הדולר שוב בשפל של 6.5 שנים; כלכלנית: "לבנק ישראל אין עמוד שדרה"
המטבע האמריקאי, שהצליח להתאושש מעט בתחילת השבוע, חזר להיחלש וירד ב-0.5% ל-3.4 שקלים; ורד יצחקי, מנכ"לית פרוטקטיב: "אם בנק ישראל לא יתעשת ולא יתחיל לפעול הדולר עלול להידרדר אל רמת ה-3.30 ש' - ואף מתחת לזו"
לא מצליח להתאושש: הדולר שוב נסחר ברמת שפל של 6 שנים וחצי מול השקל. המטבע האמריקאי, שהצליח להתאושש מעט מרמת השפל האמורה בתחילת השבוע, חזר היום (ד') להיחלש וירד ב-0.5% ל-3.4 שקלים (שער יציג). במקביל, היורו התחזק ב-0.3% ושערו היציג נקבע על 4.2 שקלים.
- רועי אייזנמן, מנכ"ל מגדל בנקאות להשקעות, ביקש לסיים את תפקידו
- ביקושים של מיליארד שקל בהנפקת החוב של בתי הזיקוק בחיפה
- אלון מאסק: בלי משכורת אבל עם אפשרות לבונוס אימתני
"בנק ישראל לא מקבל מספיק גיבוי ומתנהל כגוף שאין לו עמוד שדרה. מתפקידו לשמור על היציבות ולשמור על היצואנים", כך אומרת ורד יצחקי, מנכ"לית פרוטקטיב ייעוץ פיננסי.
לדבריה, בנק ישראל צריך לנקוט במדיניות ברורה ונחושה, ולא כפי שהתנהל עד עכשיו באופן אשר מבהיר לשוק שהמבוגר האחראי כבר איננו. "בנק ישראל לא צריך להסתתר מאחורי מדיניות התערבות עמומה ורנדומלית. אין צורך שבנק מרכזי יסתתר או יתבלבל תוך נקיטה בפעילות חשאית בכל הקשור להתערבויות שלו בשוק המט"ח המקומי. אם בנק ישראל לא יתעשת ולא יתחיל לפעול בצורה ברורה כפי שנדרש ממנו הידרדרות הדולר היא כמעט בלתי נמנעת ולא רק לעבר רמת ה-3.30 שקלים לדולר אלא אף מתחת לרמה זו", אמרה יצחקי.
לטענתה, בנק ישראל צריך להצהיר על תכנית לייצוב שערי המטבע ולא לתת לשקל להשתולל אל מול סל המטבעות ולפעול רק כשמתעוררים ובצדק קולות זעקה מצד היצואנים והיצרנים. יצחקי הזהירה כי "בשלב הנוכחי, ייתכן ואנחנו נמצאים עכשיו בשלב מאוחר מידי עם סיכון ממשי למגזר היצרני וליצואנים בישראל. ברמת המדיניות הכלכלית, יש לשקול תכנית מיסוי של ספקולנטים זרים המזרימים לשקל ביקושים חריגים שגם לבנק ישראל יש קושי להתמודד איתם".
צילום: רויטרס
חלק ממגמה עולמית
מסע היחלשות של הדולר מול המטבעות המובילים בעולם, שצבר תאוצה לפני 5 שבועות, נמשך גם היום כאשר הדולר יורד ב-0.7% מול המטבעות המובילים בעולם. הטריגר לירידה היומית בערכו של המטבע האמריקאי בא על רקע דברי שר האוצר של ארה"ב בכינוס הכלכלי שנערך בדאבוס לפיהם פיחות הדולר מועיל לכלכלת ארצות הברית.
"הדברים הללו מאותתים על כך שאין בכוונת ארצות הברית לפעול לטובת שותפות הסחר שלה, שייצואניותיהן סובלות מחיסרון תחרותי מתמשך כנגד המתחרות האמריקאיות עקב כך", מציין רונן מנחם, מנהל מחלקת המחקר והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.
לדבריו, בעבר חשבו בארצות הברית אחרת וראו חשיבות בדולר חזק יותר, כביטוי לעוצמתם הכלכלית, אך הזמנים השתנו. "חולשתו של הדולר נמשכת זה שנה וחצי ומוחקת חלק גדול מהתחזקותו בין השנים 2014 לתחילת 2017", מציין מנחם.
הסיבות לכך לדבריו הם תוואי העלאות הריבית בארצות הברית שכבר גולם מזמן, והגירעון התקציבי הגדול - הנגזר מתכנית הקלות המס האדירה שמטריד את השווקים. בנוסף, הדולר נחשב מטבע חוף מבטחים לתקופות של הרעה בשנאת הסיכון. כפי ששוקי המניות מתנהלים כיום, לא ניכרת שנאת סיכון של ממש, מה שמפחית את הצורך בשטר הירוק.
