חקר ביצועים: השבוע של דנקנר, כיל וחוק דיור בר-השגה

דנקנר חזר לבית המשפט

משפט אי.די.בי: ומה קרה בבזק?

משפט הדיבידנדים של אי.די.בי נפתח השבוע בסערה, מיד לאחר מותה הטרגי של מזכירת החברה לשעבר ענבל ציון. בית המשפט יידרש להכריע אם האופן שבו נוחי דנקנר ושותפיו חלבו את החברה היה חוקי, בתביעה על סך 650 מיליון שקל שהגישו נאמני ההסדר בחברה. במילים אחרות, כל העניין הגיע לבית המשפט כי אי.די.בי קרסה, והיו מי שהחלו לשאול שאלות. לעומת זאת, בבזק, שנחלבה בידי הבעלים שאול אלוביץ' בכ־20 מיליארד שקל, לא יהיה מי שיישאל את השאלות. בזק כבר צלחה את מבחן חלוקות הדיבידנדים בבית המשפט, אלא שכשזה קרה לא ידענו עד כמה הממשל התאגידי שלה היה רקוב. אם הדיון המשפטי בדיבידנדים של בזק היה מתנהל היום, יכול להיות שהוא היה נראה יותר כמו זה של אי.די.בי.

גולן פרידנפלד

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

נוחי דנקנר צילום: נמרוד גליקמן

היום שאחרי הזיכיון

כיל: ואין מציל

המלצות האוצר לתום הזיכיון של כיל בים המלח, שנחשפו השבוע ב"כלכליסט", תופסות את החברה באחת התקופות הפחות מוצלחות שלה, על רקע ירידה חדה במחירי האשלג והפוספט, תחרות עולמית גוברת ודולר שנחלש. ודווקא בתקופה כזאת אין לחברה הנהגה מקצועית. כיסא המנכ"ל מיותם זה כמעט שנה וחצי, וכיו"ר משמש יוחנן לוקר, שהגיע ללא הבנה עמוקה בענף ועם ניסיון עסקי מוגבל. אבל הוא בא עם קשרים, שצבר כאלוף בצה"ל וכמזכירו הצבאי של ראש הממשלה. אולי לא מזיק, אבל לא מספיק. הגיע הזמן שהחברה תקבל מנכ"ל, סוף סוף, ויו"ר עם הרקע הנכון, עם דגש על ניסיון ולא על קשרים בשלטון. המוסדיים, עם הנתח הגדל שלהם אחרי שקנו עוד 14% בחברה, צריכים לדאוג למנות לה הנהגה.

גלית חמי

בדרך לאישור

התקציב: אות מתה

שר האוצ- ר משה כחלון הודיע השבוע כי ההקלות שהוא מתכנן להעניק לעסקים קטנים ובינוניים ייכנסו לתוקף כבר ב־2019. הרבה לפני זה, בעוד כחודשיים, הוא יפחית את מס ההכנסה למי שמשתכרים 20-10 אלף שקל בחודש. במקביל, המשרד שלו מכין עדכוני מיסוי בעקבות רפורמת המס האמריקאית. לאור כל זאת, מה הטעם בתקציב 2019 שממתין כעת לאישורה של הכנסת? למה לבנות ולאשר תקציב שבמקרה הטוב הוא פשוט טיוטה שעוד תשתנה, ובמקרה הרע יסנדל מהלכים שנמצאים בקנה? התקציב שממתין לאישור רחוק מדי, "בערך" מדי, וכל כולו כלי ריק להישרדות פוליטי. זה מה שמצליחה להפיק ממשלה שרוב מהותה הישרדות פוליטית.

עמרי מילמן

שר האוצר משה כחלון צילום: יואב דודקביץ

החוק אושר בוועדה

דיור בר-השגה: אנטי־חברתי

ועדת הרפורמות של הכנסת אישרה השבוע את הצעת החוק לדיור בר־השגה של רועי פולקמן ורחל עזריה, שמאפשרת לרשויות לתמרץ קבלנים שיבנו דירות להשכרה מוזלת למי שאינם בעלי דירה, בלי קשר לגובה ההכנסה או ההון שלהם. בכך נהפכה ישראל למדינה היחידה בעולם שמבקשת להעניק זכות לדיור בר־השגה לכלל האוכלוסייה. ולא, זה לא הישג. כי החוק מכוון לאזורי ביקוש; גם אם הוא יוסיף דירות במרכז תל אביב בדמי שכירות נמוכים ב־20% ממחיר השוק, מי שייהנו מהן לא יהיו המתקשים באמת, אלא אנשי הייטק, עורכי דין ואחרים. דיור מסובסד על חשבון הציבור לשכבה מבוססת ממילא. כשעזריה נשאלה אם זה תקין בעיניה, השיבה שהמטרה היא לאפשר דווקא לאותם שוכרים לחסוך כסף לקניית דירה. כלומר באופן מוצהר יש כאן הפניה של משאבים ציבוריים למען העשרת העשירים. בשבוע הבא החוק יעלה להצבעה במליאה; אם יאושר כפי שהוא, האחריות הציבורית מוטלת על כתפיהן של הרשויות, שצריכות לסרב ליישם אותו, עד שיתוקן.

נמרוד בוסו

בג"ץ הכשיר

נווה: לפחות המשחק גלוי

בג"ץ הכשיר השבוע את חברותו של ראש לשכת עורכי הדין אפי נווה בוועדה לבחירת שופטים. העותר, עו"ד אבי שינדלר, ביקש לפסול את הראש בטענה לניגוד עניינים, בהסתמך על תוכנית "עובדה" שבה סיפר נווה על שופט ש"התנכל" לעורך דין ממשרדו משום שנווה התנגד לקידומו. בג"ץ דחה את הטענה בנימוק הנסמך על המסורת שלפיה עורכי הדין ממשרדו של חבר ועדה לא היו מעולם מנועים מלהופיע בבתי משפט, והמגבלה חלה רק על חבר הוועדה עצמו. אבל זה לא רק העבר, זה גם השכל הישר: גם כשלא היה חבר בוועדה נווה שלט בהצבעות נציגי הלשכה שישבו בה. כלומר הוא לא צריך מינוי רשמי בשביל לשחק בעניינים, וזו הבעיה האמיתית. עכשיו, כשנווה בפנים, לפחות המשחק לא מתנהל מאחורי הקלעים, אלא באופן גלוי וידוע.

משה גורלי

עו"ד אפי נווה צילום: עידן מילמן

מדריכי הנוער יפוטרו

כץ: בושה

ביום רביעי הקרוב, היום האחרון של ינואר, יפוטרו 260 עובדים שמטפלים בנערים ששוהים במעונות של רשת חסות הנוער. רשת הפנימיות הזאת היא האחרונה בשרשרת, תחנה סופית של מי שנמצא בסיכון וסכנה וכל טיפול קודם בו נכשל, ועובדיה נושאים על כתפיהם את הנערים שכל שאר החברה התייאשה מהם. לפני כחודש שר הרווחה חיים כץ כינס מסיבת עיתונאים והכריז בגאווה על ביטול מיקור־החוץ במעונות, כי "אנחנו לוקחים אחריות מלאה על הצעירים האלה". אלא שהביטול של מיקור־החוץ יתרחש, אם בכלל, רק עוד שנתיים. בינתיים, המעונות עברו מעמותה, כזאת שלא באה כדי להרוויח, לחברת דנאל, שנסחרת בבורסה לפי שווי של 985 מיליון שקל. כנראה היא יודעת איך להרוויח מנוער במצוקה. ומתברר שלא היא, ולא משרד הרווחה ש"לוקח אחריות על הצעירים", טורחים להשאיר את המטפלים עם בני הנוער שכבר למדו לתת בהם אמון. דנאל כבר תרוויח, המדינה תרשום עוד פשיטת רגל מוסרית.

אורי תובל

הסכם סחר בלי ארה"ב

אבה: לא רוצה? לא צריך

אחד הצעדים הראשונים של דונלד טראמפ בבית הלבן היה ביטול ההשתתפות של ארצות הברית בהסכם הסחר הטרנס־פסיפי (TPP). השבוע, בדיוק שנה אחר כך, הודיעה ממשלת יפן בראשות שינזו אבה כי הסכם סחר בינלאומי חדש ייחתם במרץ, בלי ארצות הברית ועם שאר 11 המדינות שנכללו ב־TPP, כולל קנדה, מקסיקו ואוסטרליה. נראה שראשי המדינות, שלא ממש האמינו שטראמפ חתך מההסכם בלי להניד עפעף, התרגלו לרעיון שגלובליזציה יכולה להתקיים גם בלי האומה שהגתה את העניין, בגישת "לא רוצה? לא צריך". זו אולי העדות הגדולה ביותר להצלחה של הגלובליזציה, גם אחרי שנהפכה לשק החבטות התורן.

רן אברמסון

ראש ממשלת יפן שינזו אבה צילום: איי אף פי

הפסגה העולמית בדאבוס

טראמפ: קבור בשלג

ערב יציאתו לפסגה הכלכלית בדאבוס נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הקפיץ ב־30% את המכסים על פאנלים סולריים מיובאים. המהלך עורר סערה בסין, בדרום קוריאה ובמדינות אחרות באסיה, משם מגיעים כמעט 80% מהפאנלים המשמשים את התעשייה האמריקאית. בדאבוס עצמה התקשו 2,500 המשתתפים - מנהיגים עולמיים, ראשי תאגידים וכלכלנים - להתנייד במעטה שלג כבד שלא נראה בעיירה זה שנים רבות, תוצאה ישירה של הטלטלה האקלימית. אולי זו הזדמנות: עמוק בשלג של דאבוס, הצמרת העולמית יכולה לנסות ללחוץ על טראמפ להפסיק לחתור נגד המאמצים להתמודד עם שינויי האקלים.

תמר טוניק