בולטות: מין, שחיתות ופרופיילינג - "שיטור יתר" הנגוע בגזענות נגד אוכלוסיות מוחלשות – אתיופים, ערבים, עובדים זרים ואפילו חרדים.
כל רפרטואר עבירות המין - מאונס, דרך הטרדה ועד שוחד מיני - נחשף לכל אורך שדרות הפיקוד: מסגן המפכ"ל נסים מור, דרך הניצבים ועד לשוטר שסחט נערת ליווי כדי לקבל ממנה שירותי מין. לא ברור מהו האקלים שמעודד את החרמנות כחולת המדים הזו. מדובר בנורמות עבר קלוקלות שמישהו שכח לעדכן שהן עברו מזמן מהעולם. הצבא שמנהל מלחמה יעילה בתופעה היה יכול לעדכן ולתדרך את השוטרים. מה שמדאיג הוא ריבוי המקרים דווקא בצמרת הגבוהה של הפיקוד. מצד שני, החשיפות והשיימינג תרמו, יתרמו ויעמיקו את ההפנמה ואת עקירת התופעה.
2. שחיתות
פרשת רפ"ק ערן מלכה היא פרשת דרכים בואכה רעידת אדמה. הקנוניה שנחשפה בין פרקליט בכיר, עו”ד רונאל פישר, פרקליטת מחוז לשעבר, עו”ד רות דוד, וקצין משטרה שחוקר פרשות ציבוריות רגישות, מספקת את התהייה המדאיגה ביותר – האם גם בכירי אכיפת החוק מטים חקירה ומשפט תמורת שוחד. האם רעידת האדמה הזו היא רעש נקודתי או שרעשים סמויים נוספים מתרחשים מתחת לפני השטח. דאגה נוספת שמצטרפת לסיפור הזה נגזרת מהתחושה שחקירת מעלליה של רות דוד כפרקליטת המחוז טואטאה ונגנזה, אף שפישר ומלכה היו אז במלוא כושרם וקשריהם.
עו"ד אורי כרמל, ראש מח"ש צילום: דוברת מחוז ירושלים
3. שיטור יתר
הדו”ח מצביע על הצורך בבניית אמון מול האוכלוסיות שבקרבן מפעילה המשטרה "שיטור יתר": אתיופים, ערבים, חרדים ועובדים זרים. בהמשך לקטגוריות הקודמות עולה התהייה עד כמה השוטרים חרמנים, מושחתים וגם גזענים. בקטגוריה זו מציין הדו”ח את אחד האירועים החמורים שנחקרו והניב כתב אישום נגד קצין המשטרה אורן סבג בפרשה שבה שפכו אנשי משטרה מים רותחים על עצור ממוצא אתיופי.
4. מיצוי הדין
הדו”ח מתהדר במיצוי נחרץ יותר של הדין כלפי שוטרים שסרחו. חלק מהנתונים אכן תומך בטענה זו ומצביע על חיזוק הנחישות של מח"ש בהגשמת תפקידה. 39% מהתיקים (249 תיקים) הסתיימו בהחלטה להעמיד לדין פלילי או משמעתי, לעומת 31% ב־2016 ופחות מכך בשנים הקודמות.
האם המספרים מלמדים על עלייה מדאיגה בפשעי השוטרים או בעלייה מבורכת בנחישות חוקרי מח"ש? את התשובה לשאלה זו אקח מסיפור שסיפר פעם מני מזוז, כיום שופט בעליון ולשעבר לשעבר היועץ המשפטי לממשלה: "קולגה ממדינה מרכז־אירופית סיפר לי שהקימו אצלם יחידה למאבק בשחיתות, וכעבור זמן קצר סגרו אותה. למה, שאלתי, לא הצלחתם? להפך, השיב האיש, הצלחנו יותר מדי".
הנמשל שנלקח משיח השחיתות מתאים לעניין זה: ככל שמנקים יותר מתגלה לכלוך רב יותר, ואז נשמעת הטרוניה עד לאן הידרדרנו. כי ככה זה, ככל שחוקרים יותר, מתגלות יותר תופעות פסולות. הן מתגלטות גם בזירה הפוליטית, אבל גם במערכת אכיפת החוק. השופטים והפרקליטים נתפסים כנקיים יותר. אולי מפני שהם באמת כאלה, ואולי מפני שנציבי התלונות שלהם מנומנמים יחסית או מורדמים בכפייה, ע"ע הילה גרסטל. לשומרים־השוטרים יש גוף אכיפה פעיל וחזק יותר בדמות מח"ש וטוב שכך.
