כיצד ניתן לקבל פיצויים עקב אובדן סיכויי החלמה

נזקיו של מטופל חלים בנסיבות בהן הרופא המטפל או צוותו הרפואי שגו באופן רשלני באבחון, בטיפול או במעקב במסגרת הטיפול, וכתוצאה מכך איבד המטופל חלק ניכר מיכולתו ומסיכוייו להחלים באופן מלא ומטיב.

במקרים בהם הגיע בית המשפט למסקנה כי סיכויי החלמתו של המטופל נפגעו בשל התרשלות הצוות המטפל, יהיה זכאי המטופל לפיצוי הולם ויחסי בהתאם להערכת סיכויי ההחלמה שאבדו. חלק מאבדן סיכויי ההחלמה יכולים להיחשב גם כנזק' ועל המטופל ועורך דינו להוכיח קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי שניתן למול הנזק שנגרם.

על מנת לבסס תביעה כנגד אבדן סיכוי החלמה, חשוב לדעת כי בתביעה זו יש להתייחס לעניין הרשלנות הרפואית. רופאים מחויבים לפעול על בסיס סטנדרט הטיפול הסביר. חריגתם מסטנדרטים אלו, תוך גרימת נזק ממשי למטופלים, מהווה יסוד לרשלנות רפואית שבגינה עומדת למטופל האפשרות להגיש תביעה כספית בשל הנזקים שנגרמו לו בעקבות אותה רשלנות.

רשלנות רפואית מצד הרופאים יכולה להתקיים בכל שלב ובכל סוגי הטיפולים. בחלק מן המקרים מבוססות התביעות על רשלנות רפואית עוד בשלב האבחון, כשבמקרים אחרים תהא התביעה על רשלנות כחלק מהטיפול המתמשך, בעת הניתוח, במעקב שאחרי וכו'. על המטופל להוכיח את הרשלנות הרפואית בגינה הוא תובע וזאת תוך הוכחת קשר סיבתי מובהק ומוצק בין הפגיעה ואיתה אבדן סיכויי ההחלמה לבין הטיפול הרפואי שניתן.

עו"ד נירית פליישמן צילום: ארז שחם

סקירת מקרי העבר הנוגעים לתביעה על אבדן סיכויי החלמה חלים לרוב בשל אבחון מאוחר של הרופא והצוות הרפואי. במקרים של חולי ופציעות, קיימת חשיבות רבה וקריטית לאבחון המוקדם שלו, השפעה משמעותית הנוגעת לסיכויי ההחלמה של המטופל בעתיד. דוגמה לכך היא בכישלון של רופאים באבחון מוקדם של סוגי הסרטן. אבחון מאוחר יותר בשל רשלנות רפואית יביא לכך שאותו מטופל אינו מתחיל בטיפול מונע ובכך מתאפשרת המשך התפשטות הגידול הסרטני בגוף ובו בעת הקטנת סיכויי ההחלמה העתידיים.

במקרים ובהם התביעה היא על רשלנות רפואית על המטופל להוכיח טענותיו ברף של מעל 51%. לעומת זאת, במקרים בהם מדובר על תביעה הנוגעת אך ורק לאובדן סיכויי החלמה אין הדרישה עומדת על אחוזים אלו והמטופל יכול לזכות בפיצויים מתחת לרף זה.

קביעה לרף נמוך יותר חלה בעקבות "פרשת פאתח" ובה חל עיכוב באבחון אודות שיתוק בעצם הפנים. לאחר האבחון המאוחר הניתוח בעצם הפנים נכשל. בבית המשפט נקבע שאם הניתוח היה מתקיים קודם, על בסיס אבחנה מוקדמת, היו סיכויי ההחלמה מן השיתוק בפנים גבוהים ב-30%. מנגד, טענו בבית החולים שבמקרים של רשלנות רפואית, כאמור, ישנו צורך ברף של 51% ועל כן התובע אינו עומד ברף ההוכחה שנדרש ולכן יש לדחות תביעתו. למרות הרף הנמוך קבע בית המשפט שבמקרה הנדון, בו ניתן להצביע בוודאות על נזק שנגרם שלא מותיר סיכויי החלמה, יש לפצות את המטופל בפיצוי שהוא מכפלת אחוזי סיכויי ההחלמה שנקבעו לו היה זוכה לאבחון מוקדם.

השימוש בתביעה תחת הטענה לאובדן סיכויי החלמה, כשגובה הפיצוי ניתן בהתאם לגובה איבוד אחוזי סיכויי ההחלמה לאור הרשלנות הרפואית, נועד לתת מענה במקרים בהם יש למטופלים קושי להצביע על קשר סיבתי מלא הנוגע לתחום דיני נזיקין.

מטופלים שרואים עצמם נפגעים מהתנהלות רפואית כושלת, חשוב שיפעלו במהרה וזאת תוך שימוש למן הרגע הראשון בעורך דין המנוסה בתביעות שכאלו. כאן, שחובת ההוכחה היא על המטופל שנפגע, כל צעד משפטי הנו משמעותי ובכוחו להביא להחלטה שתטיב עם המטופל שנפגע. הגשת תביעה באופן עצמאי מול מערכות בריאות חזקות ייחשב אמנם לצעד אמיץ, אולם הוא טומן בחובו סיכון גדול מידי לצאת בידיים ריקות.

עו"ד נירית פליישמן עוסקת בתחום הנזיקין.