חקלאי כפר אז"ר: "במקום חקלאות יביאו עורכי דין ויהלומנים"

"החלטתי להפסיק להיות חקלאי. אני מבין שכל יום בכל מקום יכולים לקחת לי את הקרקע שאני חוכר מהמדינה, ללא התראה וללא יכולת להתנגד. בסופו של דבר הם לוקחים מה שהם רוצים מהחקלאים", אומר משה צ’רקסקי (57), בן המושב כפר אז”ר ובעל מטע האספרגוס הגדול במדינה. דבריו נאמרים על רקע תוכנית הבנייה המסיבית שהמדינה מתכננת על אדמותיו ונקראת גני אז”ר.

צ’רקסקי מנסה להדוף את התוכנית, אלא שהוא לא נשמע אופטימי בנוגע לסיכויי הצלחתו: "המדינה רוצה את אדמות המרכז, גם את אלה שמפרנסות את החקלאים, כי זה אזור הביקוש לדיור והיא תעשה קופה יפה". כפר אז"ר, שנוסד ב־1932 הוא היישוב החקלאי היחיד באזור בקעת אונו, ומלבד אספרגוס גדלים בו פרחים ועצי נוי.

תוכנית הבנייה, שמקודמת בוועדה לתכנון מהיר (ותמ”ל), נוגסת כמה מאות דונמים משטחיו החקלאיים של כפר אז”ר. על פי התכנון, ייבנו כ־2,000 דירות וכן מאות אלפי מ"ר של משרדים, מסחר ומוסדות ציבור. 26 התנגדויות הוגשו לתוכנית שהופקדה באוקטובר. בשבוע שעבר הושמעו ההתנגדויות בפני החוקרת רותי שורץ, ובעקבות חילוקי הדעות החריפים סביב התוכנית, הקציבה שורץ שלושה שבועות להידברות בין הצדדים - המתכננים, העירייה ובני המושב - כדי לנסות ולהגיע להסכמות. בסיום ההידברות תעביר שורץ את המלצותיה לוותמ”ל.

חריגה ממטרת הוותמ”ל

שכונת גני אז"ר גובלת בכביש 4 ממערב ובמתחם המגורים של כפר אז"ר ממזרח ומצפון. שטח התוכנית משתרע על כ־344 דונם, והוא יכלול כ־1,920 דירות מגורים רגילות ו־350 דירות דיור מוגן. אף שהמספרים נשמעים גדולים, בפועל רוב השטח הבנוי בתוכנית מוקצה לשימושים אחרים. שטח הבנייה למגורים עומד על 181 אלף מ”ר, ושטח הדיור המוגן עומד על 36 אלף מ”ר, כלומר 217 אלף מ”ר בסך הכל. שטח הבנייה למשרדים הוא 177 אלף מ”ר, השטח המסחר הוא 35 אלף מ”ר, והשטח למבני ומוסדות ציבור הוא 44 אלף מ”ר, כלומר 256 אלף מ”ר בסך הכל. הדבר סותר לכאורה את המטרה המקורית שלשמה הוקמה הוותמ"ל, והיא אישור מזורז של שכונות מגורים להגדלת היצע הדירות.

על פי המתנגדים, המרוויחה העיקרית מכך היא עיריית רמת גן, שקיבלה עוד אזור תעסוקה במזרח העיר, שצפוי להגדיל את הכנסותיה מארנונה, וזאת לצד עשרות אלפי מ"ר בנוי למוסדות ציבור.

"יש כאן עסקה בין הוותמ”ל ובין עיריית רמת גן לפיה העירייה תקבל כאן ביד נדיבה שטחי מסחר, תעסוקה ומוסדות ציבור. מטרת הוותמ”ל היא קידום הדיור, ורק 13.2% מן הקרקע מיועדים למגורים", תוקף ניר עופר, יו”ר האגודה החקלאית בכפר אז”ר. "הוקצו יותר מדי שטחי ציבור מסחר ותעסוקה בתוכנית, וזאת על חשבון החקלאות. לקחו לחקלאים את הפרנסה ומקצים את השטח למשרדים לטובת עורכי דין ויהלומנים, זו קטסטרופה".

משה צ'רקסקי. "המדינה רוצה את אדמות המרכז, גם את אלה שמפרנסות את החקלאים, צילום: אוראל כהן

עו"ד שרית נעמן שאג, משרד גורניצקי ושות׳, שהגישה התנגדות בשם מאה מתושבי המקום, טוענת כי "התוכנית הזו רומסת את כפר אז”ר לחלוטין. עיריית רמת גן בעצמה הודתה כי מדובר בעודפים שהוקצו לה כתוצאה מ'חוסרים' בתוכניות אחרות. זה לא מקובל, לא אפשרי ולא חוקי. עיריית רמת גן משתמשת בשטחי כפר אז”ר כחצר האחורית שלה לצורך פתרון בעיות שאין להן שום קשר לתוכנית הזו, ואת זה חייבים לעצור. אנחנו נמצאים במסגרת הוותמ”ל שנועדה לפתור מצוקת דיור. לא ייתכן שהתוכנית הזו תאפשר את מה שמוסדות התכנון לא אפשרו כל השנים ולא בכדי. זה בניגוד לדין ואנחנו נפעל בכל האמצעים המשפטיים שעומדים בפנינו כדי למנוע את זה".

“לא רואים את המכלול”

גני אז"ר היא האחרונה מתוך שורה של תוכניות שנוגסות בשטח כפר אז"ר, ובהן תוכנית הקו הסגול של הרכבת הקלה, תוכנית קריית חינוך, שיכון רופאים, תל השומר צפון ותל השומר דרום. "כל תוכנית נבחנת באופן נקודתי, בלי לקחת בחשבון את המכלול הרחב של תכנון האזור ואת הפגיעה פעם אחר פעם בתושבי אז"ר", נכתב בהתנגדות שהגישה עו"ד נעמן שאג.

לדברי ליאור, חקלאי נוסף במושב ודור שלישי למגדלי פרחים, "התוכניות מובילות למצב של השארת התושבים במובלעת ופגיעה באורח החיים שלהם. שמאי המקרקעין דני טרשנסקי ממשרד קמיל טרשנסקי רפאל, המייצג חלק מהתושבים המתנגדים, מוסיף: "כפר אז"ר הוא מקרה קלאסי של יישוב כפרי לשימור, אשר נתון מתוקף סיפוחו להחלטות שרירותיות של רשות מקומית, המבקשת לשנות את אופיו לשכונה אורבנית, תוך פגיעה קשה בערך הנכסים בו, בצביונו ובאורחות החיים של התושבים".

התנגדות מצד העירייה

גם עיריית רמת גן, שקיבלה שטחי תעסוקה וציבור בהיקף כה נדיב, נמנית עם המתנגדים לתוכנית. לטענתה, יש לה צורך בשטחי ציבור נוספים, שכן כיום מקודמות שמונה תוכניות בינוי בשטחה, ממזרח לכביש 4, שביחד מוסיפות לעיר 14.9 אלף דירות. העירייה מבקשת תוספת שטחי ציבור “כמענה לגידול טבעי וריבוי אוכלוסייה והתחדשות עירונית ממערב לכביש 4. בעיית מחסור במבני ציבור בתחום המוניציפלי של עיריית רמת גן היא אקוטית”, נכתב בהתנגדות.

עוד ציינה העירייה כי רצונה הוא “להעתיק חלק מן המוסדות/ המתקנים הכלל־עירוניים ביישוב הישן - כגון משרדי עירייה,

מכללות, תחנת משטרה, תחנת כיבוי, מד”א, ביטוח לאומי ומשרדי ממשלה - למגרשים המיועדים לכך ממערב לכביש 4, המכונים ‘היישוב החדש’, ובמקומם למקם מבני ציבור קהילתיים שייתנו מענה לדירות שיתווספו ליישוב הישן כבר בשנים הקרובות”.

מעיריית רמת גן נמסר בתגובה: "העירייה אינה יזמית התוכנית. ככל שהעירייה היתה מתכננת את השטח, התכנון היה נראה שונה מהמוצע. בפועל העירייה מגיבה לתוכנית במסגרת הליך ההתנגדויות בוותמ"ל, כמו גם כפר אז"ר. העירייה שוקלת את מכלול האינטרסים בראיה כלל עירונית, מתוך המחויבות לתת שירותים לכלל התושבים הקיימים וכן לאלו שיתווספו לעיר בעקבות התוכנית החדשה, וגם תוך התחשבות בתושבים המקומיים של כפר אז"ר. העירייה תומכת בהשארת מרקם הכפר, ורואה לנכון להשאיר רצועת הפרדה ירוקה בין המרקם החדש למרקם הכפרי, כמו גם צמצום התנועה העוברת דרך הכפר. עוד נבהיר כי בסופו של יום, לאחר מתן תוקף לתוכנית, עיריית רמת גן היא שמפתחת ונותנת את מכלול השירותים, וככזאת חלה עליה החובה לאזן בין כל צורכי הציבור”.

מהוותמ"ל נמסר בתגובה: "מאחר שהליך הטיפול בהתנגדויות נמצא בעיצומו, לא נוכל להתייחס לטענות המועלות בכתבה בשלב זה. נציין שכמו כל ההתנגדויות שהוגשו לתוכנית, גם התנגדויות אלו ייבחנו לעומק, יידונו ויתקבלו לגביהן החלטה במסגרת הוועדה".