ביהמ"ש צירף את מזרחי-טפחות כצד למו"מ על מכירת יורוקום תקשורת

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב החליט את לצרף את בנק מזרחי טפחות כצד במשא ומתן על זהות המשקיע שעתיד לרכוש את יורוקום תקשורת. נשיא ביהמ"ש השופט איתן אורנשטיין קבע כי בעוד כשלושה שבועות יתקיים דיון בתיק המרכזי (תיק הפירוק) של יורוקום תקשורת. הצדדים בדיוק הסכימו להצעתו של אורנשטיין בעניין זה.  

"מבלי שיהא בכך כדי להוות ויתור על כל טענה, וכהסדר ביניים בלבד, בנק המזרחי יהיה צד למשא ומתן באשר לזהות המשקיע, יקבל את המידע הדרוש, יתייעצו עמו במידת הצורך לבקשתו, ויציגו לו את המסמכים הדרושים - זאת עד לדיון בתיק העיקרי במעמד הצדדים", קבע השופט אורנשטיין.

הדיון שהתקיים הבוקר (א') בביהמ"ש נערך לבקשת נושי יורוקום נדל"ן, שדרשו  לפרוע מיידית חוב של 260 מיליון שקל, ולמנות כונס נכסים זמני לחברה. עו"ד חגי אולמן ממשרד יהודה רוה, המייצג את קבוצת הנושים בהובלת בנק מזרחי טפחות, אמר במהלך הדיון: "אין בפני בית המשפט אפילו תחילתו של איזשהו מתווה של הסדר. לכן לבוא ולומר שכל קבוצת יורוקום הגדולה, שבזק בשרשור שלה, תימכר בתוך יום אם יומיים זה לא מציאותי, זה לוקח חודשים".

במסגרת האשראי שניתן בשנים האחרונות ליורוקום תקשורת, העמידה החברה כשעבוד לטובת ההלוואות, נכסים של החברה הבת חלל תקשורת והחברה האחות יורוקום נדל"ן. בעקבות בקשת הפירוק שהוגשה בחודש שעבר על ידי הבנקים (הפועלים, דיסקונט והבינלאומי), ליורוקום תקשורת, נושי יורוקום נדל"ן חוששים שנכסי החברה ישמשו לפירעון חובות יורוקום תקשורת - במקום לשרת את החוב כלפיהם. מכאן עלתה הדרישה לפרוע את החוב באופן מיידי ולכל הפחות למנות כונס נכסים זמני שידאג לאינטרסים של כל הנושים.

אורנשטיין סירב לבקשה של נושי יורוקום נדל"ן אך החליט למנות את בנק מזרחי כצד במו"מ למציאת משקיע ליורוקום תקשורת, וזימן את כל הצדדים לדיון בתיק הפירוק בעוד כשלושה שבועות.

השופט המחוזי איתן אורנשטיין צילום: אוראל כהן

בתוך כך, בזק דיווחה הבוקר כי פנתה ליורוקום תקשורת על מנת שזו תחזיר לה את המקדמה ששולמה לה עבור התמורה השנייה בעסקת מיזוג בזק-yes. במסגרת עסקת המיזוג נקבע תנאי לפיו יורוקום תקשורת תזכה לתמורה נוספת אם חברת הלוויין תעמוד ביעדים כספיים בכל אחת מהשנים שבין 2015-2017. במסגרת זו נקבע שעמידה ביעדים כספיים תזכה את יורוקום בתשלום של 170 מיליון שקל + 10 מיליון של ריבית, כאשר לתשלום זה הוכנס תנאי נוסף לפיו אם תבוטל ההפרדה המבנית בבזק במהלך 2017 הנתונים שייחשבו יהיו אלו של 2016.

הרשות לניירות ערךפתחה בחקירה גלויה לפני כחצי שנה נגד בזק ובכיריה בחשד לעבירות מרמה ודיווח. על פי החשדות, בכירים ב-yes ביצעו מניפלציות בדו"חות חברת הלוויין שהשפיעו בהמשך גם על המצגים בדו"חות קבוצת בזק, זאת מתוך מטרה להוכיח ש-yes תעמוד ביעדי תזרים המזומנים החופשי שנקבעו בעסקת בזק. יעדים אלה היו כאמור קריטיים לבעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', על מנת שיוכל לקבל את עשרות מיליוני שקלים נוספים מקופת בזק על מניות yes.

פנייה זו מצד בזק קובעת שבפועל yes לא עמדה ביעדים השנתיים שלה, ובנוסף מסתמכת על כך שהפרדה מבנית עדיין מושתת על קבוצת בזק, ולכן אלוביץ' נדרש להחזיר את המקדמות שקיבל עבור התמורה השנייה. בבזק העריכו כבר בפרסום דו"חות הרבעון השני שאלוביץ' לא יצליח להשיב את הכספים שניתנו לו ולכן הפרישו לחובות מסופקים 57 מיליון שקל, מתוך 119 מיליון שקל שהעבירה ליורוקום עבור עמידה ביעדי השנים 2015 ו-2016. במהלך הרבעון השלישי עדכנה בזק והעריכה כי אלוביץ' יוכל להשיב רק 40% מהמקדמות. בעקבות זאת בזק הצטרפה לתיק הפירוק שמנהל כאמור בימים אלה בבית המשפט.