שירות התעסוקה: ירידה של 7.5% במספר דורשי העבודה ב-2017

בשנת 2017 התייצבו בלשכות התעסוקה ברחבי הארץ בחודש ממוצע 166 אלף דורשי עבודה, ירידה של 7.5% לעומת שנת 2016 במהלכה התייצבו 179.5 אלף דורשי עבודה בממוצע בחודש, כך עולה מדו"ח התעסוקה השנתי שמפרסם שירות התעסוקה. לפי שירות התעסוקה, הירידה החדה במספר דורשי העבודה בשנים האחרונות מעידה על איתנותו של שוק העבודה וכן על היכולת של שירות התעסוקה להתאים עצמו לצרכי שוק העבודה הישראלי.

לשכת עבודה (ארכיון) צילום: רוני שיצר

אלא שהנתון המרשים ביותר הינו כי מספרן של נשים ערביות התובעות הבטחת הכנסה, הקבוצה בעלת שיעור התעסוקה הנמוכה ביותר במשק, כ-35%, צנח בכפול מהשיעור הארצי: בעוד שבקרב כלל האוכלוסייה ירד ממוצע מספר תובעי הבטחת הכנסה בכ-15%, בקרב נשים ירד ממוצע מספרן של התובעות בכ-16% ובקרב נשים ערביות צעירות (18-34) ירד מספרן ב-31%. הסיבות לכך, הן שתיים: גידול בשיעור התעסוקה של נשים ערביות, אחד האתגרים שלקחה על עצמה ושמה אותה כיעד אסטרטגי לטווח ארוך, או, מעבר ל נשים ערבויות שעבדו ב"שחור" והחליטו לדווח על עבודה ולפיכך להפריש לביטוח הלאומי ולשלם מסים.

עוד עולה כי שיעור המתייצבים שאינם תובעים קצבה כלשהי מסך כלל המתייצבים עלה בחומש האחרון (מ-2013 עד 2017) מ-4.7% ל-6.9% שינוי המגלם זינוק חד של כ-46%. יתכן כי הנתנון מעיד על האפקטיביות של פעילויות שירות התעסוקה שפוקד את הלשכות לא רק על מנת לתבוע קצבה אלא כדי ליהנות ממערך השירותים והכלים השונים שמציע השירות. לראייה, כ-52 אלף אזרחים הושמו השנה בעבודה באמצעות לשכות התעסוקה השונות ועוד כ-78 אלף השתמשו בתוכניות ובכלי תמיכה בהשמה שונים אותם מפעיל שירות התעסוקה בקרוב האוכלוסיות המגוונות.

בשירות התעסוקה מדגישים כי ככל שעולה הגיל, כך קשה יותר למצוא עבודה בישראל. 27.3%, האחוז הגבוה ביותר, מההשמות בעבודה היו בגילאי 25-34, 26.8% בגילאי 35-44, 23% בגילאי 45-54 וכעשרה אחוזים בלבד בגילאי 55-64. עם זאת, מדובר בתופעה שאיננה מאפיינת רק את המשק הישראלי. עוד נתון חיובי הוא כי מספר תובעי הבטחת הכנסה עמד במממוצע לחודש על 77.7 אלף, ירידה של 14.6% ביחס לממוצע החודשי של 2016 בה עמד מספר זה על 91 אלף. ולא פחות חשוב: ממוצע מספר תובעי הבטחת הכנסה בוותק של מעל 270 יום (אבטלה כרונית) ירד בכ-16% לעומת 2016.