לא לקרוס אובר הזה פיללנו

אם יש מותג אחד שצריך שיהיה לו קרוס אובר קטן ‑ הרי שזוהי מיצובישי: מיצובישי היתה יצרנית הרכב היפנית הראשונה שהצליחה בישראל בשנות ה־90. מיצובישי היתה הראשונה שהביאה לעם ישראל את סמל הסטטוס האולטימטיבי ‑ חלונות חשמליים. מיצובישי היתה זו שהביאה לישראלים רכב שטח אמיתי ‑ פאג'רו, וגם קרוס אובר גדול ‑ אאוטלנדר. מיצובישי היא קונצנזוס.

עם זאת, במפתיע, למיצובישי לא היה מעולם קרוס אובר קטן שיתאים לשוק הרכב הישראלי. ניסאן ג'וק, קיה ספורטאז', ויונדאי טוסון ‑ כולן יובאו לישראל בהצלחה, ורק למיצובישי לא היתה תשובה מתאימה. כלומר דווקא היתה לה ‑ ASX ‑ קרוס אובר קטן של מיצובישי שהוצג, למען האמת, כשכולם החלו לרצות קרוס אוברים בשנת 2010. אלא ש־ASX מעולם לא הגיע לישראל, לפחות לא בשיווק מסחרי. המנועים לא התאימו לשוק הרכב שלנו, תיבות ההילוכים לא התאימו, ולפעמים גם שערי המטבע לא התאימו. בכל מקרה, כעת מיצובישי לאנסר המשפחתית הפכה להיסטוריה, במיצובישי הצטרכו מכונית מחליפה במחיר של מעט יותר מ־130 אלף שקלים, והמטבע טוב.

מיצובישי ASX צילום: עמית שעל

פתרון מסובך

מן הסתם, העובדה שמיצובישי ASX כבר אינו הדגם החדיש יותר בהיצע הדגמים של היצרן מסייעת בנושא המחיר, אז הנה להיט מכירות בפוטנציה. עד עכשיו ה־ASX לא שווק בישראל והנה הוא הגיע סוף סוף לשוק הרכב הישראלי. הפתרון מעט מסובך: לוקחים את ASX, אך לא את ASX שמוכר ללקוחות באירופה, אלא דווקא ללקוחות האמריקאים. הם מקבלים תיבה אוטומטית, כמו שאוהבים בישראל, אך גם מנוע גדול, בנפח שני ליטר, שלא בהכרח אוהבים כאן בארץ. אך העיקר שיש רכב כביש שטח קטן, סוף סוף. תכל'ס, כשהסמל מקדימה מתאים והרכב נראה כמו רכב שטח, הישראלים פותחים את הארנק ‑ לפעמים אפילו בלי לדעת מה הסיפור מאחורי הרכב שהם קונים.

מרגיש זול

מבחוץ, ASX החדש בהחלט נראה מתאים לתפקיד ‑ הפלטפורמה שלו חולקת רכיבים רבים עם האאוטלנדר, והוא בהחלט נראה מוכן לשטח. במונחי עולם הרכב, דגם שהופיע עוד בשנת 2010 נחשב ותיק למדי, ולכן ASX עבר לאחרונה מתיחת פנים מקיפה. לכך יש להוסיף את העובדה שמדובר בדגם במפרט אמריקאי, כלומר יש לו פנסים שונים, גלגלים גדולים, גריל קדמי נאה במיוחד – והוא גם גבוה: יושבים בו גבוה והוא נראה קרבי, כמו שהישראלים אוהבים. בפנים, סיפור אחר ‑ ASX הוא מסע נוסטלגי בזמן, המסתיים באכזבה ‑ תא הנוסעים עצמו מרווח ויבואנית מיצובישי יודעת היטב כיצד לקנות את לבם של הלקוחות באמצעות שפע של אביזרים, מהסוג שעולה בשיחות סלון, כגון "פסי קישוט כרום", או "קונסולה מרכזית בגימור שחור מבריק". אך המתגים והפלסטיק ממנו עשוי לוח המחוונים ממחישים בעיקר כמה תעשיית הרכב התקדמה מאז הוצג ה־ASX במקור. הפלסטיקים בדלתות חלולים למגע, לוח המחוונים מרגיש זול, אפילו ההגה מרגיש זול.

מיצובישי ASX מבט מבפנים צילום: עמית שעל

מערכת המולטימדיה טובה, וכוללת אפשרויות ניווט ושמע מגוונות. אך היא אינה מסוגלת להסיח את הדעת מאחד מתאי הנוסעים הארכאיים ביותר בהם נתקלנו בשנים האחרונות.

ישנה גם נקודת אור בסיפור של ASX ‑ הדגם מצויד במערכות בטיחות מקוריות, כאלה שמסוגלות לבלום את הרכב בשעת סכנה, ויודעות להסיט את ההגה כאשר תאונה מתקרבת. אלה מערכות מצילות חיים שחשיבותן אדירה. בלעדיהן, הינו ממליצים להימנע מן ה ASX, או כל רכב אחר לצורך העניין.

הרבה רעש

בנסיעה, אותו הסיפור וה־ASX מספק חווייה מעורבת ‑ מחד, מדובר ברכב חזק מאוד. המנוע, בנפח 2.0 ליטר מפיק 150 כוחות סוס, הספק נאה בהחלט שמציב את ASX הרבה מעל מתחריו הישירים בכל הקשור בתאוצות. אך המנוע משודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה שגורמת לו לזנק מהר מאוד לסל"ד גבוה ורועש למדי, מה שחושף נקודת תורפה מהותית של הדגם ‑ בידוד הרעשים שלו אינו נמנה על הטובים בקטגוריה. בנוסף, התנהגות הכביש אמריקאית למהדרין. כלומר, ASX הוא רכב רך למדי. בנסיעה איטית הוא אמנם נוח, אבל בנסיעה מהירה הוא לא ממש ממוקד. בשבילים ‑ אותו סיפור: הרכות מהווה יתרון, עד שהמהירות עולה מעט ‑ אז ה־ASX הולך לאיבוד. הוא מתנדנד על מתליו וההיגוי מנותק לחלוטין ‑ ככל שהמהירות עולה, החווייה הופכת פחות נעימה.

בסופו של דבר, ASX הוא רכב שמותיר תחושה מעורבת. מדובר בהחלט ברכב כביש שטח נאה. הוא גם מאובזר בשפע של אביזרי בטיחות, נקודה חשובה להפליא. גם האבזור שופע. בנוסף, יש מנוע חזק וכמובן – זהו רכב כביש שטח, במחיר 132 אלף שקל, מחיר של מכונית משפחתית (כיום ניתן למצוא ASX במחירים זולים יותר בעסקאות יד ראשונה).

מאידך, קשה להתעלם מן העובדה שה־ASX אולי נחשב לרכב מתקדם לפני כמעט עשור. כיום מדובר ברכב שממחיש בעיקר כמה תעשיית הרכב התקדמה בעשור האחרון, במיוחד בכל הקשור בהנדסת אנוש, איכויות חומרים ואיכות גימור. תכל'ס, ה־ASX יהווה עסקה טובה עבור מי שמחפש מראה קשוח ושפע של אבזור ויסכים להתפשר בכל הקשור באיכות הגימור ונוחות הנסיעה כדי לציין בגאווה ש"יש ג'יפ בבית". כלומר, בעצם, רוב עם ישראל.