השופט חתך את השכר של נאמני מגה ב־84%

"דרישתם של הנאמנים לפסוק להם שכר טרחה בסכום של 154 מיליון שקל אינה מתיישבת עם השכל הישר, אינה מתאימה לתנאי הארץ ותושביה, אינה הוגנת, אינה צודקת ואף מעוותת" - כך כתב שופט בית המשפט המחוזי בלוד אילן שילה בפסק דין מפורט ומנומק שמסר היום (ב'), ושבמסגרתו פסק לנאמני מגה שכר טרחה סופי של 25 מיליון שקל. גם את הסכום הזה יקבלו השלושה, עו"ד אמיר ברטוב, עו"ד אודי גינדס ורו"ח גבי טרבלסי, רק בתנאי ש"תחזיות הנאמנים יתממשו" בדבר סכומי ההחזר לנושים. בשלב זה, קבע שילה, זכאים הנאמנים לשכר ביניים של 13 מיליון שקל בלבד.

החלטתו של השופט שילה, שהוחזר מהפנסיה שלו כדי להכריע בשכר הטרחה לנאמנים, מקצצת את דרישת השכר האסטרונומית של השלושה ב־84%, לכדי סכום שהוא פחות משישית מזה שדרשו. מדובר בסכום שהוא פחות ממחצית מזה שמאפשרות התקנות לדברי השופט - 58 מיליון שקל - ואפילו פחות מהסכום שעליו המליצה כונסת הנכסים הרשמית עו"ד סיגל יעקבי - 28 מיליון שקל.

נאמני מגה צילום: עמית שעל

השופט שילה לא הסתפק בעצם הפחתת השכר לסכום שבעיניו מתקבל על הדעת, והתייחס לשורת היבטים בדרישת השכר, החל מהחישוב השגוי שהוביל את הנאמנים לטעון שמגיעים להם 154 מיליון שקל, דרך הפרכת טענותיהם להצדקת אי התערבות בדרישת שכרם, וכלה בביקורת חריפה על עצם התעוזה שהיתה לנאמנים בהצגת דרישת שכר כזאת.

"אין עילה להגדיל את השכר"

הנאמנים טענו שלפי חישוב שנערך על פי התקנות, מגיעים להם 154 מיליון שקל. עוד במועד הגשת דרישת השכר, בינואר 2017, נחשף ב"כלכליסט" כי החישוב של הנאמנים בעייתי ואינו תואם את תקנות השכר. עוד נחשף ב"כלכליסט" כי הנאמנים דרשו לקבל 15% מ־333 מיליון שקל, כספי ערבויות ששילמה רבוע כחול (אז החברה־האם של מגה), כלומר 49 מיליון שקל, רק עבור הסכם הפשרה מול רבוע כחול, שבו התחייבה לשאת בכספי הערבויות.

בפסק הדין דוחה שילה את טענת הנאמנים. "איני רואה עילה להגדיל את השכר אך בשל כך שהסדר הפשרה שאליו הגיעו הנאמנים עם רבוע כחול כלל את התחייבותה של זו לשלם חלב ניכר מחובה לנושים הפיננסיים", כתב. השופט מנמק את פסיקתו בתקנות השכר, שלפיהן נאמנים רשאים לדרוש שכר טרחה על סכומים שחילקו בפועל לנושים, בעוד שבמקרה הזה כספי הערבויות של רבוע כחול כלל לא הופקדו בקופת הנושים והנאמנים לא חילקו אותם, אלא החברה שילמה אותם ישירות לבנקים בעלי הערבויות. "לא התרשמתי כי דווקא פעילות הנאמנים היא שהביאה את רבוע כחול לשלם לנושים הפיננסיים", הוסיף.

השופט שילה לא שוכח לנזוף בנאמנים על כך ש"לא הקפידו למלא אחר ההוראות שנתתי. כך למשל כללו התחשיבים טענות והסברים שבמפורש הוריתי שאין להביאם", כתב. הוא אף הזכיר שהנאמנים טענו בפניו שסיימו להכריע בכל התביעות, בעוד שבהמשך התברר שהטענה אינה מדויקת וישנן תביעות שטרם הוכרעו. לדבריו, קיום התביעות שטרם הוכרעו עלה רק מתגובות הנושים שהתנגדו לדרישת השכר, וכי אלו טענו לחוסרים ולסתירות בנתונים הכספיים. הנושים הגישו לדבריו "תשובה תמציתית" ו"לא טרחו להסביר כיצד נשמטו אלו מהדיווחים".

לגבי הכנ"רית כתב שילה כי "חוות דעת הכנ"רית היו לי לעזר רב בהחלטתי. בקשר לכך יש להצטער על השתלחותם של הנאמנים בכנ"רית. לא היה מקום להשתלחות זו שאינה ראויה, לא כל שכן בענייננו שבו סייעה הכנ"רית רבות לנאמנים".

"יש להצטער"

בשאלה אם יש לחשב את שכר הטרחה ברוטו או נטו, פסק שילה נגד הנאמנים וקבע כי מקובלות עליו עמדות הכנ"רית ובנק הפועלים שלפיהן יש לחשבו במונחי נטו, וכי טענת הנאמנים בעניין "אינה מתקבלת על הדעת". הוא הוסיף כי תשובת הכנ"ר לטענת הנאמנים שלפיה לא ניתן מתמטית לבצע חישוב שכר טרחה במונחי נטו הוכיחה כי "טענה זו היתה חסרת יסוד". עוד הבהיר השופט כי לא היתה כל התחייבות של הנושים הרגילים של מגה כי אם יקבלו 55% מהחוב הרי שהנאמנים יוכלו לגבות לכיסם את הסכום העודף.

לאור מסקנות אלה קבע השופט כי שכר הטרחה שמגיע לנאמנים לפי התקנות הוא 58 מיליון שקל, וזאת בניגוד לדרישה שהציגו (לטענתם על פי התקנות), ל־154 מיליון שקל. בשלב זה סקר שילה את התקנה שמאפשרת לבית המשפט לסטות מהתקנות ולהקטין או להגדיל את השכר בהתאם לנסיבות, ומדגיש שהאפשרות להפחית שכר אינה שמורה רק למקרים של תפקוד לקוי. "גם שכר זה אינו עולה בקנה אחד עם השכר הצודק, הסביר והראוי, גם בהתחשב בעבודה הרבה והברוכה שהשקיעו הנאמנים", כתב שילה על הסכום העולה מהתקנות. בהמשך החליט השופט להשוות את שכרם לזה ששולם לנאמני קלאבמרקט וקבע אותו על 25 מיליון שקל. "שכר הטרחה שמבקשים הנאמנים הוא חריג שבחריגים, אין לו אח ורע במקומותינו ואף לא שמעתי על פסיקת שכר טרחה בשיעור של מחצית או שליש ממנו במסגרת מסלול חלוקה", כתב השופט, והדגים באמצעות תיק קריסת תבל, שהיה בהיקף של 2.5 מיליארד שקל והנאמן בו קיבל שכר טרחה של 12 מיליון שקל.

שילה הוסיף ונזף בנאמנים על דרישתם המוגזמת ואמר כי "יש להצטער" על כך שלא פעלו מלכתחילה כפי שפעלו אז נאמני קלאבמרקט, שדרשו מחצית מהסכום שאפשרו להם התקנות וויתרו על תוספת מאמץ מיוחד.