על מי ועל מה: הצגה שהיא מפגש מרתק בין המסורת לחיים המודרניים
תיאטרון חיפה מעלה הצגה של המחזאי איאד אקטאר, זוכה פרס פוליצר לדרמה, שנולד בניו יורק לזוג מהגרים מפקיסטן. הוא מתמקד באישה המוסלמית המודרנית שרוצה לצאת מהתבניות המקובלות ונאלצת להתמודד עם קשיים בחברה ובבית
המחזאי איאד אקטאר, זוכה פרס פוליצר לדרמה, נולד בניו יורק לזוג מהגרים מפקיסטן ובגיל 30 התעמת לראשונה עם עצמו בנוגע לזהותו.
הוא החל את דרכו כשחקן ובהמשך עבר להוראה, אך עם ההבנה העמוקה שהוא אינו יכול להתחמק יותר מזהותו כמוסלמי הגיע גם המהפך שלו כיוצר והוא החל לכתוב. כתיבתו נוגעת בנושאי הזהות, ההגירה וההוויה המוסלמית באמריקה, בעיקר אחרי פיגועי 11 בספטמבר. אז, לדבריו, אנשים כמוהו עוררו תשומת לב והחיים השתנו. מרבית גיבוריו ממוצא פקיסטני.
“פתאום העובדה שאתה מוסלמי הפכה משמעותית", אמר בראיון. "אי אפשר היה לחמוק מזה יותר”.
בדרמה הקומית “על מי ועל מה”, שעולה בתיאטרון חיפה בימים אלה בבימויו של משה נאור שגם תרגם את המחזה, עוסק אקטאר ביחסים הפנימיים במשפחה המוסלמית האמריקאית, על החולשות, היופי והקונפליקטים הנובעים בעיקר מפער הדורות.
אקטאר מתמקד באישה המוסלמית המודרנית שרוצה לצאת מהתבניות המקובלות ונאלצת להתמודד עם קשיים בחברה ובבית.
אלמה דישי ואיציק כהן על הבמה. מינון נכון של הומור ודרמה צילום: רדי רובינשטיין
אפזל (איציק כהן) הוא אלמן ממוצא פקיסטני, בעל חברת מוניות משגשגת באטלנטה. הוא חולם להשיא את בתו הבכורה זרינה (אלמה דישי), אקדמאית דעתנית שמורדת במסורת שלתוכה גדלה וביחס שלה לנשים. זרינה אפילו מעזה לאונן (“אני שונאת את מה שאמונה עושה לנשים, חיג’אב זו רק דוגמה אחת”).
אחרי שאביה אילץ אותה להיפרד מאהובה הנוצרי, הוא מנסה לשדך לה את איליי (מיכאל מושונוב), נוצרי שהתאסלם ומנהל מסגד. אחותה הצעירה מהוויש (יסמין עיון) משודכת לבחור מוסלמי שהכירה כבר בגיל 10, וגם היא מסתירה דברים מאביה.
המפגש בין זרינה לאיליי רחוק מלהיות אהבה ממבט ראשון אך הוא מעורר בה שאלות והארות לגבי הספר שהיא כותבת: “ספר על פוליטיקה מגדרית – על נשים ואסלאם”, המאיר באור אחר את סיפורו של הנביא מוחמד, מה שמעורר את זעמו של אביה ושל הקהילה כולה.
גדולתו של אקטאר היא ביכולת לכתוב בהומור על נושאים נפיצים ולהוביל את הקהל למערבולת של רגשות. כתיבתו קולחת, נטולה אמירות קיצוניות מדי ומספקת גם עמדה ביקורתית כלפי האסלאם. הדמויות מורכבות, עמוקות ומעוררות אמפתיה.
נאור ביים את ההצגה בתבונה וברגישות, החל ממלאכת הליהוק המדויקת ועד לתמונת הסיום המרגשת. כהן מצוין בתפקיד האב, הוא פורס את מניפת הכישרונות הדרמטיים והקומיים שלו במינון הנכון והקהל זוכה גם לכמה שורות שירה בערבית בקולו הנפלא. דישי אמינה וטובה, מושונוב נהדר ונוגע ללב ועבור עיון המגלמת בחן את מהוויש זוהי פתיחה מוצלחת בתפקידה הראשון בתיאטרון.
שורה תחתונה: הצגה מצוינת עם מינון נכון של הומור ודרמה, מפגש מרתק בין המסורת לחיים המודרניים, בין אמונה לבין משפחה.
