חסיד הניהול הפסיבי אבנר חדד: "נציג זרוע אקטיבית חזקה"

שנה לא פשוטה עברה על תעשיית תעודות הסל בישראל. האמון של הגופים המוסדיים והציבור במדדי הבורסה נסדק – ותעודות הסל על מדדי מניות בישראל פדו יותר מ־6 מיליארד שקל ב־2017. בראיון ל"כלכליסט" מסביר אבנר חדד, מנכ"ל חברת קסם מדדים, שמובילה את תחום תעודות הסל בישראל, מדוע לדעתו התמונה צפויה להשתנות בקרוב.

אבנר חדד, קרנות הנאמנות של אקסלנס מוזגו באחרונה לתוך קסם ובתעשייה אומרים שחסיד כמוך של ניהול פסיבי יחסל את הניהול האקטיבי בהן. "אני מודע לדיבורים בשוק והנשמות הטובות שדואגות להגיד את זה, אבל אני נוטה להסתכל על מעשים ועובדות, ולא על שמועות. אנחנו נציג זרוע אקטיבית חזקה. יש 100 מיליארד שקל נכסים בפסיבי ומעל 200 מיליארד שקל באקטיבי. לא מיזגנו את חברת הקרנות כדי להפוך אותה למוצר פסיבי".

שנים אתה מסביר למה המדדים לעולם יכו את מנהלי ההשקעות. פתאום תדבר אחרת?

"הניסיון מראה שקרנות נאמנות לא מצליחות להכות את המדדים. 90% מהקרנות הן כבר לא מול מדד אלא הרכב משולב של קונצרני, מדינה ומניות. קטגוריית האג"ח הכללי שולטת היום – קטגוריה שמתמחה בשילובי השקעות, ולא מתחרה במדדים".

אז קסם לא תציע קרנות נאמנות שיתיימרו להכות את מדד ת"א 125?

"קסם מצמצמת אותן באופן דרסטי. היו חמש וצמצמנו לשתיים. נלך ונצמצם. במקום שבו יש ניהול אקטיבי באמת שם נהיה, וגם בקרנות גמישות, כי זה ניהול השקעות. לפני עשר שנים רוב דמי הניהול בניהול הפסיבי הגיעו מקרנות נאמנות מנייתיות. היום זה מגיע מכל השילובים, כי מנהלי ההשקעות הפנימו שהם לא יכולים להכות את המדד. תעשיית הקרנות הבינה שהיא חייבת להמציא את עצמה מחדש, אחרת המדדים יאכלו אותה".

אבל ת"א־125 סגר את 2017 גרוע מאוד בהשוואה לביצועי המנהלים האקטיביים.

"לת"א־125 יש בעיה של מיעוט חברות בבורסה – וברגע שיש מניה אחת שפוגעת בתשואה (טבע – ר"ב) זה מה שקורה. אבל בחודשיים האחרונים ת"א־125 עשה יותר ממדדי אירופה. המדד הזה לאורך זמן יכה כל מכשיר השקעה בקטגוריה שינסה להכות אותו".

ובכל זאת, חברות תעודות הסל מתמודדות עם שנתיים של פדיונות כבדים בעוד קרנות הנאמנות פורחות.

"היו כמה עשרות מיליארדים בתעודות הפיקדון (חלופה לפיקדון בבנק – ר"ב) והכל יצא, וזה טוב כי אין עניין להציע מוצר שיקבלו עליו ריבית אפס. לגבי הפדיונות בתעודות סל הרגילות, הבעיה המרכזית היא המדדים בישראל. במדדים בחו"ל התעשייה גדלה ב־1.5 מיליארד שקל. הפדיונות הכבדים היו במדדים בישראל, וזו תמונת מראה של ת"א־125.

"היועצים בבנקים מבינים את הסיטואציה. הם לא רוצים להשקיע בת"א 125 ומעדיפים אלטרנטיבות. ההשקעה בישראל נחלשת בגלל מה שקורה בבורסה. בכל העולם יש ירידה במספר החברות הציבוריות. חברות לא רוצות להיות ציבוריות כי צריכות לדווח ולגלות וזו בעיה כלל־עולמית. הן מעדיפות ללכת להון פרטי. הבורסה נאבקת להביא חברות. המדדים בישראל נהיים פחות מעניינים. אם טבע ופריגו יתאוששו ויהיו תקופות שבהן לא הכל פורח, המדדים דווקא יהפכו לעוגן. רואים אפילו תחילת מגמה כזאת. אני חושב שהתקופה שבה מדד אחד בישראל פגע בכל תעשיית תעודות הסל הסתיים".

אבנר חדד מנכל קסם תעודות סל צילום: תומי הרפז

ועדיין, איך אתה מסביר שהמשקיעים לא הסתערו על תעודות הסל הישראליות שעוקבות אחר מדד S&P 500 האמריקאי שעלה ב־20% ב־2017?

"קשה מאוד להכות את המדד הזה, אבל בגלל הפגיעה במדדים בישראל זה חלחל לתפיסה של מדדים בחו"ל. זה דבר שצריך לטפל בו. המדדים בחו"ל עשו תשואות פנומנליות, ומי שפספס רואה את זה. המדדים בישראל שיבשו לאנשים את הרדאר".

תעודות סל ישראליות שעוקבות אחר מדדים בחו"ל מציעות נטרול של החשיפה המטבעית, ומי שהשקיע בהן הרוויח כי הדולר ירד ב־2017. מאמצע 2018 תעודות הסל יהפכו לקרנות סל, כך שכל ההוצאות של גידור המטבע יגולגלו על הלקוחות. זה לא בעייתי?

"בקרן סל כל ההכנסות וההוצאות יעברו ללקוח, וזה כולל את הרווחים העקיפים שחברות תעודות הסל מקבלות. במבחן התוצאה, מצבו של הלקוח ישתפר".

איך מצבו של הלקוח ישתנה בעולם שבו תעודת סל תהפוך לקרן סל?

"בקרן סל המבנה הוא של קרן נאמנות – הלקוח יקבל את כל ההכנסות של הקרן וישלם את ההוצאות. אבל את נשארת עקרונית באותו מוצר, שעוקב אחר מדד. נכון, בניגוד לתעודות סל, קרן הסל לא תתחייב לעשות את תשואת המדד, אבל תהיה רצועת הגנה. התעקשנו על זה. מבחינת יועצי ההשקעות, הכניסו להם לראש שבתעודת סל יש סיכון אשראי כי יש סיכון מנפיק. עכשיו אין דבר כזה כי כל הנכסים שייכים לבעלי היחידות. יש כאן שדרוג והיועצים אוהבים את המהלך. נכון שהיתה קרן מחקה דומה לזה, אבל היא לא סחירה. פה מקבלים סחירות".

אז גוף כמו מגדל שוקי הון, שמוביל את ענף הקרנות המחקות, יהפוך למתחרה שלך.

"מגדל כבר מתחרה שלי. קסם היא שחקן בתעודות מחקות, אבל עדיפה קרן סל על קרן מחקה. אם מישהו רוצה לקנות היום כדי להסתכל עוד חמש שנים, עדיף לקנות מה שיותר זול, אם באמת קרן מחקה מציעה דמי ניהול יותר נמוכים. אני לא חושב שכל הקרנות המחקות יהפכו לקרנות סל כי זה מוצר עם מסחר רציף וזה עולה כסף ולא בטוח שמנהלי הקרנות המחקות רוצים להיכנס לעולם הזה".

המוסדיים הישראליים משקיעים כ־80 מיליארד שקל בקרנות סל זרות ועומדת להיפתח בפני תעודות הסל וקרנות הנאמנות תחרות מצד מנהלי קרנות זרות שנכנסים לאט לפעילות פה. אתה חושש מזה?

"המוסדיים יקבלו מוצר דומה לזה שהם קונים בחו"ל, ללא סיכון מנפיק. זה דבר נהדר".

אבל תיפתח תחרות על דמי הניהול.

"אין בעיה. דמי הניהול הנמוכים יותר ינצחו. לדעתי, דווקא הרפורמה שתהפוך את התעודות לקרנות סל בלי להתכוון עושה פה דבר מדהים, ויכולה להפוך את מגמת הפדיונות. זה טריגר חזק לכניסת מוסדיים לקרנות סל".

בשוק הקמעונאי, כלומר עבור הציבור, תהיה לכם תחרות מול הקרנות הזרות?

"לדעתי, בעיקר בניהול האקטיבי. פחות רואה תחרות מצד קרנות סל זרות. כשנכנסים יותר שחקנים, העוגה גדלה. יש מקום לכולם".

2017 היתה שנה מדהימה בשוק ההון, זה יימשך ב־2018?

"אין לי מושג מה יהיה. יש רפורמות, הנתונים מצוינים, אבל השווקים עלו הרבה. מנגד, יש הרבה כסף שמתדלק עוד עליות. אין אלטרנטיבות. 2017 היתה שנה נדירה מאוד. לחשוב שיקרה פעם שנייה? לא יודע".

נאסד"ק צילום: Getty