שינוי בחוק חזקת הגיל הרך - "עניים לא יוכלו להיות הורים"

עיקרון חזקת הגיל הרך קובעי שילדים עד גיל 6 נמסרים למשמורת האם. הכנסת דנה בקדנציה הנוכחית בהצעה של יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש מהליכוד לבטל את חזקת הגיל הרך לגמרי ובהצעה של יו"ר סיעת הבית היהודי ח"כ שולי מועלם רפאלי להורידה לגיל 4. בקריאה הטרומית אושרה פשרה זמנית של הורדתה לשנתיים. אבל רפאלי התנגדה להעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה עם פחות מגיל 3 בטענה שזו עמדת משרד הרווחה. בסופו של דבר הוסכם לא לנקוב בשלב זה בהצעת החוק בגילאים מפורשים אלא להשתמש במונח פעוט. בדברי ההסבר ייכתב שפעוט הוא עד גיל 3.

הדחיפות בה עברת הצעת החוק נוצרה משום שבגלל התנגדות מועלם רפאלי להעברת החוק בקריאה ראשונה בגרסה של עד גיל שנתיים, חסם קיש את הצעת חוק צרוף אוניברסיטת אריאל למועצה להשכלה גבוהה. בתגובה נמנעה שרת המשפטים אילת שקד מהבית היהודי במשך שלושה שבועות מכינוס ועדת השרים לחקיקה ותקעה חוקים של הכנסת כולה. כך יצר החוק משבר קואליציוני. זאת, למרות שמדובר בחוק שמפלג סיעות בכנסת בתוכן, ובייחוד את הבית היהודי וכולנו.

יואב קיש. מחטף של הרגע האחרון צילום: יואב דודקביץ

החוק מקודם בשלב זה בשני נוסחים, זה של קיש וזה של מועלם רפאלי. מועלם רפאלי הוסיפה לקראת הדיון בוועדה בקריאה ראשונה סעיף שיבטיח יציבות בהסדרי המשמורת, כלומר יסייע לאם שבדרך כלל היא המטפלת העיקרית בילדים להמשיך לקבל משמורת. קיש הוסיף סעיף שיחייב להתחשב באיתנות כלכלית.

ח"כ רחל עזריה מכולנו האשימה את תומכי סעיף האיתנות הכלכלית ש"הכנסתם בפעם הראשונה בתולדות המדינה סעיף שמקשר בן איתנות כלכלית להורות. התגלתה ערוותכם, קיש וסמוטריץ', הילדים לא מעניינים אתכם, כל מה שאתם רוצים זה להראות שדפקתם והראתם לנשים מה זה". לדבריה, "מעולם, אבל מעולם איתנות כלכלית, לא הייתה מדד לשום דבר בהורות במדינת ישראל. מזעזע אותי לחשוב על היום שבו רק לאנשים עם איתנות כלכלית תהיה הזכות לגדל ילדים".

ח"כ שולי מועלם מהבית היהודי חזקת הגיל הרך אמרה ש"עשיתם תרגיל. אתם שיקרתם אותי והתנהלתם באלימות ובריוניות. הפעלתם אלימות שאני אעביר קודם את הסעיפים שלי ואז כתבתם את הסעיפים המזעזעים האלה. המסר להורים הוא שאם אתה עני אתה לא יכול להיות הורה, הורות נקנית בכסף". היא הכריזה ש"במידה שההסכמים יופרו, החוק לא יקודם. גם הניסיון להכניס לנוסח החוק סעיף נוראי המאפשר קניית הורות בכסף לא יקודם".

ח"כ רחל עזריה. "מעולם איתנות כלכלית לא הייתה מדד לשום דבר בהורות" צילום: יוסי אלוני

גם משרדי הממשלה התנגדו לסעיף האיתנות הכלכלית. מוריה כהן בקשי ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמרה ש"העובדה שהורה עשיר או עני לא יכולה להשפיע על המקום בו הילד יהיה. השיקול צריך להיות טובת הילד ולא שאלה כלכלית". גם עמדת משרד הרווחה הייתה ש"טובתו של הילד לא יכול שתוכרע מאיתנות כלכלית".

יו"ר ועדת הכנסת ח"כ יואב קיש אמר ש"הסעיף הזה הוא אחד מעשרה סעיפים שמכמתים את טובת היליד. זה לא סעיף עיקרי שאין בלתו. אין לי בעיה להוריד אותו. הוא רק בא להוריד את התפיסה המיושנת שמי שטיפל בילד צריך להמשיך לטפל בו. אם שני הסעיפים ירדו, זה מקובל עלי". עוד אמר קיש ש"בדיון בוועדה הופנו כלפיי שקרים ואיומים תוך שימוש באלימות מילולית מצד חברות הכנסת שגובו על ידי נשים נוספות מהקהל. כאלו איומים אסור שיופנו כנגד חברי כנסת".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי התומך בביטול חזקת הגיל הרך, אמר ש"לא הייתה שום הפתעה והאיתנות הכלכלית היא רק שיקול אחד מעשרה סעיפים. עשינו צעד נוסף בכיוון הנכון. השיקול היחיד בהענקת החזקה על הילדים צריך להיות טובת הילד".

יו"ר הוועדה לזכויות הילד ח"כ יפעת שאשא ביטון מכולנו, שתומכת אף היא בקיש, אמרה ש"לכל אורך הדרך נחשפנו לבריונות, דווקא מצד אלה שמנסות לטעון כל הזמן לאלימות כלפיהן". לדבריה, "הפמיניזם המדומה מנציח את התפיסות המגדריות שאין להן מקום עוד והדאגה לטובת הילד אינה נמצאת רק בצד אחד. נדרשת מהפכה חברתית אמיצה".

יו"ר הוועדה המשותפת ח"כ יעקב מרגי אמר למתנגדות הסעיף ש"אף אחד לא יטיף לי על ניהול דיון". לדבריו, "יש הסכמה שהחוק לא יקודם ללא הסכמה של כל סיעות הקואליציה. החוק לא יעבור כפי שהוא עכשיו והמתנגדות לא רוצות את החוק בכל ורסיה. זה לא שאחד בריון והשני נאור".