הכירו את פול סינגר – המשקיע המפחיד ביותר בעולם שקנה חבילת מניות בבזק

אגרסיבי, לא מרפה ותוקפני. פול סינגר הוא אולי המשקיע האקטיביסט המאיים ביותר בעולם עבור יריבי קרנות גידור, חברות ואפילו ארצות. סינגר מנהל את קרן הגידור אליוט Elliott Management, המנהלת נכסים בשווי 34 מיליארד דולר. היא חשפה היום (ג') כי רכשה 4.8% ממניות בזק תמורת כ-700 מיליון שקל.

הקרן מתמחה בפעילות אקטיביסטית לצורך הצפת ערך בחברות ציבוריות, שמה כמעט שלא נעדר מהכותרות בשנה וחצי האחרונות, ולא נראה שזה ישתנה בקרוב.

סינגר שם לו למטרה את חברת הכרייה הגדולה בעולם, יצא לקרב מול וורן באפט על חברת החשמל הגדולה בטקסס, פיטר כלאחר יד מנהלים משני צידי האוקיינוס האטלנטי, והצית שרשרת אירועים שהביאו לבסוף להדחת נשיאת דרום קוריאה.

סינגר מוכר בעיקר ממאבקו בממשלת ארגנטינה שנמשך 15 שנה סביב תשלומי החוב שלה – ומכך שבתהליך החרים את אחת מאוניות המלחמה של המדינה. נוכחותו של האיש לא מוטלת בספק. הוא החל את דרכו עם 1.3 מיליון דולר שלווה ממשפחה וחברים ב-1977, ומאז השקעות הקרן שלו בנכסים וחוב הובילה למכירות נכסים וקניות חוזרות של מניות ב-93 מיליארד דולר על פי בלומברג.

המיליארדר פול סינגר

למרות שנטען נגדו שהוא משתמש בטקטיקות בריוניות, את סינגר זה לא ממש מעניין, והוא רואה את המוניטין הקשוח שיצר לעצמו כמשהו שאפשר למכור למשקיעים. "זה לא מפריע לי יותר," אמר סינגר בראיון לבלומברג. "זה אפילו עוזר כשאנשים מקשיבים לך ויודעים שאתה אמיתי, ושיש לך את היכולת להשלים את המשימה".

בחודש יוני אשתקד הודיעה הקרן כי רכשה 9.8% ממניות חברת אבטחת המידע הישראלית אימפרבה. להערכת הקרן, מניית החברה נסחרה אז בדיסקאונט ניכר לשוויה ההוגן, שאינו משקף את הפוטנציאל להמשך הצמיחה ושיפור הרווחיות. המניה הגיבה בעלייה חדה של יותר מ-10% בבורסה של ניו יורק.

במהלך השנים האחרונות יזמה קרן אליוט מספר מהלכים אקטיביסטיים לצורך הצפת ערך בחברות שנסחרו בתמחור חסר. רשימת החברות הללו כוללת את EMC שנמכרה ל-Dell, החברות Informatica ו-BMC שנמכרו לקרן השקעה פרטית, וחברות Citrix, Juniper, Brocade. במרבית המקרים, השקעת הקרן במניות אלה הובילה להצפת ערך של למעלה מ- 25%.

ההשקעות הגדולות של קרן אליוט בשלוש השנים האחרונות - והשלכותיהן

1. אליוט פרסמה מכתב בן 10 עמודים ומצגת בת 31 שקופיות באוקטובר 2016, אשר דחקו בסמסונג להתפצל לשתי חברות. סינגר אמר גם שהחברה צריכה להוסיף שלושה מנהלים עצמאיים ולהתחיל לשלם דיבידנדים. באפריל דחתה סמסונג את רוב הדרישות, אבל הציעה לשלם את הדיבידנד הרבעוני הראשון בתולדותיה ולבטל עשרות מיליארדי דולרים במניות רדומות.

2. באפריל הפך סינגר את הקרב שלו מול חברת הכרייה הגדולה בעולם – BHP Billiton – לפומבי, ושחרר מכתב בן עשרה עמודים בניסיון לבצע ספין-אוף של נכסי הנפט של BHP בארה"ב ששווים נאמד ב-22 מיליארד דולר. BHP הודיעה ב-21 באוגוסט שהיא תבדוק אפשרות למכירת נכסי הפצלים (shale) שלה ולדחיית מעברה לאשלג.

3. פחות מחודשיים אחרי שאליוט חשף את השקעתו בשיעור 9.8%, חברת אבטחת המידע הישראלית אימפרבה שכרה את Qatalist Partners כדי לבדוק את ביצועי החברה, כולל בחינת מכירת העסק. התהליך הושהה באוקטובר, בעוד המעוניינים ברכישה חיכו לראות האם צמיחת החברה תשתפר דיה כדי להעלות את המחיר.

4. יותר מארבע שנים אחרי רכישת 6.4% של יצרנית האלומיניום אלקואה (Alcoa) ועידוד קריסתה/פיצולה (breakup), אליוט זכתה בשלושה מושבים בחבר המנהלים.

5. החברה דחפה למיזוג של פוליקום הישראלית לשעבר ו-Mitel Networks אחרי רכישת מניות של שתי החברות. Mitel הסכימה לקנות את פוליקום באפריל 2016 תמורת 1.96 מיליארד דולר, אבל חזרה בה אחרי ש-Siris Capital Group LLC הציעה סכום גדול יותר.

בנוסף לפעילותו בקרן הגידור אליוט תורם זינגר לעמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל (Start-Up Nation Central) שמטרתה קידום תעשיית ההייטק הישראלית ומשיכת משקיעים בינלאומיים לארץ. זינגר יזם את הקמת העמותה, שבראשה עומד יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר. לפי דיווח של בלומברג, זינגר הזרים עד כה 20 מיליון דולר לפרויקט.