צ'יטי לא לבד: המכונית המעופפת טסה כבר יותר מ-100 שנה

שלום, כאן הקברניט; בשנים האחרונות צצות חברות שמנסות לפתח מכונית מעופפת - כלי שיצא מהחניה בבניין, יפעיל רוטורים ויקח אתכם לעבודה בטיסה. הרעיון נשמע פנטסטי, עד שקולטים שכלי טיס קטנים אינם נהנים מאמינות מוחלטת ושרכב כזה שייפול בשטח עירוני (לפעמים, לאחר שהתנגש באוטו המעופף של השכן) הוא אסון בהתהוות.

אבל האנושות גורמת למכוניות לעוף כבר הרבה מאוד זמן; למעשה, יש לנו מכוניות מעופפות לכל דבר ועניין כבר יותר ממאה שנה.

מכונית מעופפת? חשבו על זה מזמן צילום: mashable

סיפורנו מתחיל בהנרי פורד, אחד מגדולי החדשנים בהיסטוריה; הוא תמיד טען שמפעל המכוניות שלו יכול לפתח ולייצר גם מטוסים, כי מדובר במכונות דומות ואותו המנוע יכול להפעיל את שתיהן. זאת, למרות שפורד לא הצטיין בתחום כלי הטיס: הדגם הראשון שלו המריא פעם אחת ב-1909 ולא הגביה טוס (הוא נכנס בגדר והתפרק) ופעם אחת ב-1910 (הפעם, התנגש בעץ נמוך). ואולם, הוא זה שהאמין שאפשר לבנות מטוס עממי בתצורה של מכונית.

הנרי פורד צילום: makered.org

ב-1917 הגשים גלן קרטיס (ההנרי פורד של התעופה), את החזון הזה; החברה שלו חשפה את ה-Autoplane, שילוב של מכונית ומטוס תלת-כנפי. ההברקה הזו הצליחה לעלות לאוויר לשניות ספורות אך לא לטוס בצורה רציפה. חודשים ספורים לאחר חשיפת האירופליין נכנסה ארה"ב למלחמת העולם הראשונה, וכולם שכחו מהמכוניטוס של קרטיס.

המכונית המעופפת של גלן קרטיס צילום: driving

בשנות השלושים פותחה בארצות הברית מכונית מעופפת שטסה היטב: ה-Airobile של וולדו ווטרמן. הנ"ל זכה במכרז ממשלתי לפיתוח כלי רכב עממי שיוכל גם לנסוע בכבישים וגם לטוס.

המכונית של ווטרמן על הכביש צילום: NASM

העיצוב היה מאוד יצירתי, אם כי לא נוח במיוחד; מכונית זעירה עם סט של כנפיים ומשטחי תמרון, שהזדקקה למסלול המראה כדי לעלות לאוויר. המוצר עלה 700 דולר, קצת יותר ממכונית - אך נתקל ביריב בלתי צפוי: המשבר הכלכלי של שנות השלושים; אנשים לא רצים לקנות אוטו עם כנפיים כשאין כסף לאוכל.

הווטרמן אירוביל בטיסה צילום: Pinterest

הנרי פורד, שהתרשם מהפיתוח, הצהיר ב-1940: "זכרו את דברי: שילוב של מכונית ומטוס נמצא בדרכו. אתם יכולים לחייך, אבל הוא יבוא". במלחמת העולם השנייה התגייסה המכונית המעופפת לצבא, בדמות הרוטאבאגי של ראול הפנר. היה זה ג'יפ צבאי טיפוסי, בעל מדחף מתקפל שאיפשר לו לרחף בגובה נמוך.

הרוטאבאגי של הפנר צילום: Reddit

הרוטאבאגי תוכנן במקור ככלי פלישה; מפתחיו בנו אותו כרכב שאפשר לגרור באוויר מאחורי מטוסי מטען ואז לשחרר לשדה הקרב. הרעיון היה מטופש למדי, משום שצבאות כבר השתמשו בדאונים גדולים או פשוט במצנחים כדי להנחית כוחות, כך שג'יפ מעופף לא מספק יתרון (ואף עלול למשוך תשומת לב מהאויב; מנוע עושה יותר רעש ממצנח). הבאגי נבנה ב-1943, הוטס ונמצא קל לשליטה, אך לא נכנס לייצור מטעמי היגיון בריא.

ביבשת השכנה, החליטו הרוסים שג'יפים מעופפים זה מטופש; חייליו של סטאלין צריכים כוח אש, לא רכב שטח קטן. ולכן, ב-1942 הוחלט לפתח טנק מעופף; אני לא מתכוון לאיליושין il2 הנהדר, המטוס המשורין שקצר את גייסות היטלר והציל את בריה"מ (הוא יקבל טור משלו. מגיע לו); אני מתכוון לטנק-טנק.

A40 באוויר צילום: ebaumsworld

חברת אנטונוב פיתחה ערכה של כנפיים וזנב, שחוברו אל טנק T60. הרעיון היה לגרור את הטנק כדאון בידי מפציץ כבד, ואז לשחרר אותו בקרבת החזית ולתת לו לגלוש באלגנטיות כרקדנית בולשוי, לנחות ולהסתער על האויב (לא לפני שיתנתק מערכת הטיסה שלו, תהליך של כמה דקות). הפיתוח הזה נבחן ואף עלה לאוויר, וטייס הניסוי הצליח להנחית אותו בשלום. ואז קלטו מהנדסי סטאלין שאופס, אין באמתחתם מפציץ שיכול לגרור את המפלצת הזאת לטווח מספק; הטנק שקל יותר מ-7 טון וייצר התנגדות אוויר עצומה, מה שהקשה על המטוס הגורר, אימץ את המנועים וצמצם את הטווח.

גם יפן הקיסרית בחנה פיתוח דומה, ולה דווקא היו מטוסים חזקים מספיק. ואולם, הפרויקט נזנח בשל שינוי התמונה האסטרטגית: טנק מעופף היה מועיל בשלבי הפלישה לסין רחבת הידיים, אבל חסר ערך בקרבות הבלימה של הקיסרות באיים הזעירים של האוקיינוס; היכן ינחיתו את הטנק, על עץ קוקוס?

לאחר מלחמת העולם השנייה, החלו לצוץ מכוניות מעופפות שנשענו על העיקרון של ווטרמן: רכב רגיל, בעל הגאים שמתאימים גם לטיסה, אליו מחברים כנפיים וזנב. למשל, ה-Convaircar 116 של חברת קונבייר מ-1947, שהיה פשוט אוטו שנראה כאילו שידכו לו אווירון קטן מלמעלה. הפיתוח הזה טס 66 פעמים (ואפילו התרסק רק פעם אחת), אך החברה ויתרה על הפרויקט לטובת פיתוחים צבאיים. עוד דוגמה היתה ה-Airphibian, המכונית המעופפת הראשונה שהגיעה לשוק ואשכרה נרכשה בידי אנשים. אמנם רק ארבעה, אבל זו התחלה.

מכונית מעופפת של קונבייר צילום: driving

ב-1957 הופיע עיצוב קונספט ראשון למכונית מעופפת שאינה מטוס שמשיל חלקים, כי אם רכב מעופף אמיתי (והוא הגיע, איך לא - מפורד): דגם ה-Volante. מדובר במכונית מעופפת בעלת שלושה מנועי עילוי, תא נוסעים ביניהם, וגלגלים לנסיעה בכביש. מדובר בתצורה מאוד יצירתית, שהועתקה בידי כמה וכמה ממתכנני הרכב המעופף בימינו. מה שלא הועתק הוא המנוע של הוולאנטה; פורד, מסונוורת ממהפכת האטום, ציפתה שהפלא המעופף יונע בכור גרעיני זעיר.

עיצוב הקונספט של פורד צילום: Toyland

ב-1973 הופיעה מכונית מעופפת בשם Mizar, שפותחה בידי חברת הרכב האמריקאית AVE ונראתה כאילו שמישהו עם גישה לסדנה מאובזרת שתה יותר מדי אלכוהול והפסיד בהתערבות: היתה זו פורד פינטו שחוברה לה יחדיו עם ססנה 337. צחוק בצד, זו הוכחה שהטכנולוגיה הבשילה, ולא קשה במיוחד לגרום למכוניות לעוף.

חצי אוטו, חצי ססנה צילום: usfa

מאז שנות השמונים, הולך ומואץ הפיתוח, ובשני העשורים האחרונים צצו מכוניות מעופפות שיכולות להמריא ולנחות אנכית, מה שלא מחייב נסיעה לנמל תעופה. הפוטנציאל עצום: חישבו למשל, על אמבולנס מעופף שיכול להגיע לזירת תאונת דרכים ולפנות נפגעים בצורה מהירה (וזולה יותר ממסוק). אז מה עומד בינינו ובין הפיתוחים הללו? לאן הולך השוק הזה, שמנסה להמריא כבר מאה שנה?

המכונית המעופפת של חברת Terrafugia צילום: Terrafugia

תעשיית התעופה, ולצידה תעשיות הרכב וסקטורים טכנולוגיים אחרים, פשוט החליטו שלא חכם לתת לאותו המכשיר גם יכולת נסיעה בכבישים וגם יכולת טיסה. זה נשמע מגניב, אבל מסובך מעלה סוגיות של בטיחות; לא הייתם רוצים, למשל פגישה אינטימית עם להב מדחף ששלפה מכונית חונה (או עם אבן שהועפה מכוח פעולתו). כך שבכל מקרה, רכב מעופף יעלה לאוויר רק ממנחתים מסודרים ולא סתם כך, מהרחוב. בנוסף, כלי טיס זקוקים לסבבי תחזוקה מקיפים לאחר כל שימוש. לא הייתם רוצים מכונית מעופפת שצריכה לפגוש טכנאי לפני ואחרי כל טיסה.

המכונית המעופפת של Aeromobil צילום: aeromobil

כיום אפיק הפיתוח המרכזי הוא תחבורה ציבורית מעופפת - כלי טיס קטנים שיוכלו לשנע נוסעים בזריזות מעיר לעיר. חברות כמו אובר הצהירו שיחשפו מוצרים שכאלה בשנים הקרובות, אך תחילה יצטרכו לפתור בעיות עצומות. למשל, מה עושים כשהמונית המעופפת מתקלקלת; מטוס נוסעים, שטס בגובה של כמה קילומטרים טובים באוויר, יכול למשל לדאות מרחקים עצומים במקרי תקלת מנוע. בנוסף, לטייסים שלו יש זמן לחשוב על פיתרון לבעיות שליטה, לתמרן, לקבל ייעוץ מהקרקע ועוד. מה יספיק לעשות צוות מכונית מעופפת, שטסה בגובה של קצת יותר מבניין רב קומות? בשורה התחתונה, כנראה שיעברו עוד שנים עד להופעת המכונית המעופפת כאמצעי תחבורה המוני ונגיש.