מנכ"ל IBM ישראל: "חיל האוויר משתמש במערכת ה-AI שלנו"

"למחשבים אין כוונה משל עצמם, אין להם רצון, מניעים או תודעה. הם עושים מה שתכנתו אותם לעשות", משיב מנכ"ל IBM ישראל, דניאל מלכה, כשנשאל על נבואות הזעם של אלון מאסק וסטיבן הוקינג בדבר "אפוקליפסת רובוטים". "גם מכונות לומדות לא ממציאות דרישות אלא פועלות לפי סט כללים שלמדו מהמידע שהוזן להן, ובהתאם לכך מעבדות את המידע שברשותן".

בינה מלאכותית היא מושג ותיק שבשנים האחרונות נזרק לאוויר שוב ושוב הודות לחברות טכנולוגיה שמשוכנעות שמדובר במהפכה הבאה. אך הרומן של IBM עם הבינה המלאכותית ארוך משמעותית מתקופת חייהן של רבות מהחברות שהפכו היום לשמות המזוהים ביותר עם מהפכת ה-AI.

דניאל מלכה, מנכ"ל IBM ישראל צילום: צביקה טישלר

כבר בסוף שנות השמונים החברה החלה בפיתוח מחשב השחמט "מחשבה עמוקה" בשיתוף אוניברסיטת קרנגי מלון, ששימש כמודל ראשון ל-AI שלומדת להתמודד עם עצמה. מכאן היתה קצרה הדרך לפיתוח המחשב "כחול עמוק", שב-1996 הצליח לנצח את אלוף העולם בשחמט. כיום מציעה IBM ללקוחותיה את מערכת הבינה המלאכותית מבוססת הענן ווטסון, יורשת ישירה של אותם מחשבי על. עבור מלכה, שהתמנה לתפקיד מנכ"ל IBM ישראל לפני כשנה, מדובר בתחום מהותי מהפעילות העסקית של החברה.

מחשב העל ווטסון צילום: TechCrunch

"יש תחומים רבים שבינה מלאכותית יכולה לסייע בהם", אמר מלכה. "בנק קרדי מוטואל בצרפת בנה מערכת ייעוץ שמאפשרת לכל פקיד לקבל מנגנון סיוע מבוסס ווטסון כדי לשרת את הלקוחות בסניפי הבנק. בחזון שלי, עד 2020 ווטסון ייגע בחיים של כל תושבי ישראל. כבר היום אנחנו משלבים פתרונות מבוססי ווטסון בקופות החולים, ואנחנו רוצים לשלב את הטכנולוגיה בשירותים נוספים שמוצעים לאזרחים. חיל האוויר הישראלי כבר משתמש בווטסון לניהול מידע והפיכתו לתובנות בעלות חשיבות מבצעית".

סיוע מווטסון. F15 של ח"א ממריא צילום: יחידת ההסרטה של דובר צה״ל

אתה לא חושש מליבוי הפחד בקרב עובדים שבינה מלאכותית תיקח להם את העבודה?

"AI היא לא בינה מלאכותית אלא בינה מוגברת (Augmented Intelligence). אנחנו תופסים את הבינה המלאכותית כמעצימה ולא כמחליפה", א

מר מלכה, במה שנשמע כמו הדהוד של ציטוטים מוכרים מפי בכירים בתעשיית ההייטק. "בכל מהפכה תעשייתית יש מקצועות שייעלמו, מקצועות שיישרדו ומקצועות רבים חדשים שיווצרו. הסטטסטיקה עומדת לצד התעסוקה ותמיד היה גידול בעקבות השינוי. בינה מלאכותית זה מחשבים שלומדים, ומי שיצטרך ללמד אותם זה אנשים ולא מחשבים אחרים".

אז אתה לא מאמין באפוקליפסת הרובוטים?

"לא, אני מכנה את זה סינדרום הטרמינייטור (לפי הרובוט המחסל מסדרת סרטי "שליחות קטלנית" - ר"ק). אני לא שותף לטענה שמחשבים ישתלטו על העולם. יש מרחק רב בין הרמה הטכנולוגית הקיימת היום לנבואות הזעם הללו. אך אין ספק שיש צורך בבקרה וברגולציה בעולם הבינה המלאכותית, גם בישראל. אנחנו מבינים את חשיבות הנושא ולכן הגדרנו עקרונות אתיים לעידן הבינה המלאכותית שיגבירו את האמון בין האדם למכונה ויוודאו שהשליטה נשארת בידי האדם. אחד העקרונות הוא שקיפות: מתן בהירות והנמקות על הדרך שבה המערכת גיבשה את התובנה שלה כדי שאפשר יהיה לדעת מה הבסיס העובדתי שעליו היא נשענת".

סינדרום שליחות קטלנית

בינה מלאכותית שעוקבת אחר נשים בהיריון

ווטסון מתפקד למעשה כשירות מחשוב ענן ש-IBM מציעה ללקוחותיה העסקיים, שמשתמשים בו כדי להציע שירותים סופיים מבוססי AI ללקוחות הקצה שלהם. כך יוצא שאף שמשתמשי הקצה לא מחזיקים באפליקציית ווטסון בסמארטפון הם כן מחזיקים באפליקציות שמשתמשות בשירותי ה-AI של IBM. בחברה מתגאים במיוחד בשילוב של יכולות ווטסון בתחום הבריאות: "אם למשל אתה רוצה לזהות ולמנוע התפרצות התקפי אסתמה, אתה יכול לנתח את נתוני מזג האוויר ולספק התרעה שתאפשר להתגונן ולהתארגן מראש", הסביר מלכה.

"קופת חולים מאוחדת נעזרת בווטסון כדי לעקוב אחר הטיפול בנשים בהיריון ולוודא שהמטופלות מופנות לכל הבדיקות הרלבנטיות והקריטיות להתפתחות העובר. אם הרופא לא הזין את המידע המבוקש או לא הפנה את המטופלת לבדיקה - המערכת מתריעה בפניו ובפני הנהלת המחוז כדי לעקוב ולטפל. בנוסף המערכת מטפלת ברצף הטיפולי: כשמטופל משתחרר מבית החולים ומועבר להמשך טיפול בקופת החולים, לפעמים חלק מהמידע הנדרש לא מועבר וחלקו נופל בין הכיסאות. במקרים כאלו ווטסון נכנס לתמונה, קורא את סיכום האשפוז בקובצי ה-PDF ומסייע לסנכרן בין גורמי הטיפול כדי להבטיח את הרצף הטיפולי הנדרש".

"לנשים יש הרבה יותר מקום להשתלב בהייטק"

בענף ההייטק המקומי מדברים רבות על מחסור בכוח אדם איכותי ועל תחרות על גיוס עובדים מוכשרים - תחרות שהחריפה משמעותית מאז שאמזון פתחה מרכז מחקר בישראל והחלה לחזר אחר עובדי חברות קיימות. אך למרות המחסור והתקרבותם לגיל פרישה של עובדים רבים שהגיעו לארץ במסגרת גלי העלייה מרוסיה בתחילת שנות התשעים, מלכה לא סבור שמדובר בבעיה לאורך זמן.

"כמובן שחסרים אנשים מוכשרים, התעשייה פורחת וכמובן שהיא היתה יכולה לקלוט עוד עובדים טובים, אבל אני לא חושב שיש בעיה לעתיד", אומר מלכה. "אולי יש בעיה בעידוד נשים להשתלב בהייטק, אפילו נשים בעלות ראש מדעי לא תמיד חושבות על תעסוקה בתחום. אפשר להיות אמא ולעבוד בהייטק במשרה מלאה. אולי זו לא התדמית אבל זה רק אומר שצריך לעבוד על התדמית. אני חושב שיש לנשים הרבה יותר מקום להשתלב בתעשייה. צריך להתחיל מוקדם בגילי 12-13 ולעודד את הפוטנציאל מגיל צעיר".

מה הטכנולוגיות הבאות שחשוב לדעתך לשים לב אליהן?

"המהפכה הבאה תהיה המחשוב הקוונטי. במעבדות המחקר שלנו בחיפה הסבירו לי את התחום ואני מודה שגם עבורי זה לא היה קל להבנה. אבל הבנתי שמחשב של 50 קיוביט יצליח לפתור בעיות שהמחשבים הקיימים לא מסוגלים לפתור. בתחום הבריאות זה אומר פיתוח של תרופות וחומרים חדשים".

ומה לגבי בלוקצ'יין?

"בלוקצ'יין זו טכנולוגיה מעניינת, אבל יידרשו עוד מספר שנים עד שהיא תיכנס ממש לתעשייה. אני ממליץ לעסקים לבדוק היטב מה הם רוצים שהבלוקצ'יין יסייע להם לפתור, סתם לדחוף בלוקצ'יין לכל דבר זה לא ממש משהו שיסייע בעשיית עסקים. זו מהפכה שתשנה את הדרך בה אנו עושים עסקים, גם בישראל. הקמנו קונסורציום עם הבנקים והקמעונאים הגדולים בעולם כדי להוך את זה למציאות וגם המשק המקומי יכול וצריך ליהנות מן הפירות של הטכנולוגיה הזו".