סיידוף קונה עוד זמן לתיקון צינור הדיבידנדים

בתום מגעים ארוכים הגישו אתמול יורוקום תקשורת ונתי ועופר סיידוף לבית המשפט המחוזי בתל אביב הסדר נושים הכולל את כניסתו של סיידוף כמשקיע ביורוקום תקשורת. לפי ההצעה, סיידוף יזרים לחברה 400 מיליון שקל לטובת ביצוע ההסדר. ל"כלכליסט" נודע כי סיידוף הציב אולטימטום ליורוקום שבבעלות שאול אלוביץ', שלפיו יש להגיש את הצעת ההסדר עד לחצות ביום ראשון. סיידוף הגיש את ההצעה באמצעות עורך דינו אמיר ברטוב והיועץ הכלכלי אייל ידווב כדי להפגין רצינות כוונותיו.

ההצעה הוגשה אף שלא זכתה לתמיכת הבנקים הנושים של יורוקום תקשורת — דיסקונט, הפועלים והבינלאומי — שטוענים כי היא אינה גבוהה מספיק, אולם הם הסכימו לא לפעול נגדה ולהמשיך לנהל מגעים עם סיידוף במקביל. למעשה, לפחות בנק אחד — דיסקונט — ממשיך לנהל מגעים עם גורמים נוספים שמעוניינים לרכוש את השליטה בבזק.

מהצעת ההסדר עולה כי החובות של יורוקום לבנקים מסתכמים ב־1.73 מיליארד שקל ולא ב־1.4 מיליארד שקל, כפי שהיה ידוע עד כה. עיקר הפער נוגע לחוב של יורוקום לדיסקונט שעומד על 780 מיליון שקל ולא על 600 מיליון שקל, כפי שפורסם. החוב להפועלים עומד על 476 מיליון שקל והחוב לבינלאומי עומד על 211 מיליון שקל.

סיידוף אף מבקש לערוך הצבעת נושים על הצעתו — מהלך שמעמיד את נושי יורוקום, ובראשם הבנקים, עם הגב לקיר, משום שאם הצעתו תידחה והם לא ימצאו רוכש אחר לחברה, הם עלולים למצוא את עצמם חשופים להפסדים גדולים יותר בעתיד. בנוסף, סיידוף מתכוון לסגת מהעסקה במידה שהצעתו תידחה. סיידוף הפקיד 20 מיליון שקל בנאמנות אצל הרמטיק שיחולטו אם המגעים ייכשלו.

צילום: אוראל כהן

גם אם בית המשפט יאשר לערוך אסיפת נושים ולהצביע על ההצעה הדבר יקח זמן, משום שעל מנת לקיים את האסיפה יש צורך ברשימת נושים מפורטת שאותה יאשר בית המשפט. רק לאחר האישור הנושים יוכלו להצביע על ההצעה של סיידוף בהתאם לחלקם היחסי בחוב.

על כך יש להוסיף את ההתנגדות של הגופים הממנים של יורוקום נדל"ן — בנק מזרחי טפחות, כלל, פסגות, אלטשולר שחם ומנורה — להסדר. ללא הסכמתם סיידוף לא יוכל לקדם את ההסדר ביורוקום תקשורת. כפי שנכתב בהצעה: "בשל היות יורוקום תקשורת לבו של קונצרן חברות, ובשל הקשרים העסקיים והמשפטיים ההדוקים בין החברות המרכזיות בקבוצה, הכוללים בין היתר ערבויות צולבות, חובות הדדיים ונושים משותפים, לא ניתן לגבש הסדר לחברה בלי שיוסדרו במקביל גם החובות בחברה־האם יורוקום אחזקות ובחברה־האחות יורוקום נדל"ן".

כדי לרכך את ההתנגדות סיידוף מציע להעביר 50 מיליון שקל מהמזומן שהוא מזרים ליורוקום תקשורת כדי לרכוש חלק מהחוב של יורוקום נדל"ן למזרחי טפחות ולגופים המוסדיים שעומד על 260 מיליון שקל. עם זאת, סיידוף מבקש לדחות את פירעון החוב לסוף 2019. נכון להיום, המלווים אינם מוכנים לכך ודורשים ממנו סכום גבוה יותר.

נשאר עם העיקר

400 מיליון השקלים שיזרים סיידוף ליורוקום תקשורת תמורת האופציה לקבלת 90% מהחברה הם הבסיס להסדר הנושים שכולל גם הסדר חוב ביורוקום אחזקות, יורוקום נדל"ן ויורוקום תעשיות. ההסדר עורך סדר חדש בפירמידה שמחזיקה בבזק. סיידוף מעוניין להשאיר ביורוקום תקשורת ארבע אחזקות בלבד ששוויין הכולל עומד על 960 מיליון שקל — 54.7% ממניות אינטרנט זהב, שלצורך ההסדר מיוחס להן שווי של 437 מיליון שקל; 38.8% ממניות מחלל תקשורת, שלצורך ההסדר מיוחס להן שווי של 215 מיליון שקל; 15.3% ממניות אנלייט, שלצורך ההסדר מיוחס להן שווי של 138 מיליון שקל; ואת חלקה של יורוקום בפרויקט מידטאון, שלצורך ההסדר מיוחס לו שווי של 170 מיליון שקל. את יתר הנכסים סיידוף ואלוביץ' יימכרו כדי להחזיר לפחות חלק מהחוב של יורוקום תקשורת.

אלוביץ' עצמו יישאר עם אחזקה של 10% ביורוקום תקשורת. החברות התפעוליות של הקבוצה — יורוקום תקשורת דיגיטלית ויורוקום תקשורת סלולרית — יעברו לידיו של נאמן ויימכרו בהמשך.

במסגרת ההסדר, אלוביץ' נותן לבנקים אופציה לרכוש מיורוקום תקשורת את השליטה בסאטקום (60%) תמורת 40 מיליון שקל. למעשה, מדובר בסוג של הזרמת הון מבחינתו לטובת גיבוש וביצוע ההסדר.

מנכ"לית בזק סטלה הנדלר. שולטת בתחום הקווי צילום: ינאי יחיאל

שינויים קטנים

במידה שיאושר ויבצוע כלשונו, ההסדר צפוי להביא בסופו של דבר לשינוי בזהות של בעל השליטה בפירמידה שמחזיקה בבזק. החלפת בעלי השליטה מעלה את השאלה האם עם סיידוף מצפה למשקיעים "חוויה מתקנת" או שמא נגזר גם על בעל השליטה הבא בבזק גורל דומה לזה של אלוביץ'?

הסדר החוב ביורוקום תקשורת לא משנה כמלוא הנימה את מבנה השליטה בנכס שבבסיס הפירמידה — בזק. החברות אינטרנט זהב ובי־קום ימשיכו לחצוץ בין יורוקום לבזק. מה זה אומר? שהדיבידנדים מבזק ישמשו ראשית לשירות החוב של שתי החברות האלו, ורק לאחר מכן הם יזרמו במעלה הפירמידה עד ליורוקום תקשורת שנמצאת בקומה הרביעית.

בשבע השנים שחלפו מהיום שאלוביץ' רכש את השליטה בבזק, יורוקום לא קיבלה ולו שקל אחד כדיבידנד שהגיע מבזק, וזאת אף שפרת המזומנים חילקה באותה תקופה דיבידנד בהיקף מצטבר של 19.4 מיליארד שקל. המצב הזה לא צפוי להשתנות בעתיד הנראה לעין. הסיבה: בשנים האחרונות ניכרת מגמה עקבית של ירידה בסכומי הדיבידנד שבזק מחלקת לבעלי מניותיה, כשברקע הרפורמה בסלולר ששחקה את הרווח של החברה־הבת פלאפון, והתחרות המתגברת בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית שמציבה אתגרים גדולים בפני yes (ראו הרחבה במסגרת).

בעוד הפירמידה היא אותה פירמידה, החוב של יורוקום ביום שאחרי השלמת הסדר הנושים יהיה שונה מזה שמעיב עליה כיום. הטיפול בחוב הפיננסי של יורוקום הוא נקודת האור בהסדר הנושים. זה לא יבטיח שסיידוף לא ייפול למלכודת המינוף שאלוביץ' מתבוסס בה, אף שבכוחו להרחיק אותו ממנה, גם אם רק באופן זמני.

הסדר הנושים של יורוקום תקשורת הוא מהלך משולב שכולל הסדרת החוב גם בחברה־האם יורוקום אחזקות ובחברה־האחות יורוקום נדל"ן. סיידוף רוצה להיכנס לחברה בלי רעשי רקע, ובשל הקשרים העסקיים והמשפטיים בין החברות בקבוצה, הוא נדרש לסגור מראש את כל הפרצות, וכאלו יש למכביר.

בבסיס הסדר הנושים עומדת הכניסה של סיידוף ליורוקום תקשורת באמצעות הזרמת 400 מיליון שקל. לאופן שבו מתבצעת ההשקעה יש חשיבות שהכרחי להתעכב עליה. הכסף שסיידוף יעביר לא יגיע לכיסו של אלוביץ', אלא לקופת ההסדר של יורוקום תקשורת. המשמעות היא שרכישת השליטה בחברת האחזקות נעשית בדרך שתורמת להקטנת החוב והמינוף של החברה שבראש הפירמידה. בנוסף, מכיוון שחלק מהסכום — 50 מיליון שקל — ישמש לרכישת חלק מהחוב של יורוקום נדל"ן לבנק מזרחי טפחות, שמועד פירעונו יידחה בשנה וחצי, סיידוף קונה עוד זמן שבו יוכל להוציא אל הפועל ניסיון למיחזור החוב שמובטח בשעבודים ועשוי לעניין משקיעים מוסדיים.

מצד אחד, לאחר הסדר החוב, ליורוקום תקשורת יהיו רק ארבעה נכסים, שהם הנכסים המרכזיים שלה גם כיום — מניות אינטרנט זהב, מניות חלל תקשורת, מניות אנלייט, אחזקה בפרויקט מידטאון.

מצד שני, ביום שאחרי ההסדר היקף ההתחייבויות של יורוקום יהיה נמוך מעט מהיקף ההתחייבויות הנוכחי והתמהיל יהיה שונה: חוב קיים של 323 מיליון שקל ייפרס מחדש לטווח ארוך, החוב למזרחי טפחות (260 מיליון שקל) יישאר על כנו ויורוקום תקשורת תהיה ערבה לו ולחברה יהיה בעל חוב חדש — סיידוף, שהחוב כלפיו יעמוד על גובה ההזרמה — 350 מיליון שקל. החוב כלפי סיידוף יהיה חוב במעמד נחות ביחס ליתר החובות של החברה. את החוב הזה סיידוף מתכנן להמיר ל־90% ממניות יורוקום תקשורת.

האתגר הוא אותו אתגר

בשורה התחתונה, המהלך המשולב שכולל את הטיפול בחובות של החברות הנוספות בקבוצה, התכווצות החוב הפיננסי של יורוקום תקשורת ודחיית מועד הפירעון לבנק מזרחי טפחות יקנו לסיידוף זמן ויאפשרו לו להיערך לאתגר האמיתי שאלוביץ' כשל בו: העלאת דיבידנד במעלה הפירמידה מהחברה־הנינה, בזק, דרך החברה־הנכדה, בי־קום, והחברה־הבת, אינטרנט זהב, ועד ליורוקום תקשורת.

אם סיידוף לא יצליח לעמוד באתגר, ייתכן שיורוקום עוד תשוב לבתי המשפט.