ככה לא בונים תיירות לישראל

1. "לפני חודשים אחדים קידמנו יחד את התיירת השלושה מיליון מרומניה - והיום יש 3.6 מיליון תיירים. אני מקווה שבשנה הקרובה נעבור את ה-4 מיליון, וזה כמובן שיפור חשוב", הסביר היום ראש הממשלה בנימין נתניהו ובכך סיכם את מה שהוא כינה בישיבת הממשלה "מצב התיירות המצוין בישראל". נתניהו הסביר לשרים כי "שוק התיירות מכניס כסף למדינת ישראל, זה כמו יצוא. זה נעשה חלק חשוב מהכלכלה שלנו, זה נותן תעסוקה לחלק מהאוכלוסיה, מה שהייצוא לא תמיד עושה. לכן אני רואה את זה חשוב גם מבחינה חברתית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הסברה - יחסי החוץ שלנו". אך גם במקרה הזה, דיבורים לחוד ומעשים לחוד. כמו בשאר הסוגיות הכלכליות, גם התיירות, אשר הפכה בשנים האחרונות למנוע צמיחה מרכזי של המשק והגיעה לכ-5.8 מיליארד דולר לשנה, הפכה לקרבן של הפוליטיקה ואווירת הבחירות ששוררת במדינה.

2. בזמן שנתניהו המשיך להתבשם מנתוני העבר, ענף התיירות מתמודד עם אתגרים ממשיים אשר מסכנים את המשך שגשוגו. "מצד אחד פועלים להביא עוד תיירים ומצד שני חסרים לנו עובדים שהם למעשה גורמי ייצור המונעים מאיתנו להעלות את הפריון ולתפעל את המלונות", מסביר אמיר חייק, יו''ר התאחדות בתי המלון. הנה הנתונים: כ-12.5% מהעובדים בענף המלונאות הם זרים כאשר 105 מהם, הם מבקשי מקלט. ממשלת ישראל החליטה לגרש את אותם מבקשי המקלט ולכן ישנה סכנה אמיתית כי תיירים ימשיכו לזרום, אך לא יהיו מספיק חדרי מלון בשבילם ולכן, הם יבחרו יעד אחר וימנעו מהתענוג.

תיירים סינים בים המלח צילום: עמית שאבי

הבעיה האמיתית היא שישראלים אינם מעוניינים בביצוע אותם עבודות המכונות ממ''מ (מסוכנות, מלכלכות ומעייפות), וזה ממש לא קשור לשכר: לפי הנתונים, עובדי הניקיון מרוויחים בממוצע 7,700 שקלים - 45% מעל שכר המינימום במשק. יתרה מזאת, בהתאחדות מסבירים כי ישנם מלונאים שמוכנים לשלם גם 9,600 שקל לחודש, אך עדיין לא מצליחים לגייס עובדים. וזה לא שהעובדים הזרים הם "זולים" יותר - ההיפך הוא הנכון. הם יקרים בלפחות 20% יותר, שכן צריך להוסיף לשכרם "פיקדון מעסיקים" ולעיתים קרובות גם לממן עלויות דיור. ע"פ נתוני הלמ"ס על כל עובד ניקיון ישנם 8 מקומות עבודה שמחזרים אחריו. לפי נתונים שפרסמה הלמ''ס (קר מגמות בעסקים) המודד את הציפיות של המגזר העסקי, המלונאים אינם חוששים כלל וכלל מהמצב הביטחוני וגם לא מאי הגעה של תיירים - אלא להיפך. מנגד, הם מאוד חוששים כי לא יהיו להם עובדים. כן, זה הפך להיות הפחד של המגזר העסקי שצריך לקבל את מיליוני התיירים.

3. "ע"פ נתוני ההתאחדות, מינואר-נובמבר 2017 נרשמו 9.86 מיליון לינות תיירים, גידול של 26% לעומת אשתקד. משמע גידול שאין להם מענה מבחינת צורך בכ"א. זה חסם קשה מאוד שמונע הרחבה והשקעות נוספות, כל ההשקעות שאנו רואים מול עינינו הן למרות המצב הקשה. בעתיד הקרוב לא יהיו אריתראים ולא יהיו אוקראינים ואנו נעמוד בפני שוקת שבורה", התריע חייק שלא מבקש לא תקציבים ולא סיוע - רק עובדים. אלא שהפוליטיקאים נמצאים בעיצומו של קמפיין בחירות והתיירות – לעת הזו - היא הרבה פחות חשובה. במסגרת אותו קמפיין, "הסודנים הם סרטן" של מירי רגב מ-2012, זה הבון-טון ועכשיו הרבה יותר שווה פוליטית לגרש אותם כי, המדיניות הזו היא זו שעשויה למשוך עוד כמה קולות – ולא עוד כמה תיירים ולכן, לעזאזל התיירות. ממשלת ישראל מודעת היטב לבעיה הזו כי היא איננה חדשה. הממשלה יכולה לפתור אותה באין ספור דרכים, אבל היא חייבת לנקוט בצעדים הגיוניים ומתוכננים על מנת שלא לפגוע באחד ממנועי הצמיחה החדשים והחשובים ביותר. אין שום אפשרות לתכנן את משק התיירות אם המדיניות תשתנה לפי מצב הסקרים והיא לא מקבלת יציבות. ככה לא בונים תעשיית תיירות.