קרן אליוט הניחה אקדח טעון על השולחן של בזק

על פניו, המכתב ששלחה אתמול קרן אליוט ליו"ר בזק הזמני דוד גרנות הוא מכתב מנומס. במכתב דרשה הקרן, שרכשה 4.8% מענקית התקשורת הישראלית, להחליף את הדירקטורים שנחקרו בפרשת בזק ולצמצם את הפירמידה ששולטת בחברה. אך המילים היפות האלו מטעות. אליוט — הקרן של המיליארדר פול סינגר שמנהלת 34 מיליארד דולר ושמכניסה ללחץ כל חברה שהיא מתקרבת אליה — ככל הנראה רוצה הרבה יותר. אליוט עשתה שיעורי בית. היא יודעת מהו הלך הרוח בציבור הישראלי שמתנגד לפירמידות ושתומך בממשל תאגידי ראוי, והיא רוצה דבר אחד ויחיד: להזניק את שווי המניה של בזק ולצאת מהחברה ברווח. הממשל התאגידי התקין הוא לא המטרה המרכזית שלה, אך הדרך להשגת המטרה עוברת דרכו.

כנקודת פתיחה, אליוט רוצה להשפיע על המהלכים בבזק. "אנו מאמינים שהדירקטוריון בהרכבו הנוכחי לא מתאים עוד למטרה. מספר דירקטורים נתונים הן לחקירות בגין התנהגות פיננסית בלתי הולמת בבזק ו/או קשורים ליורוקום, שנושיה מנהלים נגדה הליכים משפטיים", לשון המכתב. הקרן טוענת כי הדירקטורים האלו — בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ', בנו של אלוביץ' אור, אורנה אלוביץ'־פלד, מרדכי (מודי) קרת ויהושע (ג'וש) רוזנצווייג — צריכים להיות מוחלפים בדירקטורים עצמאיים ומקצועיים שייבחרו מתוך רשימת מועמדים שתוצע על ידי ועדה עצמאית של הדירקטוריון ולאחר התייעצות שתיערך עם בעלי המניות העיקריים של בזק. לפי הקרן, מבין השמות שתציע הוועדה בעלי המניות יבחרו דירקטורים חדשים בהצבעה שתיערך בהזדמנות הקרובה ביותר.

הדירקטורים אינם מתכוונים להתפטר. דירקטוריון בזק ערך אתמול דיון במכתב של אליוט. גורמים מטעמו של גרנות אמורים ליצור קשר עם הקרן והדירקטוריון אמור להשיב במכתב רשמי היום.

לא קל להדיח דירקטור

קרן אליוט אמנם דורשת להחליף את הדירקטורים, אך אין בכוחה לעשות זאת. לפחות לא לבד.

כדי להדיח דירקטור מכהן, יש לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות ובה להשיג רוב מקרב בעלי מניות המיעוט שאינם נגועים, כלומר אינם קשורים לבעל השליטה. אך קרן אליוט אינה יכולה לדרוש את כינוסה של אסיפה כללית. לפי החוק, ניתן לדרוש את כינוסה של אסיפה כללית בשתי דרכים: אם שני דירקטורים (או יותר) דורשים זאת או אם בעל מניות (אחד או יותר) שמחזיק ב־5% לפחות דורש זאת. קרן אליוט רכשה נתח של 4.8% בלבד מבזק ולא סתם — לפי חוק הבזק, אחזקה של 5% ומעלה בחברה דורשת קבלת היתר אחזקה ושליטה ממשרד התקשורת וממשרד ראש הממשלה בכובעו כממונה על שירות הביטחון הכללי (שב"כ). כלומר, אליוט אינה יכולה, לפי שעה, להביא לכינוסה של אסיפה כללית.

לפי החוק, אליוט גם אינה יכולה לשתף פעולה עם הגופים המוסדיים שמחזיקים בבזק כדי שאלו יחברו אליה על מנת לדרוש את כינוסה של אסיפה כללית. אולם היא יכולה לבנות על כך שהקו הלוחמני שלה ייצור אחריו סחף — הן של גופים ישראלים והן של גופים זרים. בארה"ב קורה לא אחת שקרנות אקטיביסטיות רוכשות נתחים מחברות בעקבות קרנות אקטיביסטיות אחרות וחוברות זו לקו הלוחמני של זו. פורמלית, לא מתקיים קשר בין הקרנות, משום שהוא אסור על פי חוק, אך מתחת לפני השטח מתבצעות שיחות טלפון ופגישות לתיאום עמדות. וכשאין תיאום עמדות, לעתים ישנה הבנה הדדית עיוורת שזוכה לכינוי "עדת הזאבים" בארה"ב; שבמסגרתה המנהיג, לרוב הקרן האקטיביסטית הראשונה שהשקיעה בחברה שעל הכוונת, נותן סימן בדמות שליחת מכתב ואז יתר הקרנות נוהגות כמוהו. ואז, כשמתכנסת האסיפה הכללית, כל הקרנות מצביעות יחדיו.

הציבור מחזיק ב־74% מבזק, ולכן מרגע שניתנת קריאת כיוון ברורה מצד עדת הזאבים, הדרך למינוי דירקטוריון חדש מתקצרת. זאת משום שמספיק שבאסיפה הכללית הדירקטורים מטעם בעל השליטה לא זוכים לרוב הדרוש, מה שמוביל למינוי דירקטוריון מקצועי נטול זיקה לבעל השליטה — כמו זה שדורשת אליוט מבזק.

זו הסיבה לכך שהכניסה של אליוט לבזק משנה את הכללים במשחק העברת השליטה בחברה, שעם הגשת ההצעה להסדר נושים של בעלת השליטה הנוכחית — יורוקום תקשורת של אלוביץ' — ואיש העסקים האמריקאי נתי סיידוף לבית המשפט נפתח רשמית. מעתה כל רוכש פוטנציאלי יחשוב פעמיים אם לנסות ולהגיע להסדר בקבוצת יורוקום, וזאת משום שאליוט מחזיקה בנתח מכובד מהנכס המשמעותי ביותר של הקבוצה — בזק. לא סיידוף, לא אדוארדו אלשטיין, שאישר אתמול כי הוא בוחן גיבוש הסדר נושים באמצעות דסק"ש, ולא אף רוכש אחר ימהרו להשקיע מאות מיליוני שקלים בחברה שהשליטה שלו בה עלולה להתערער בשל הכניסה של הקרן האמריקאית לנכס החשוב ביותר. גם אם במבט ראשון נדמה כי אליוט אינה יכולה לעצור משפטית את הליך ההסדר ביורוקום, הרי שסיידוף עצמו עלול לסגת מהעסקה בשל כניסתה לבזק. סיידוף האמריקאי מכיר היטב את אליוט. גם אלשטיין מכיר את הקרן הלוחמנית, שהחזיקה בנתח גדול מהאג"ח של מולדתו ארגנטינה ושנלחמה נגד התספורת שהממשלה ביקשה לבצע למחזיקי האג"ח שלה. המלחמה הידרדרה עד כדי כך שאליוט אף המליצה למשקיעים שלה לא לנסוע לארגנטינה.

פול סינגר צילום: בלומברג

מסר לבעל הבית הבא

מעבר לשאלות האסטרטגיות וההיתכנות שעולות ממנו, המכתב של אליוט טומן בחובו גם מסרים חשובים — לשוק ההון המקומי ולבעל השליטה הבא בבזק — ולא מעט פופוליזם.

אליוט היא קרן זרה. בהיותה כזו, ובניגוד למוסדיים הישראליים שתמיד חשודים ברקיחת קומבינות עם בעלי השליטה, המכתב שלה משרטט אופק נקי שאליו צריכה בזק לצעוד — אופק של דירקטורים עצמאיים ומקצועיים שאינם בני משפחתו של בעל השליטה ואינם תלויים בו. בנוסף, מדובר בהבעת אמון בפוטנציאל של בזק וברפורמות שנערכות בישראל ושרלבנטיות לגביה.

כמו כן, הדרישה של אליוט היא מהלך תקדימי. אפילו כשאי.די.בי היתה בעיצומו של הסדר חוב ובעל השליטה בה דאז נוחי דנקנר היה חשוד בהרצת מניות, זה לא הביא להדחתו מתפקיד יו"ר החברה. במקרה של בזק, שמצבה אמנם לא מזהיר אך טוב לאין ערוך מזה של חברה חדלת פירעון, בעל השליטה אלוביץ' מזמן לא יושב על כיסא היו"ר.

לצד האקטיביזם המבורך של קרן אליוט, נראה שהמכתב שנשלח טבול במידה הגונה של פופוליזם. זה מתחיל באופן שבו המכתב מצא את דרכו לתקשורת, כשהוא מתורגם לעברית וכשמצורפת לו הודעה לעיתונות, וזה ממשיך עם הדרישות עצמן. הדרישות הן לגיטימיות, אך הן צפויות להתממש גם בלי קשר לאליוט — במוקדם או במאוחר השליטה ביורוקום תקשורת, החברה שנמצאת בראש הפירמידה של בזק, תעבור מידיו של אלוביץ' לגורם אחר. כך או אחרת, אחד המהלכים הראשונים של בעל השליטה החדש יהיה הפיכת חצר בדירקטוריון של בזק. כי מבחינת בעל שליטה בחברה ציבורית, מה שווה דירקטוריון אם אי אפשר לשלוט בו? גם נושא קיפול השכבה הוא בגדר עובדה מוגמרת שלא רק מחויבת על פי חוק הריכוזיות, אלא שבפירמידה של אלוביץ' כבר נקטו מהלכים אופרטיביים לקיפול אחת הקומות שלה.

בין האקטיביזם לפופוליזם, אליוט שולחת מסר ישיר לא רק לאלוביץ', אלא גם, ואולי בעיקר, לבעל השליטה הבא: בעל השליטה הבא, בין שאלו יהיו האחים סיידוף ובין שכל משקיע אחר. "בכל מקרה של שינוי בבעל השליטה הסופי, הדירקטורים שימונו על ידי בעל השליטה החדש צריכים להיבחר על סמך ניסיונם הרלבנטי בעסקים בסדר הגודל הזה והמוניטין הנקי והמוכח שלהם", לשון המכתב ששלחה.

אך קרן אליוט לא מסתפקת בזה. היא גם דורשת שקודם למינוים של דירקטורים חדשים, בזק תקיים התייעצות עם בעלי המניות העיקריים. בשורה התחתונה, כל משקיע שירכוש את השליטה בבזק צריך להפנים שתם עידן בעלי מניות הכנועים והדוממים, ושהוא מקבל חברה עם בעלי מניות שרואים את עצמם כשותפים לכל דבר ועניין.