משרד הכלכלה: העלאת מיסוי הפטקוק תפגע בתחרות במלט

משרד הכלכלה פועל לבלום את העלאת המס על הפטקוק ‑ הדלק העיקרי של מפעלי המלט ‑ שאושרה בממשלה בחוק התקציב וממתינה לאישור ועדת הכספים. באוצר יזמו את העלייה החדה בבלו על הפטקוק, מ־46 שקל ל־216 שקל לטונה, כדי לעודד את המפעלים לעבור לייצור נקי יותר בגז טבעי. אולם במשרד הכלכלה מזהירים שהשינוי לא ישיג את מטרתו, ועלול להביא לקריסת מפעל מלט הר־טוב ‑ המתחרה היחיד של מונופול המלט נשר. הנהלת הר־טוב איימה בשבוע שעבר לסגור את המפעל ולפטר את מאות העובדים המועסקים בו אם יועלה המס על הפטקוק.

באוצר נימקו את העלאת המס בכך שהוא ייתן תמריץ לצרכני הפטקוק, ובהם נשר ברמלה ומלט הר טוב, לצרוך דלקים מזהמים פחות, ובראשם גז טבעי, על ידי "הפנמת העלות החיצונית המיוחסת לזיהום אוויר הנפלט כתוצאה משריפת פטקוק". אולם במכתב ששיגר מנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי למנהל רשות המסים משה אשר ולממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור, הוא מונה שורה של הסברים לכך שהצעד לא יצלח.

לדברי רינסקי, ההעלאה לא צפויה להגדיל את השימוש בגז טבעי, משום שלמפעלים ממילא אין אפשרות לקבל אספקת גז. "חברת מלט הר־טוב משוועת לחיבור לגז טבעי, ואנו יודעים שחיבור זה לא ייעשה בשנתיים הקרובות לכל הפחות. על כן אנו מתנגדים לכוונה להשית עליה מס זה". במשרד הכלכלה מבהירים שהעיכוב הזה אינו נובע מבעיה של המפעלים, שכן מפעל נשר רמלה, לדוגמה, כבר "השלים את ההשקעות הנדרשות לשם צריכת גז טבעי". יתר על כן, השימוש בגז טבעי בתעשיית המלט נדיר מאוד בעולם, ובאיחוד האירופי הוא אינו עולה על אחוז אחד מצריכת הדלקים. הפטקוק משמש ב־60% מהייצור משום שלאפר שנותר משריפתו יש שימושים בתהליך ייצור המלט. לפיכך, מסביר רינסקי, "ספק אם תוספת הבלו המדוברת תטה את הכף ותגרום למפעל נשר להסיט צריכה לטובת גז טבעי".

מנכ"ל משרד הכלכלה שי רינסקי צילום: יוסי זמיר

מצד שני, טוען רינסקי, תוספת הבלו תפגע במאמצי הממשלה ליצור תחרות בשוק המלט. חברת הר־טוב, שמחזיקה היום כעשירית משוק המלט, היא חברה עצמאית שנולדה מפשרה בין חברת נשר לרשות ההגבלים העסקיים, שחייבה את החברה להפחית מכוחה בשוק. אבל מפעל הר־טוב לא יחובר לתשתית הגז הטבעי בשנתיים הקרובות לפחות. גם הסבה לשימוש בגז בתצורת CNG תארך זמן רב, וממילא תהיה יקרה אף יותר ממחיר הפטקוק בתוספת הבלו המוצע.

יתרה מזו, רינסקי מאשים את האוצר כי בהפרה של החלטת ממשלה מפורשת כי הממשלה "תימנע משינויים בתחום הסחר והתחרות בענף המלט". אשר לטענת האוצר שהמס יתרום לאיכות הסביבה, רינסקי טוען ששני יצרני המלט, נשר ומלט הר־טוב עומדים בכל דרישות המשרד להגנת הסביבה, והשקיעו רבות באמצעים להפחתת זיהום. אולם מאחר שהמפעלים ממילא לא יעברו לשימוש בגז, המס לא ישפר את איכות האוויר.