הקברניט
המורה של "הברון האדום": הטייס הכי אצילי בהיסטוריה
אלוף הטיס הגרמני אוסוולד בולקה נחת ליד מטוס אויב שהפיל כדי לוודא שהטייסים שרדו, הציל חיי ילד והתרחק מהתהילה; זאת, על אף שהמציא בשתי ידיים את הלוחמה האווירית, ובלעדיו, הברון האדום היה נשאר אפסנאי ממורמר. סיפורו של לוחם מסוג אחר
שלום, כאן הקברניט; האם נתקלתם באגדת הברון האדום? אלוף ההפלות הגרמני שהטיל אימה על שמי אירופה במלחמת העולם הראשונה? היום אספר לכם על האדם שהפך אותו לאגדה שכזו ולימד אותו את אמנות הלוחמה האווירית - ועל מה שקרה בפעם היחידה בה לא שמע הברון בקולו.
- נהג, שים גז: למה מטוסי נוסעים טסים היום לאט יותר מבסבנטיז?
- צ'יטי לא לבד: המכונית המעופפת טסה כבר יותר מ-100 שנה
- למה לא בונים את כל המטוס מהחומר של הקופסה השחורה?
לפני מלחמת העולם הראשונה אף צבא עדיין לא ידע מה אפשר וכדאי לעשות עם מטוסים; זו היתה המצאה חדשה יחסית, מגניבה במיוחד - אבל היו הרבה גנרלים שחשבו שמלחמות מנצחים עם תותחים כבדים וסוסים - לא משהו שצריך כנפיים. אז חשבו.
עם פרוץ המלחמה, נמצא שימוש לאווירונים: הם טסו מעל לשדה הקרב ותיעדו במצלמות את תנועת האויב - מה שנתן יתרון אדיר וייעל את המלחמה (המאוד-לא-יעילה ההיא). בהמשך, החלו להשתמש בהם להפצצה; כי אם אתה כבר מסתכל על האויב מלמעלה, למה שלא תזרוק עליו רימון? וכך נולד צורך חדש: מטוסים שיוכלו לחסל מטוסים אחרים.
בתחילה עלו הטייסים לאוויר עם רובים ואקדחים וניסו לפגוע במטוסים. פיתוחים אחרים כללו כבלים עם קרסים שנועדו לקרוע את כנפי האויב ומקלענים מוטסים, אך התוצאה היתה זהה: ההפלות היו דבר נדיר מאוד. גם לאחר פיתוח המנגנון שמסנכרן את ירי המקלע עם סיבוב המדחף (הפרחים לאנתוני פוקר) ומאפשר לטייס לירות לכיוון הטיסה, ההפלות היו בעיקר עניין של מזל. שיטה לא היתה, ומישהו היה צריך להמציא אותה.
כאן נכנס לתמונה בחור גרמני בשם אוסוולד בולקה, טייס קרב ומתמטיקאי בהכשרתו, שהצליח לפגוע בדי הרבה מטוסים; הוא נשען על עקרונות גיאומטריים, תחביב הציד שטיפח מילדותו ואינסטינקטים נכונים כדי להביא כמה רעיונות מעניינים.
כמו למשל, לנסות להגיע אל מאחורי המטרה ומהגובה, כדי לצלול עליה. או למשל, לתקוף מכיוון השמש כדי לסנוור את המטרה. מה עושים כשהאויב צולל אליך ויורה? כמה מטוסים צריכים להיות במבנה טיסה? מאיזה מרחק פותחים באש? לבולקה היו תשובות לכל השאלות הללו. והרבה מהן נשארו נכונות גם במלחמת העולם השנייה ובכל המלחמות שבאו אחריה.
בולקה יישם יפה את השיטות שלו, שזכו לשם Beolcke Dicta ואף עלו על הכתב: הוא הפיל 40 מטוסים בריטים וצרפתים, מספר מדהים באותם הימים. ההצלחות שלו לא חמקו מעיני השלטון, שהשתמש בו לתעמולה, ופוסטרים עם פניו עיטרו כל רחוב ועסק. האפקט היה כפול: בגרמניה כולם העריצו אותו - ובמדינות אחרות פחדו ממנו ומהטייסת שלו.
כמו כל אלוף, קפצו מיד טוענים לכתר שיצאו להפיל אותו. בולקה חיסל כל אחד מהם, מה הוסיף למוניטין שלו כטייס הכי טוב בעולם. אבל הוא לא התלהב מהתהילה וסירב לקבל תפקידי מטה בכירים. הוא נשאר בשטח ולימד את חברי הטייסת שלו כל טריק ושיטה שהמציא. למשל, לימד אותם להסתכל גם על השטח אבל גם במפה - כדי להבין היכן יש סיכוי לאש נ"מ, היכן יש ואדי בו קל להסתתר ואיך לעבוד יחד. כולם למדו מכל מילה שלו, ידעו שכל קרב הוא גם שיעור וחיכו למוצא פיו.
גם מחוץ לתא הטייס היה אדם יוצא דופן: הוא קפץ לתעלה והציל חיי ילד צרפתי שכמעט טבע, וחינך את הצוות שלו לאהבת אדם ולא תאוות קרב. ב-5 בינואר 1916 הפיל מטוס סיור בריטי. מיד לאחר מכן ראה שהטייסים שרדו את ההתרסקות - ונגד כל היגיון, נחת לצידם. הוא ניגש אל השניים, לחץ את ידם, הציג עצמו ואמר "אני שמח שהצלחתי להביא אתכם לקרקע בחיים". לאחר מכן, דאג שרכב ייקח אותם לטיפול בבית החולים הסמוך, בא לבקר אותם ואפילו השליך מעל לכוחות בריטיים מכתב שנתנו לו.
יום אחד נסע בולקה ברכבת ופגש אפסנאי אחד - קצין צעיר, בן אצולה, שהתלהב מטיסה אבל שירת כקצין אספקה בחיל הפרשים. בפועל, התנועה בצירים היתה מועטה, כך שהוא בעיקר, ניהל מחסן, שתה שנאפס בכמויות והיה ממש ממורמר מהעניין. "למד לטוס ואולי תגיע אלינו לטייסת", אמר לו בולקה.
הקצין ההוא, אחד מנפרד פון ריכטהופן, שמע בעצתו והצליח להתקבל לטייסת. בולקה הפך אותו לפרויקט מיוחד, לאחר שזיהה בו תאוות ציד וכישרון טבעי לטיסה. הם חזרו ממשימות והמריאו לטיסות אימון רק שניהם, כשהם מתאמנים בקרבות אוויר עד שהשמש שקעה.
בולקה היה הגיבור של ריכטהופן - שהצליח גם להתקבל ליחידה שלו, גם לזכות בחניכתו הצמודה וגם לטוס לקרב לצד מושא הערצתו. אבל החברות שלהם לא האריכה ימים: בוקר אחד המריאה הטייסת של בולקה למשימה ונכנסה לקרב אוויר הדוק. רוח צד סחפה את אחד המטוסים, שהתנגש במטוס של בולקה. בולקה היה שורד את ההתנגשות, אך לא נהג לחבוש קסדה או לחגור חגורה במטוס; שתי טעויות שעלו לו בחייו - גם הטייס הכי טוב בעולם לא יכל לנצח את כוח המשיכה.
ריכטהופן שקע באבל, ואמר "אני רק טייס קרב. בולקה היה גיבור" (והטייס שהתנגש במפקד האהוב, אגב, כמעט והתאבד מרוב צער). הוא המשיך לטוס לפי השיטות של בולקה, הקים טייסת משלו והצליח להפיל 80 מטוסים, פי שניים ממורהו. בכל העולם ידעו מיהו הברון האדום, אלוף הטיס המפחיד של גרמניה (בעיקר, בזכות העיתונות הבריטית).
אבל במלחמה כמו במלחמה, לא כולם מגיעים לקו הגמר. הברון האדום את סופו מצא משום ששכח אחד מהשיעורים של בולקה: זכור תמיד את גבולות הגזרה, את מגבלות המטוס ואת יכולות האויב. אמנם הברון מקושר עבור רבים למטוס הפוקר DR1 התלת-כנפי, אך את כל רוב הקריירה שלו בילה במטוסי אלבטרוס 2 ו-3. הפוקר היה בעל כושר תמרון מדהים, אך לא קל לשליטה, פחות צפוי והצליח להפתיע גם טייסים מנוסים.
יום אחד באפריל 1918 צלל הברון אחר מטוס תצפית בריטי שטס לאורך כביש שחילק את הגזרה בין אזור בשליטת בעלות הברית ובין אזור בשליטה גרמנית. היה זה במהלך קרב אוויר סוער, וברון סיים את הצלילה נמוך משחשב, באזור שנשלט בידי האויב. כשחלף מעל מרכז אספקה אוסטרלי, אחד החיילים שם תפס מקלע וירה צרור באוויר. ריכטהופן חטף כדור בחזה; האפסנאי ניצח, הטייס הפסיד.
לפי כמה טענות, את ריכטהופן הפיל טייס קנדי בשם רוי בראון שרדף אחרי המטוס שלו. אבל שאריות המטוס לא הכילו כלל חורי כדורים, פרט לזה שהרג את הברון. לאחר מותו נמצאה גופתו בידי הבריטים, שערכו לו לוויה צבאית מלאה, כולל מטחי כבוד, זרי פרחים ומה לא. מה למדנו? שכשלא שמים לב לשטח, למפה ולפריסת האויב, לא מאריכים ימים.
בולקה וריכטהופן היו שתי דוגמאות לתפקיד של טייסים במלחמת התעמולה. מלחמת העולם הראשונה לימדה את האנושות עד כמה יקר בזבזני יכול להיות עימות צבאי המוני, כזה שגורר תרעומת בעורף ויוצר בלאגן פוליטי. ולכן קיבלו אלופי הפלות סיקור נרחב וכבוד לאומי; הרבה יותר קל לשמור את העם מרוצה כשיש לו גיבורים להעריץ.
והנה, בחלוף הזמן הברון האדום הוא שזכה לתהילת עולם (סרטים דוקומנטריים ועלילתיים, משחקי מחשב ועוד) ובולקה נמוג בין דפי ההיסטוריה. ואולם, בעולם התעופה הצבאית זכור בולקה היטב: השיטות שהמציא לפני יותר מ-100 שנה עדיין רלוונטיות, והיוו בסיס ללוחמה האווירית מאז.