בראש הוועדה שהקימה טבע לבחינת נזקי פרשת השוחד: נשיא המחוזי בב"ש בדימוס
יוסף אלון נבחר לכהן בראש הוועדה הבלתי תלויה, שהוקמה כדי להתמודד עם התביעות האזרחיות לפיצוי כספי שהוגשו נגד החברה. טבע שילמה עד היום למעלה מ-2 מיליארד שקל כדי לסיים את החקירות הפליליות נגדה
נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע בדימוס, יוסף (ספי) אלון, עומד בראש הוועדה הבלתי תלויה שהקימה טבע כדי ליישב את התביעות האזרחיות שהוגשו נגדה על נזקי פרשת השוחד ברוסיה, אוקראינה ומקסיקו. כפי שנחשף ב"כלכליסט", טבע הקימה את הוועדה בתחילת 2017, בסמוך להסדר שעליו חתמה עם הרשויות בארה"ב ובו התחייבה לשלם 519 מיליון דולר כדי לסיים את החקירה נגדה.
- אכזבה בטבע: נכשל הניסוי האחרון לתרופה לאסתמה
- "העליות במניית טבע לא הגיעו ממקום חיובי"
- טבע חמקה מאישום, אך הבכירים עדיין במתח
בשבוע שעבר טבע חתמה מול הרשויות ישראל על הסדר נוסף, שבמסגרתו התחייבה לשלם עוד 75 מיליון שקל כדי לסיים את החקירה שנפתחה נגדה בארץ על בסיס ההסדר שעליו חתמה בארה"ב. טבע מסרבת לחשוף את ההרכב המלא של הוועדה ומסרה בתגובה: "החברה לא מתייחסת או מגיבה לקיומן או עבודתן של ועדות כאלו אלא בפורום המשפטי המתאים".
הדרישה המרכזית: השבת כספים לקופת החברה
הועדה בראשות אלון תצטרך לדון בהשלכות הנזק המצטבר לקופת החברה שעומד כבר על למעלה משני מיליארד שקל. הדרישה המרכזית בהליכים המשפטיים שבהם פתחו בעלי המניות – שתי תביעות נגזרות ובקשה לגילוי מסמכים בטרם הגשת תביעה - היא לאפשר להם "להיכנס בנעלי החברה" ולתבוע פיצוי כספי מנושאי המשרה, דירקטורים ורואי החשבון בתקופה הרלוונטית 2008-2012.
מדובר על פי התביעות במעשים או במחדלים שהובילו לכך שהחברה שיחדה עובדי ציבור זרים ברחבי העולם כדי להגדיל את הכנסותיה, ולאחר מכן נאלצה לשלם קנס כספי חסר תקדים, בקנה מידה של חברה ישראלית, כדי ליישב את החקירות וההליכים שנפתחו נגדה הן על ידי הממשל האמריקאי וכעת גם על ידי הרשויות בישראל.
במקביל לתביעות הנגזרות הוגשו גם תביעות ייצוגיות נגד החברה. בשלב זה התביעות טרם החלו להתברר. זאת בין היתר עד אשר בית המשפט העליון יכריע בשאלה מי יהיה בעל המניות, ועורכי הדין, שינהלו את התביעה והאם יסולקו על הסף חלק מההליכים.
ככל הידוע, המודל של ועדת התביעות הבלתי תלויה, שמומנה על ידי הדירקטוריון כגוף חיצוני אובייקטיבי שמטרתו להמליץ על דרכי פעולה, יושם לראשונה בישראל במסגרת פרשת הסיוע להעלמת המס של אזרחים אמריקאים על ידי בנק לאומי. זאת לאחר שהוגשה תביעה ייצוגית נגד החברה, שהתבססה, בדומה למקרה של טבע, על הסדר שעליו חתם הבנק מול הרשויות בארה"ב.
הועדה בראשות השופט בדימוס אורי גורן, הציעה פשרה לפיה חברות הביטוח ישיבו לבנק 92 מיליון דולר ושלושה בכירים לשעבר - המנכ"לית גליה מאור, היו"ר איתן רף ומנהל חטיבת הבנקאות הפרטית צבי איצקוביץ' - ישיבו לבנק 2.6 מיליון שקל, 1.7 מיליון שקל ו־800 אלף שקל בהתאמה. הסכומים, על פי דו"ח הועדה, נגזרו לפי יחס של 11% בין תשלום הקנס לרשויות האמריקאיות (400 מיליון דולר) לרווחי הבנק בתקופת העלמות המס, שמהם נגזרו לשלושת הבכירים מענקים ובונוסים.