פילבר התפשר: הסכים להארכת ההשעיה
מנכ"ל משרד התקשורת שיגר מכתב לנציבות שירות המדינה, לפיו הוא מסכים להארכת השעייתו לתקופה נוספת שלא תעלה על חודשיים
מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר שיגר היום (ג') מכתב באמצעות עורכי דינו יובל נחמני ודרור ארד-אילון לפיו הוא מסכים להארכת השעייתו לתקופה נוספת שלא תעלה על חודשיים.
כזכור, פילבר הוזמן לשימוע שהיה אמור להתקיים אתמול אולם בחר שלא להופיע לאחר שלטענתו נציבות שירות המדינה לא העבירה לו את המסמכים הדרושים לשם עריכת שימוע.
- פילבר לנציבות שירות המדינה: אי אפשר לקיים לי שימוע מחר
- פילבר דורש להשיבו לעבודה, בנציבות מתנגדים
- הנציבות תאריך את השעיית פילבר
שלמה פילבר צילום: אוראל כהן
"פניותיו של פילבר, שהסתמכו על הלכות של בית המשפט העליון ושל בית הדין הארצי לעבודה שפורטו בפניכם הושבו ריקם וללא נימוק משכנע. הנציבות סירבה למסור לו את המידע או המסמכים העשויים לשמש בסיס להחלטה על המשך ההשעיה, וחזרה לאקונית על כך שהוא חשוד בכך שהטיב עם בזק", כך נכתב.
נציגיו של פילבר הוסיפו כי לדעתם השימוע אליו הוזמן פילבר הוא טקס שתוצאתו נקבעה מראש. במכתב ציינו כי פילבר התכוון להביא עמדה דווקנית אולם לאחר שיקול נוסף, ולאחר שהובהר לו על ידי הנציבות שהחקירה נמצאת בשלביה האחרונים ולכן החליט להמשיך ולהסיג את טובתו האישית מפני טובת החקירה, וזאת על אף שהוא עצמו קיבל הודעה על סיום החקירה ועל אף שמזה כארבעה חודשים לא נדרש לכל פעולת חקירה.
בסוף אוקטובר האחרון השעתה הנציבות את פילבר מתפקידו בעקבות חקירת הרשות לני"ע בפרשת בזק. תחילה הורחק פילבר מהמשרד לבקשת הרשות, הרחקה אשר החלה בחודש יולי. לאחר שהרשות לני"ע לא ביקשה להאריך את השעיית פילבר, החליטה נציבות שירות המדינה להשעותו ללא הליך שימוע, דבר אשר הוסכם עליו.
בשבוע שעבר הסתיימה השעייתו של פילבר ממשרד התקשורת על ידי הנציבות שלאחריו פנה פילבר בדרישה להחזירו לתפקיד. הנציבות הודיעה בתגובה שהיא דוחה בשלב זה את בקשתו וכי הרחקתו מהמשרד תקפה עד לקיום שימוע מחר.
פילבר חשוד בכך שהטיב עם בזק על ידי קידום ביטול ההפרדה המבנית בין חברות הקבוצה, שהייתה שווה לבזק חיסכון בתשלומי מס של מאות מיליוני שקלים, ולאלוביץ' באופן ישיר עוד עשרות מיליוני שקלים מקופת החברה. פילבר מכחיש את החדשות נגדו ובמכתב אף נכתב כי פעל במסגרת כלי המכונה "אסדרה הסכמית". "במסגרת אסדרה הסכמית עשוי גוף מפוקח לזכות בהקלות בתנאי הרישיון כנגד התחייבויות שונות שהוא לוקח על עצמו (כגון התחייבות להשקעה בתשתית). מהלך כזה משרת את האינטרס הציבורי, נעשה בפומבי, ואין בו כל פגם. 'אסדרה הסכמית' מוכרת בארץ ובעולם ובית המשפט העליון אישר אותה בעבר, והיא כלי מקובל ע"י רגולטורים נוספים בישראל".
