מוסד הבוררות: יריית הפתיחה לקרבות חוק ההסדרים

הקרבות סביב חוק ההסדרים הנלווה לתקציב המדינה ל־2019 מתחילים, וממקום לא צפוי. בשבוע שעבר שיגר היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון מכתב חריף לשרת המשפטים איילת שקד שבו הביע את התנגדותו לחוק הקמת מוסד בוררות חובה בין חברות ביטוח ללקוחותיהן, שכלול בחוק ההסדרים.  

לפי החוק המוצע, לקוחות שתביעותיהם נדחו בידי חברות הביטוח יוכלו לפנות למוסד שיכריע ביניהם. מטרת המוסד היא ליצור איזון בין החברות ללקוחות, שאין ביכולתם להתמודד משפטית מול סוללת עורכי הדין שאותם הם פוגשים כשהם מחליטים לקחת את חברות הביטוח לבתי המשפט. 

המכתב נותן רוח גבית להתנגדות העזה של נשיא לשכת עורכי הדין אפי נוה לחוק. התנגדות הלשכה מבוססת על כך שהקמת המוסד תפגע בפרנסתם של עורכי הדין שמייצגים את הצדדים בתביעות.

במכתב מציין ינון כי "לא יעלה על הדעת שתיקון משמעותי שכזה יובא לדיון בכנסת בכריכה אחת עם תיקונים רבים אחרים וללא שייוחד לו הזמן הדרוש לצורך דיון והעמקה בכלל ההיבטים המורכבים הנוגעים אליו". בהמשך המכתב מוסיף ינון כי "אין בעמדתי זו כדי להביע דעה ביחס לתוכנה של הרפורמה המוצעת אלא אך ורק ביחס להכללתה בחוק ההסדרים".

ההתנגדות עצמה של ינון אינה חריגה. הוא מתנגד כבר שנים לכל הצעה מורכבת בחוק ההסדרים, על מנת לשמור על כבודה של הכנסת שלא מסוגלת לדון במהלכים מורכבים במסגרת חקיקה מהירה. אולם גורמים המעורבים בנושא אמרו ל"כלכליסט" כי הפעם מדובר בהתנגדות בעוצמה חסרת תקדים.

המכתב של ינון לשקד מעורר תמיהה, שכן תפקידו של ינון הוא להעניק ייעוץ משפטי לכנסת ולחבריה, ולא לגבש את מדיניות הממשלה, או להשפיע עליה. לטענת גורמים בממשלה, זו לא הפעם הראשונה שינון משתמש בסמכותו המשפטית כדי לסייע פוליטית לגורמים בכנסת.

שופט נולד

כך, לטענתם, המכתב שהוציא בנוגע להליך החקיקה של חוק מס דירה שלישית, בו נפל לטענתו פגם שירד לשורשו של הליך, אפשר את ביטולו בבג"ץ. זאת, כאשר חוקים רבים בכנסת נחקקים בפחות זמן ועם מעורבות פחותה של חברי הכנסת, אולם לגביהם ינון לא פצה פה.

אותה התנגדות עזה של ינון במקביל לנוה, משתלבת עם המבנה הבעייתי של הוועדה למינוי שופטים, שאמורה לדון בקרוב במינוי מחליף לשופט לעליון במקומו של דנציגר ולאחריו שוהם באוגוסט, ויוצרת לחצים עזים על כחלון להוציא את המהלך מחוק ההסדרים. נוה הכריז לפני שלושה שבועות שהוא ממליץ על ינון לתפקיד. ללשכת עורכי הדין יש שני חברים מתוך תשעה בוועדה לבחירת שופטים ‑ כוח משמעותי שמנוצל גם עם עצם ההמלצה על המועמדים השונים.

החוק ייקבר

הוצאת הרפורמה מחוק ההסדרים משמעותה שהחוק לא יצא לפועל, ככל הנראה. שיתוף הפעולה בין חברות הביטוח לעורכי הדין הופך את אישור ההצעה לכמעט בלתי אפשרי שלא במסגרת חוק הסדרים, שמחייב את חברי הכנסת מהקואליציה לתמוך בו כדי לאשר את התקציב ולהבטיח את הישרדותה. לפי הערכות, כחלון שחבר גם הוא בוועדה למינוי שופטים, ותומך כעת בבחירתה של עו"ד ארנה לין למשרת שופטת בעליון, לא "יתאבד" על הצעת החוק המדוברת.

אחת הסיבות להקמת המוסד היא הזינוק בפניות לרשות שוק ההון נגד חברות הביטוח מדי שנה. בעוד שב־2010 התקבלו 6,835 פניות, ב־2016 התקבלו 12,462 פניות. במקביל, מספר התביעות שהגיעו לבתי המשפט זינקו אף הן מ־36.3 אלף ב־2014 ל־45.3 אלף ב־2016. העובדה שרוב התביעות מסתיימות בפשרה מעלה את החשש באוצר שגם פונים שמחליטים לתבוע גוף מפוקח בבית משפט, נאלצים להסכים לפשרה מול הגוף המפוקח, מבלי למצות את מלוא זכויותיהם על מנת לסיים את ההליך במהירות.

מדוברות הכנסת נמסר כי "הכנסת רואה בחומרה ניסיון של גורמים באוצר להרתיע את היועץ המשפטי לכנסת מלמלא את תפקידו במשא ומתן המתנהל בימים אלה מול האוצר על הוצאת נושאים מחוק ההסדרים וזאת על ידי העלאת טענות מכפישות. עמדת הכנסת העקרונית והעקבית לאורך שנים היא כי רפורמות מורכבות מסוג זה אין מקומן במסגרת חוק ההסדרים אלא בהליך חקיקה רגיל המאפשר דיון סדור ואין בכך כל חדש".