סיבה מספר 3 למוות בארה"ב – רשלנות רפואית

נהוג לחשוב כי מחלות הן הגורם המרכזי לתמותה, אולם מסתבר כי דווקא טעויות אבחון של רופאים מהוות סיבה מרכזית למותם של אנשים רבים ולא המחלה עצמה באופן ישיר. כך עולה ממחקר שנעשה בארצות הברית, הקובע כי טעויות אבחון של רופאים היא הסיבה השלישית למוות בארה"ב. מדוע זה קורה? מה המצב בישראל בהקשר זה? ומה הציבור יכול לעשות כדי לצמצם את הסיכון לתרחיש שכזה?

על פי מחקר שנערך בארה"ב, מתברר כי חלק ניכר ממקרי המוות, מקורם לא במחלות בהן חלו מטופלים, אלא בטעויות של רופאים. חלקן מתרחשות בשלב האבחון, כאשר המטופל מאובחן באיחור ניכר או באופן שגוי, כך שבאופן טרגי, הוא מאבד את סיכויי ההחלמה כי לא קיבל טיפול כלל או טיפול לא מתאים. במקרים אחרים, הרשלנות מתרחשת בשלב הטיפול או המעקב. לדעת החוקרים בתחום, טעויות רפואיות מתרחשות בשל מספר גורמים מרכזיים: העדר מקצועיות של רופאים, כשלים במערכת הרפואית וליקויים בטיב התקשורת שבין המטפל למטופלים. כמו כן, היות שלא מתבצע רישום של כלל מקרי המוות שהנם תוצאה של רשלנות רפואית, לא נעשים צעדים להפקת לקחים וצמצום התופעה.

רשלנות רפואית נפוצה מאוד גם בישראל, כאשר ישנם מקרים רבים של רשלנות רפואית בלידה באבחון מחלות שונות, לצד רשלנות בהריון, או בטיפול ורשלנות במסגרת המעקב הרפואי. אבחון מוקדם הוא תמיד חשוב, אולם ישנן מחלות בהן הזמן הוא פרמטר קריטי, כך שאבחון שגוי או מאוחר, יכול להביא למותו של המטופל. במאמר זה נתרכז בשלוש דוגמאות: סרטן, התקף לב ואירוע מוחי, שלושה מצבים רפואיים בהם אבחון מוקדם הוא הכרחי להצלת חיי המטופל.

שהרופא לא יצטרך ליווי של עו"ד צילום: bigstock

מחלת הסרטן על סוגיה היא דוגמה מובהקת למצב רפואי המחייב גילוי מוקדם כדי להציל את חיי החולה. כאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם, ניתן לטפל בגידול באופן ממוקד, על ידי ניתוח, כימותרפיה או הקרנות, כאשר בעת הצורך ניתן לשלב בין שיטות הטיפול. באופן הזה, סיכויי ההחלמה של המטופל גבוהים מאוד. אולם, כאשר ישנה טעות באבחון, החולה אינו מקבל את הטיפול לו הוא זקוק ומצבו מדרדר. לעתים ישנה פגיעה חמורה בסיכויי ההחלמה ובמקרים טרגיים, אלו אובדים לחלוטין והמטופל הולך לעולמו. חשוב לציין כי לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות רפואית, אלא יש להראות כי התנהגות הרופא חרגה מסטנדרט הטיפול הסביר. כך למשל, פענוח לא נכון של בדיקה עקב חוסר תשומת לב או העדר מיומנות, התעלמות מתלונות המטופל, אי הפנייה לבדיקות נדרשות, כל אלו הן התנהגויות ומחדלים אשר אינם עומדים בקנה אחד עם חובת הרופא כלפי מטופליו.

התקף לב ואירוע מוחי הם מצבים מסכני חיים, בהם כל דקה חשובה ויכולה לעשות את ההבדל בין הצלת חיי המטופל לבין מותו, או גרימת נזקים חמורים המובילים לנכות קשה. רשלנות רפואית בשלב האבחון של מצבים אלו באה לידי ביטוי בין היתר על ידי התעלמות מתסמינים עליהם מדווח המטופל ואי הפנייתו למיון או לבדיקות הנדרשות. מחדל זה יכול להתרחש גם באירוע עצמו אך גם טרם התרחשותו, למשל כאשר קיימים גורמי סיכון למטופל ללקות בהתקף לב או באירוע מוחי. אז, חובת הזהירות דורשת מן הרופא לתת טיפול מניעתי כדי לצמצם את הסיכון לקרות האירוע, למשל, מתן תרופות לדילול הדם, להורדת כולסטרול וכיו"ב. כאשר היה באלו למנוע את קרות האירוע, ניתן להטיל אחריות בגין רשלנות רפואית על המטפל.

מן הדברים שלעיל אנו למדים כי טעויות באבחון של רופאים יכולות לגרום לנזק חמור מאוד למטופל ואף למותו. מה ציבור המטופלים יכול לעשות כדי לצמצם את הסיכוי לתרחיש שכזה? ניתן להצביע על מספר פעולות שיכולות לסייע בעניין זה:

2. אל תחששו לשאול: על הרופא מוטלת חובה לתת למטופל הסבר מקיף אודות הטיפול הרפואי, אך גם אתם יכולים לקחת חלק אקטיבי בטיפול שלכם. אם משהו אינו ברור לכם, אל תהססו לשאול. למשל, מהו משך הטיפול, תופעות לוואי, טיפולים חלופיים וכיו"ב. תוכלו גם לבקש חומר בכתב כדי לקרוא בנוחות בבית ולשוב חזרה לרופא עם שאלות.

3. חוות דעת נוספת: קיבלתם אבחנה רפואית והמלצות לטיפול? פנו לקבלת חוות דעת שנייה, כדי שתוכלו להיות שקטים כי מצבכם אובחן נכונה וכי הטיפול שהוצע לכם הוא האלטרנטיבה הטובה ביותר.