הוצל"פ: הזוֹכה "הציפה" בבקשות והחוב הוגדל ללא הצדקה

לפני כ-3 שנים הוגש לביצוע שטר ערבות על סך 50,000 שקל. בין הזוֹכה לבין החייבים נחתם הסכם פשרה אך החייבים לא עמדו בו. בשל ההפרה הזוֹכה הגישה בקשות חוזרות להגדלת החוב בתיק אף שלא היה לכך בסיס בהסכם ולבסוף הרשם נעתר לבקשתה. ערעור שהגיש אחד החייבים התקבל לפני כשבוע והוא יקבל לידיו כ-17,000 שקל ששילם ביתר.

תיק ההוצאה לפועל נפתח בספטמבר 2014. שלושה חודשים לאחר מכן נחתם בין החייבים לבין הזוֹכה הסכם פשרה שלפיו הם ישלמו לה את סכום החוב, 50,000 שקל, ב-7 תשלומים. החייבים לא עמדו בהסכם ושילמו רק 16,000 שקל. הזוֹכה לא עדכנה את הרשם על קבלת התשלום וסכום החוב נותר כפי שהיה.

בחודשים שלאחר מכן הוטל עיקול על חשבון הבנק של אחד החייבים ומחשבונו הועברו לתיק 62,000 שקל, כך שהסכום שהצטבר בתיק עלה על החוב המקורי.

בספטמבר 2016 קבע הרשם שהזוֹכה התנהלה שלא כדין כשלא עדכנה את סכום החוב והורה לה להפחית את הסכום בהתאם. לאחר עדכון החוב הוא נתן הוראה לשחרר את יתרת סכום החוב לידי הזוֹכה ולסגור את התיק. בהמשך פנתה הזוֹכה בבקשה להחייאת התיק. היא טענה שנעשתה טעות ומסכום החוב הופחת סכום כפול הן של 16,000 שקל והן של 17,358 שקל. הרשם נעתר לבקשה.

לאחר מכן ביקשה הזוֹכה לשחרר את כל הכספים שהצטברו בתיק לידיה. היא נימקה את בקשתה בכך שהפרת הסכם הפשרה על ידי החייבים מזכה אותה בהגדלת החוב.

הוצאה לפועל (ארכיון) צילום: תומי הרפז

הרשם דחה בתחילה את הבקשה וקבע שאין לה בסיס בהסכם אך בינואר 2017 בעקבות בקשה נוספת שהגישה הוא נעתר וקבע שהזוֹכה זכאית להגדלת סכום החוב. בעקבות זאת שוחררו כל הכספים שהצטברו בתיק לידי הזוֹכה.

על החלטה זו הגיש החייב בקשת רשות ערעור. הוא טען שגם אם הסכם הפשרה הופר הדבר לא מאפשר לזוֹכה לגבות כספים מעבר לחוב המקורי. הוא ציין שהזוֹכה ביקשה לגבות פעמיים כספים שכבר שולמו לידיה, תוך ניסיון להטעות את הרשם. הוא הוסיף שהחלטת הרשם מאפשרת לזוֹכה ליהנות מהעובדה שלא עדכנה את סכום החוב בתיק בזמן אמת מה שגרם לבנק שלו להעביר סכומים עודפים.

הזוֹכה טענה שהרשם צדק בהחלטתו לשחרר את הכספים לידיה עקב הפרת הסכם הפשרה ושהחלטותיו חלוטות (אינן ניתנות לערעור).

"הפרשנות הראשונה שנתן הרשם היתה נכונה"

סגנית נשיאת בית משפט השלום בכפר סבא, השופטת רחל קרלינסקי, קיבלה את הערעור. לדבריה, החלטות הרשם מלמדות על ניסיונות חוזרים של הזוֹכה לפעול להגדלת החוב, פעולות שהביאו לשינוי החלטת הרשם בנימוק הסותר את מה שקבע בהחלטות קודמות. לדברי השופטת, הרשם צדק כשדחה בתחילה את טיעוני הזוֹכה להגדלת החוב ובקשתה המחודשת לא התבססה על טיעון חוזר או חדש בדבר זכאותה לכספים עודפים, אלא על נימוקים שכבר נדחו.

השופטת הדגישה שהפרשנות הראשונה שנתן הרשם להסכם הפשרה בהחלטתו הראשונה הייתה נכונה ועל פיה אין בהסכם הוראה המתירה הגדלת החוב כתוצאה מהפרה, למעט תוספת ריבית והצמדה.

בסיכומו של דבר קבעה השופטת שהחלטת הרשם בטלה והסכום ששולם ביתר, 17,558 שקל, יועבר לחייב. לא ניתן צו להוצאות.

לפסק הדין

• שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד רונן יקותיאל עוסק בהוצאה לפועל

** הכותב לא ייצג בתיק

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer