המונית המעופפת של איירבוס עולה לאוויר

מדובר באווירון חשמלי שממריא ונוחת אנכית ונשען על שמונה מנועים, אשר מותקנים על כנפיים שנעות על צירן כדי לשנות את כיוון הדחף. הדגם הסופי יוכל לטוס לטווחים של כ-80 ק"מ, מה שיאפשר תעבורה בין-עירונית מהירה. בנוסף, יוכל לסייע בפינוי נפגעים, שליחויות ויישומים צבאיים.

Vahana על הקרקע צילום: airbus

"בתוך שנתיים בלבד והאנה הפכה מרעיון ששורטט על מפית לכלי טייס שלם, מוטס עצמית, שעבר בהצלחה את טיסתו הראשונה", התגאה מנהל הפרויקט, זאק לוברינג. "אנחנו חוגגים היום הישג גדול לחדשנות התעופה", ציין בשיחה עם מגזין העיצוב Dezeem.

Vahana עולה לאוויר צילום: airbus

איירבוס היא מהבולטות בין יצרניות האירוספייס שעוסקות בפיתוח מכוניות מעופפות - כלומר, כלי טיס עצמוניים קטנים, שיוכלו להוביל נוסעים ללא צורך בשדות תעופה או במנחתים; כלים שכאלה נועדו לתחום ההיסעים ובין היתר, מפותחים בידי ענקיות כאובר ובידי סטארט-אפים קטנים.

אחד מהם, Joby Aviation, הודיע בסוף השבוע שהשלים סבב גיוס של 100 מיליון דולר, בהובלת טויוטה, ג'ט בלו ואינטל. המכונית המעופפת של ג'ובי מתבססת על תצורה בה תריסר מנועים קטנים סבים על צירם כדי להמריא אנכית – תצורה מורכבת יותר מזו של איירבוס.

צ'יטי לא לבד: המכונית המעופפת טסה כבר יותר מ-100 שנה חברות טכנולוגיה גדולות מתהדרות בפרויקטים שאפתניים לפיתוח מכוניות מעופפות, אך הן לא המציאו את הגלגל; מכוניות מעופפות קיימות מאז 1917, הודות לגאונים כהנרי פורד וגלן קרטיס - ובברית המועצות היו אפילו טנקים מעופפים. מתי תהיה גם לך מכונית מעופפת? ניצן סדן, 10 תגובות לכתבה המלאה 

המכונית המעופפת הראשונה נולדה ב-1917, ופותחה בידי חלוץ התעופה גלן קרטיס. ואולם, היתה זו מכונית בעלת מנוע מדחף גדול, כנפיים וזנב – שיכלה להמריא רק ממסלולי מטוסים. בשנים האחרונות חלה תנופה בפיתוחי המכוניות המעופפות, בעיקר בשל התקדמות בתחום ההנעה החשמלית והבינה המלאכותית שמאפשרות המראה מכל מקום ושליטה ללא יד אדם.

לצד חברות התעופה והרכב, נכנסו לתחום המכוניות המעופפות גם ענקיות נשק כקלשניקוב וטיטאני הייטק כלארי פייג', מייסד גוגל.

ואולם, המרוץ למכונית המעופפת עוד ארוך וקשה. לצד מגבלות רגולטורית באישור טיסה עצמונית בגובה נמוך מעל שטחים עירוניים, מתקשים המפתחים למצוא פיתרון לתרחישי חירום למיניהם – נקודת תורפה משמעותית בפיתוח הכלים; צוות של מטוס נוסעים סטנדרטי יכול לדאות, לאלתר, להתייעץ עם הבקרה הקרקעית ולנקוט בשורת צעדים ארוכה במקרי תקלה קריטית.

למכונית אוטונומית יש אפשרויות מוגבלות בהרבה; גובה הטיסה, שמתוכנן לעמוד על פחות מק"מ, לא מאפשר אילתור יצירתי פשוט בשל זמן התגובה המוגבל.