סעודיה משפיעה על הכלכלה המקומית הרבה יותר מבנק ישראל

מדד המחירים לצרכן האחרון שפורסם עלה ב־0.1%, בהתאם לממוצע הרב־שנתי של דצמבר, אך מעט מעל התחזיות שעמדו על 0%. בשנים האחרונות לא היו הרבה מדדים שהצליחו לעמוד בממוצע הרב־שנתי ולא כל שכן להפתיע כלפי מעלה. לפי הביצועים בשוק האג"ח, נראה שהפתעה מינורית זו גרמה לשינוי בציפיות האינפלציה של המשקיעים. המדד הממשלתי הצמוד עלה ב־1.09% ומדד תל בונד־צמודות עלה ב־0.53%, זאת בעוד המדד הממשלתי השקלי עלה ב־0.27% ואילו תל בונד־שקלי ירד ב־0.1%. ברקע לפרסום המדד, ניתוחו והשפעתו על ביצועי האג"ח, מתרחשות שלוש תופעות עולמיות שעשויות להשפיע מאוד גם על השוק המקומי.

כישלון הקרב של אופ"ק

נתחיל במחירי הסחורות אשר נמצאים בשיא של יותר משלוש שנים. כשהמדינות החברות בקרטל יצרניות הנפט אופ"ק, בהובלתה של ערב הסעודית, החליטו שלא להתנגד להתרסקות מחיר הנפט ב־2014, הן הואשמו בכך שכל מטרתן היא לגרום לקריסתן של חברות אמריקאיות שצצו כתוצאה מטכנולוגיית פצלי השמן. אלא שאסטרטגיה זו נכשלה בזכות החשיבות הרבה שייחסו האמריקאים לעצמאות האנרגטית, לנושים סבלניים, לשיפורים טכנולוגיים ולקיצוץ חד בעלויות ההפקה. התרסקות מחיר הנפט הובילה את הקונגרס האמריקאי לבטל בדצמבר 2015 את החלטתו מ־1975, לאסור את יצוא נפט מארה"ב. החלטה זו נולדה לאחר שאמברגו הנפט הערבי על מדינות מערביות שתמכו בישראל, גרם למשבר אנרגיה עולמי.

תעשיית הנפט בארה"ב מצליחה להפיק כיום כמות חביות יומית המתקרבת לרמות של ערב הסעודית ורוסיה, והיא אף צפויה לעקוף אותן. באופ"ק הבינו שהמלחמה הזו עולה להם בחוסר יציבות פנימית והחליטו לקצץ בכמויות ההפקה. כתוצאה מכך מחיר הנפט נע כיום סביב 64 דולר לחבית והנבואות מ־2014, שטענו שהנפט נמצא בדרך ל־10 דולר לחבית, נראות רחוקות בערך כמו הנבואות שניתנו ב־2008, שלפיהן מחיר הנפט היה בדרך ל־200 דולר לחבית. נראה כי העלייה במחירי הנפט עוזרת לבנקים המרכזיים להעלות את הריבית, שכן היא מייצרת אינפלציה דרך מחירי האנרגיה. אך עלייה זו אינה טובה לכלכלה, כפי שירידה חדה במחיר הנפט, שמייצרת דפלציה, אינה רעה לכלכלה.

כשמחיר הנפט ירד לאזור 28 דולר לחבית, האינפלציה ברוב מדינות העולם ירדה, והבנקים המרכזיים נלחצו מהאפשרות שהדפלציה תיצור תהליך של דחיית רכישות צרכניות ומיתון. אולם כשהצרכנים מוציאים פחות על דלק הם משתמשים בכסף שנחסך לצריכת מוצרים אחרים, ומרבית החברות נהנות מכך. מבחינת המשקיעים, לתהליך כזה יש בונוס נוסף של הרחבות מוניטאריות המתדלקות את השווקים.

עלייה במחיר הנפט גורמת לתהליך הפוך שבו האינפלציה עולה והבנקים המרכזיים מרגישים נוח להעלות ריבית. במציאות כזו הצרכנים, החברות והמשקיעים נפגעים פעמיים, פעם מכך שהם מוציאים יותר על אנרגיה ואז נשאר להם פחות כסף לצריכת מוצרים אחרים, ופעם מכך שהסביבה המוניטרית הופכת בהדרגה לנוחה פחות להשקעות. בשלב הנוכחי העלייה במחיר הנפט עדיין לא חצתה את הגבול שמלחיץ את הבנקים המרכזיים, הצרכנים והמשקיעים, אך היא בוודאי תורמת לסביבה אינפלציונית גבוהה מזו שהתרגלנו אליה בשנים האחרונות.

התופעה העולמית השנייה שמשפיעה על השוק המקומי היא עלייה בסביבה האינפלציונית בעולם. מדד המחירים לצרכן משקף שני סוגים של מוצרים – סחירים ושאינם סחירים. הראשונים הנם מוצרים ושירותים הנסחרים בשוק הבינלאומי, כמו ביגוד, מכשירי חשמל ומכוניות. קבוצת המוצרים השנייה היא מוצרים ושירותים שאינם נסחרים – כגון שירותי דיור. משקלם של המוצרים הסחירים במדד גדול ממשקלם של הלא סחירים, ובשנים האחרונות התחרות העולמית על כיסו של הצרכן הישראלי אינה מאפשרת לשחקנים המקומיים לעלות מחירים מבלי להסתכן באובדן לקוחות. ככל שהאינפלציה בעולם תעלה, כך ייאלץ הצרכן הישראלי לשלם יותר על רכישותיו בחו"ל, והסוחרים המקומיים יוכלו להעלות מחירים בהתאם.

מלחמתו של טראמפ בסין

התופעה השלישית שאליה כדאי לשים לב היא האפשרות העולה למלחמת סחר בין ארה"ב לסין. הגירעון המסחרי של ארה"ב מול סין הגיע לשיא היסטורי, והנשיא האמריקאי דונלד טראמפ כבר התבטא בשבוע שעבר, שאם ייאלץ לפתוח במלחמת סחר מול סין, אז כך יהיה. מלחמה כזו תגרור מגבלות יבוא חמורות על סחורות מסין ומשמעות הדבר היא עליית מחירים. מכאן ניתן להבין מדוע המשקיעים בעולם ובארץ ומתחילים לתמחר אינפלציה עתידית גבוהה יותר.

השורה התחתונה: האפשרות שהאינפלציה בעולם תעלה במקביל למלחמת סחר בין ארה"ב לסין, גורמת למשקיעים בארץ ובעולם להתחיל לתמחר אינפלציה עתידית גבוהה יותר.

דרור גילאון הוא כלכלן ראשי באזימוט בית השקעות ומתכנן פיננסי אישי. אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות